יוחנן דנינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן דנינו
לידה 20 בדצמבר 1959 (בן 64)
אשקלון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות משטרת ישראל
תקופת הפעילות 1982–2015 (כ־33 שנים)
דרגה רב ניצב  רב ניצב
תפקידים בשירות

ראש זרוע החקירות ביחידת אתג"ר
ראש היאחב"ל
ראש המטה המבצעי במשרד לביטחון הפנים
ראש אגף החקירות והמודיעין
מפקד המחוז הדרומי
מפכ"ל

המפקח הכללי של משטרת ישראל ה־17
1 במאי 2011 – 30 ביוני 2015
(4 שנים ו־8 שבועות)
בנצי סאו (ממלא מקום) ←
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
תפקידים אזרחיים
יו"ר טוגדר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יוחנן דנינו בטקס אזכרה לחללי משטרת ישראל, 8 ביוני 2015
המפכ"ל יוחנן דנינו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו

יוחנן דנינו (נולד ב-20 בדצמבר 1959) הוא איש עסקים ישראלי, שהיה המפכ"ל ה-17 של משטרת ישראל בין השנים 2011–2015.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנינו נולד, גדל והתחנך באשקלון כבכור מבין חמישה אחים להורים יוצאי מרוקו עליזה, מורה, וישראל דנינו מנהל בית ספר. סבו מצד אביו, רבי דוד [לעזיז] דנינו, היה תלמיד חכם מקובל[1]. בנעוריו למד בישיבה התיכונית אור עציון. במסגרת שירותו בצה"ל התנדב דנינו לחטיבת הצנחנים, ושובץ בגדוד 890[2]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קצינים. עם סיום הקורס שב דנינו לצנחנים כמפקד מחלקה וכקצין מבצעים בגדוד 890[3]. השתחרר מצה"ל בדרגת סגן והמשיך לשרת במילואים בדרגת סרן בחטיבת הצנחנים הסדירה עד לשנת 1995.

דנינו הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים עם התמחות במשפט אזרחי ופלילי.

במשטרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שירותו הצבאי למד משפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1982, במהלך לימודיו, הצטרף למשטרת ישראל, וכיהן כמפקד עיר של המשמר האזרחי באשקלון. בתום לימודיו שירת כתובע משטרתי במרחב השרון.

בשנת 1992 מונה לראש לשכת תביעות במרחב שרון ובשנת 1995 קודם לדרגת סגן ניצב ומונה לקצין אגף חקירות ולחימה בפשיעה במרחב שרון. בתקופה זו הביא לפענוחן של פרשיות פשיעה מורכבות בהן היו מעורבים ארגוני פשיעה מאזור המרכז, נתניה וטייבה. עם הקמת יחידת אתג"ר (היחידה הארצית לאיתור גנבות כלי רכב) ב-1998, מונה דנינו לסגן מפקד היחידה וראש זרוע החקירות והועלה לדרגת ניצב משנה. ביחד עם מפקדו תנ"צ שלמה צלניק, החלו בבנייתה, בהפעלתה ובפיתוח דרכי הפעולה של היחידה בשלוב אמצעים טכנולוגיים חדישים.

בשנת 2002 מונה לסגנו של ראש היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (היאחב"ל). בתפקיד זה שימש כראש צוות החקירה של המעילה בבנק למסחר. בספטמבר 2002 מונה למפקד היחידה והועלה לדרגת תת-ניצב. בתקופת פיקודו הטמיע את מודל "התקיפה הכלכלית", מתוך תפיסת עולם לפיה הפן הכלכלי מהווה נדבך מרכזי במאבק בפשיעה. לצורך כך הוקמו כוחות משימה, בהם שולבו כלל גופי האכיפה. בתקופה זו עסקה היאחב"ל בין השאר בפרשיית המעילה בבנק למסחר, פרשת שלי נרקיס, פרשת טננבוים ופרשת האי היווני, בגינה המליץ ליועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה שנפתח נגד אריאל שרון ובנו גלעד. המלצתו התקבלה על ידי היועץ המשפטי מני מזוז, בניגוד להמלצת פרקליטות המדינה.

