יוהנס הראשון, קיסר אתיופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוהנס הראשון
ዮሐንስ
לידה 1640 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביולי 1682 (בגיל 42 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת הסולומונית
אב פאסילידס, קיסר אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ייאסו הראשון, קיסר אתיופיה
טאוופלוס, קיסר אתיופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר אתיופיה
18 באוקטובר 166719 ביולי 1682
(14 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוהנס הראשוןגעז: ዮሐንስ, גרסה אתיופית של השם יוחנן) מכונה גם בשם ג'ון הראשון הוכתר בשם אאילף סגד - "לו סוגדים אלפים", קיסר אתיופיה 16671682[1] בנו הרביעי של הקיסר שקדם לו פאסילידס.

יוהנס הוכתר לקיסר בעקבות מועצה שנתמתה לאחר מות אביו ונבחר לקיסר בתמיכתו של בלאטנה מלאקה קראסטוס.

עקב המחלוקת הדתית שגרמו המיסיונרים הקתולים בתקופת סבו סוסוניס, יוהנס נהג בהם בקשיחות. בשנת 1669 הוא פקד על גראזמאץ' מיכאל לגרש את כל הקתולים שלא אימצו את דוקטרינת הכנסייה האתיופית לסנאר. שישה פרנציסקנים שנשלחו על ידי האפיפיור אלכסנדר השביעי להמרת האתיופים לקתוליות הוצאו להורג בפקודת הקיסר.

כתוצאה מכך הקיסר העדיף אורחים ארמניים שמבחינה דתית היו קרובים לכנסייה האתיופית. ארמניה בתקופה זו שלחה מספר שליחויות דיפלומטיות וב-1679 הקיסר יוהנס קיבל את הבישוף הארמני אווסטאווס.

בתקופת יוהנס גדל הוויכוח על טבעו של ישו הנוצרי והוקמה מועצה שתפתור את וויכחי הדת. הנזירים מגוג'אם שבראשם עמד אווסטאווס הארמני טענו שישו נצלב והתאחד עם אביו טענה הנקראת בגעז קאבט - משיחה טענה שנתמכה גם על ידי בנו של הקיסר ייאסו מנגדם עמדו נזירי דברה ליבנוס משוואה שעמדו על דעתם המסורתית. ארנסט וואליס באדג' טוען שהקיסר תמך בדוקטרינת הקאבט בגלל שבנו תמך בה, אך על פי חוקרים אחרים הקיסר תמך בדוקטרינה זו משום שגוג'אם הייתה מחוז חשוב וכדי לא לגרום לקרע בעם[2][3][4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'יימס ברוס כתב שיוהנס מלך בשנים 1665–1680, אולם דעתו הופרכה בגלל שבתקופתו של יוהנס היה ליקוי שלפי החישוב המדעי התרחש ב-4 בנובמבר 1668 כך טוען באדג' בספרו היסטוריה של אתיופיה: נוביה וחבש
    E. A. Wallis Budge, A History of Ethiopia: Nubia and Abyssinia, 1928 [Oosterhout, the Netherlands: Anthropological Publications, 1970], p. 408. ISBN 0938818910.
  2. ^ Budge, pp.406f, 410f
  3. ^ H. Weld Blundell, The Royal chronicle of Abyssinia, 1769-1840 (Cambridge: University Press, 1922, p. 525
  4. ^ Donald Crummey, Priests and Politicians, 1972 (Hollywood: Tsehai, 2007), p. 22. ISBN 0198216777


הקודם:
פאסילידס
קיסר אתיופיה
18 באוקטובר 1667 - 19 ביולי 1682
הבא:
ייאסו הראשון