התרבות המינואית
 ערך זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של יוון |
|
| יוון |
התרבות המינואית היא תרבות שהתפתחה באי כרתים, והייתה נפוצה באי זה בתקופת הברונזה, באלף השלישי ובאלף השני לפני הספירה. השם "מינואית", מלשון מינוס - מלכה האגדי של כרתים, נטבע על ידי הארכאולוג ארתור אוונס שגילה את התרבות. כיום הצטברו ראיות לכך שבתרבות המינואית לא היה מלך, ואם היה בה שליט מרכזי הרי שזאת הייתה מלכה. כמו כן, בדת של התרבות המינואית רווחה סגידה לדמויות נשיות. הסמלים הדתיים של התרבות המינואית היו שור וגרזן, מה שהפך אחר כך למיתוס היווני על המינוטאורוס והלבירינת (מבוך). הם האמינו באל יחיד - אלת האדמה ששלטה על הטבע ויוצגה כאישה חשופת חזה המחזיקה שני נחשים בידיה כסמל לפוריות ולשלטון.
בתקופה זו הייתה בכרתים מדינה חזקה, שהיוותה מרכז שלטוני של חלקים נרחבים באגן המזרחי של הים התיכון. בני כרתים היו ימאים מעולים, ובתקופתם היה מסחר מפותח בין חלקיו השונים של הים התיכון המזרחי. למעשה הם היו היחידים בעלי יכולות שייט בים ולכן הארמון קנוסוס לא היה מוגן בחומות שכן לא הייתה תרבות המסוגלת להגיע לאי. בין היתר סחרו המינואים עם מצרים, והללו הושפעו מציורי הקיר המינואים.
הסיבות להרס התרבות המינואית אינן ידועות. אחת ההשערות היא שרעידת אדמה חזקה הרסה את כרתים, כנראה כתוצאה מהתפרצות הר הגעש סנטוריני. השערה זו מתבססת על תיארוך זהה של השרידים בסנטוריני ובכרתים.
חוקרים אחרים חושבים שהיו אלו גויי הים אשר החריבו את התרבות המינואית.
בכרתים השתמרו מספר אתרים ארכאולוגיים מהתקופה המינואית שכוללים ארמונות ופסיפסים.
בתרבות המינואית היו בשימוש שלושה סוגי כתב: כתב ציורים, כתב לינארי ב' (linear B) שפוענח בשנת 1952, וכתב לינארי א' (linear A), שלא פוענח עד היום.
-
חורבות המקדש בקנוסוס
-
פסל ראש של שור, סמל התרבות המינואית
-
ציורי קיר של גברים מינואים נושאים כדים. יש המאמינים כי ציורים אלו הם המקור להירוגליפים שהתפתחו במצרים העתיקה
-
מימין לשמאל: פסלון של אלת הנחשים ושל כוהנת מינואית, כרתים, סביבות 1600 לפנה"ס
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- התרבות המינואית, באנציקלופדיה ynet
- אמנון ברזילי, המינואים נשטפו, באתר הארץ
- 200 שנה של שקיעה אחרי הבום הגדול, באתר הידען