ב-2004 התבקש על ידי המפכ"ל שלמה אהרונישקי, להקים את היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, ביחד עם ראש אג"ת במשטרה, אריק יקואל וראש אגף התקציבים באוצר קובי הבר.

באוגוסט 2005 מונה דנינו לראש המטה המבצעי של המשרד לביטחון פנים והועלה לדרגת ניצב, הוא כיהן בתפקיד במשך כשנה וחצי תחת השרים צחי הנגבי וגדעון עזרא[4].

בשנת 2006 מונה לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה. בתקופתו עבר האגף שינוי ארגוני משמעותי: הוכנה תוכנית רב שנתית למלחמה בפשיעה בה שולבו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים וכן הוקמה יחידת "להב 433" למאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת. תקופתו כראש אגף החקירות והמודיעין התאפיינה בלחימה בפשיעה החמורה והמאורגנת וכן במאבק בשחיתות הציבורית. דנינו פיקח על החקירות נגד נשיא המדינה משה קצב, ראש הממשלה אהוד אולמרט והשרים חיים רמון ואברהם הירשזון.

ניצב דנינו המשיך ביישומו של "המודל הכלכלי" לטיפול בארגוני פשיעה והטמעתו כמודל מחייב, בכלל יחידות המשטרה. הוא עמד בראש הוועדה המתמדת למאבק בפשיעה החמורה במקביל להקמת המוקד המודיעיני המשולב. כלל גופי האכיפה שולבו במלחמה בפשיעה בכללם רשות המיסים, הרשות להגבלים עסקיים, פרקליטות המדינה וגופי חקירה מארגונים מקבילים. בתקופת פיקודו הוקמו שישה כוחות משימה שכיסו את ארגוני הפשיעה, וראשי ארגוני פשיעה בולטים נאסרו.]

בדצמבר 2008, נכנס לתפקידו כמפקד המחוז הדרומי, מינוי שהוקדם על רקע מבצע עופרת יצוקה והעימות בין השר אבי דיכטר למפקד המחוז היוצא אורי בר-לב[5]. עם כניסתו לתפקיד בימי הלחימה פיקד על כלל הכוחות שפעלו וטיפלו בעשרות זירות נפילה בתוככי הערים ובמגזר הכפרי. במישור המניעתי יישם דנינו את תוכנית "דרום ללא אלימות" בערי הדרום אשר לא הוכנסו לפרויקט עיר ללא אלימות. התוכנית שילבה עקרונות של אכיפה ומניעה. פרויקט המניעה המשמעותי שהוקם עוד בתקופתו של ניצב משה קראדי, נקרא "משאלה-חוויה" להשבת בני נוער שביצעו עבירות למסלול החיים הנורמטיבי, תוך סגירת תיקים פליליים לאחר תקופת לימוד והתנדבות. בפרויקט שולבו כ-400 בני נוער. בהמשך, לאחר שמונה למפכ"ל, פותח מודל זה בראייה ארצית תחת הכותרת מיל"ה (משטרת ישראל למען הנוער). דגש הושם על קשר רציף ושיתוף פעולה עם כלל גופי האכיפה במחוז, ראשי ערים ומועצות, ומנהיגים מקרב העדה הבדואית. במישור האכיפתי הוקמו כוחות משימה לטיפול באירועי פשיעה חמורים בדרום, כגון: איומים וזריקת רימונים על ראש עיריית אשדוד[6], מעצר כנופיות גנבי בקר ופשיעה חקלאית, תפיסתם של פורעי החוק בנגב שפגעו בתשתיות המדינה ונכסיה, העמדתם לדין של חגי זגורי וסגנו[7]. בתקופה זו נמשכה הירידה בפשיעת הרכוש והאלימות בדרום[8]. כמפקד מחוז יזם מבצע גיוס של שוטרים מקרב המגזר הבדואי והקים מכינה להכנה לגיוס.

מפכ"ל המשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן דנינו, 2011

ב-16 בינואר 2011 אישרה הממשלה את מינויו של דנינו למפכ"ל משטרת ישראל, בהמלצת השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'[9]. ב-1 במאי 2011 נכנס לתפקידו.

עם כניסתו לתפקיד גיבש תוכנית פעולה למשטרה תחת הכותרת "שנת המפנה", בהשראת ספרו של מלקולם גלדוול "נקודת המפנה"[10], אשר הוחל בהטמעתה בתחילת 2012. מטרת העל של תהליך המפנה היא חיזוק הביטחון האישי של התושבים והעלאת אמון הציבור במשטרה. מתוך הנחת יסוד כי אמון ציבור במשטרה הוא ציר מרכזי בשמירת הדמוקרטיה והחוסן הפנימי של ישראל. בתוך כך נקבעו שלושה נדבכים מרכזיים שעומדים בבסיס פעילות המשטרה בשנת המפנה: מתן שירות מיטבי לאזרח שומר החוק; הגברת ההרתעה כנגד העבריינים על ידי הגדלת סיכויי העבריין להתפס; העמדת השוטר במרכז הקשב הארגוני –דאגה לפרט, לשכר, לרווחה ולמקצועיות. מישור נוסף שניתן עליו דגש הוא ההערכות המבצעית של המשטרה לטיפול בהפרות סדר ובאירועי חירום. בתוך כך עלתה המשטרה בשנת 2011 ב-50% בהיקף כוח האדם המיומן לטיפול באירועים אלו.

במהלך כהונתו כמפכ"ל נאלצו 7 ניצבים לפרוש מהמשטרה בעקבות התנהגות שאינה הולמת (בעיקר חשדות להטרדה מינית). ראו פרשת הניצבים[11]. לאחר פרישתו נחשף קשר בינו לבין המתלוננת כנגד ניצב רוני ריטמן[12].

תקופת כהונתו של דנינו הוארכה לשנה רביעית[13] והייתה אמורה להסתיים ב-1 במאי 2015. עקב הבחירות לכנסת העשרים הוחלט על הארכת הכהונה עד 1 ביולי 2015 או עד למועד מינוי מפכ"ל חדש על ידי הממשלה הבאה, לפי המוקדם מביניהם[14]. ב-1 ביולי סיים את תפקידו כשבנצי סאו מונה לממלא מקומו עד למינוי מפכ"ל חדש[15].

באפריל 2024 פורסם שעורך דין ישראלי הורשע בארצות הברית במתן שוחד לדנינו. דנינו הכחיש שקיבל שוחד.[16]

קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 מונה ליו"ר מגדל חברה לביטוח וכיהן בתפקיד עד אפריל 2018[17]. בפברואר 2019 מונה ליו"ר חברת גידול הקנאביס טוגדר[18]. ביולי 2022 מונה ליו"ר חברת weSure USA Holdings.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושב מודיעין-מכבים-רעות, נשוי ליעל, נינתו של הרב שמואל הומינר ואב לארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוחנן דנינו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו תמונתו כאן
  2. ^ עודד שלום, "מתקפת מנש", ידיעות אחרונות המוסף לשבת, ‏ 24.01.2014, עמודים 10-12.
  3. ^ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, ‏ 07.10.2011.
  4. ^ תת ניצב יוחנן דנינו מונה לתפקיד ראש המטה המבצעי במשרד לביטחון פנים, באתר ynet, 18 ביולי 2004
  5. ^ אפרת וייס, בשל המצב: דנינו יפקד מעכשיו על מחוז דרום, באתר ynet, 29 בדצמבר 2008
  6. ^ יניר יגנה, אישום: זרקו רימון על ביתו של ראש העיר אשדוד, לאחר שהוציא להם צו פינוי, באתר הארץ, 9 ביולי 2009
  7. ^ יניר יגנה, ראש ארגון הפשע הגדול בנגב וסגנו הורשעו בהסדר טיעון, באתר הארץ, 5 באפריל 2012
  8. ^ רמי שני‏, שנה בטוחה בדרום: ירידה משמעותית בפשיעה ב-2010, באתר וואלה!‏, 8 במרץ 2011
    שמעון איפרגן, לא משתלם להיות עבריין בדרום, באתר nrg‏, 16 במרץ 2010
  9. ^ שירות גלובס, ‏אושר מינוי יוחנן דנינו למפכ"ל המשטרה; נתניהו: "בחירה מצוינת", באתר גלובס, 16 בינואר 2011
  10. ^ רב-ניצב יוחנן דנינו, נקודת המפנה שלנו, באתר ישראל היום, 24 ביוני 2011
  11. ^ יוסי אלי‏, המינויים של דנינו הפכו למבוכה הגדולה שלו, באתר וואלה!‏, 29 בינואר 2015
  12. ^ אילנה דיין, ‏"עובדה" חושפת את הקשר הצמוד בין דנינו לקצינה הזוטרה, באתר ‏מאקו‏, 17 בדצמבר 2015
  13. ^ יוסי אלי‏, אהרונוביץ' החליט: כהונת המפכ"ל דנינו תוארך בשנה, באתר וואלה!‏, 09 בינואר 2014
  14. ^ הארכת כהונת המפקח הכללי של משטרת ישראל, משרד ראש הממשלה
  15. ^ עומרי אפרים, ניצב בנצי סאו ימונה לממלא מקום המפכ"ל, באתר ynet, 25 ביוני 2015
  16. ^ אתר למנויים בלבד גור מגידו, בית המשפט: "שיחדת את מפכ"ל משטרת ישראל?" הנאשם: "נכון", באתר TheMarker‏, 12:25 • 10 באפריל 2024
  17. ^ רחלי בינדמן, עכשיו זה רשמי: יוחנן דנינו מונה ליו"ר מגדל, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2015
  18. ^ גלי וינרב, ‏דנינו מונה ליו"ר טוגדר: "בעד אי הפללה גם בקנאביס לא רפואי", באתר גלובס, 5 בפברואר 2019


המפקחים הכלליים של משטרת ישראל
יחזקאל סהר • יוסף נחמיאס • פנחס קופל • אהרן סלע • שאול רוזוליו • חיים תבורי • הרצל שפיר • אריה איבצן • דוד קראוס • יעקב טרנר • רפי פלד • אסף חפץ • יהודה וילק • שלמה אהרונישקי • משה קראדי • דודי כהן • יוחנן דנינו • רוני אלשיך • מוטי כהן (מ"מ) • קובי שבתאי דגל המפקח הכללי
מפקדי מחוז הדרום של משטרת ישראל
שאול רוזוליו (1970-1962) • דוד עופר (1972-1970) • אהרון שלוש (1973-1972) • חיים תבורי (1975-1973) • אריה איבצן (1980-1975) • יהושע כספי (1984-1980) • אברהם תורג'מן (1985-1984) • רחמים קומפורט (1990-1985) • רפי פלד (1993-1991) • יהודה וילק (1993) • שמעון לוי (1996-1993) • יאיר יצחקי (1997-1996) • דן ברינקר (2000-1997) • יצחק אהרונוביץ' (2002-2001) • משה קראדי (2004-2002) • דודי כהן (2004) • אורי בר-לב (2008-2004) • יוחנן דנינו (2011-2008) • יוסי פריינטי (2012-2011) • יורם הלוי (2016-2012) • דוד ביתן (2016–2018) • מוטי כהן (2018–2019) • יורם סופר (2021-2019) • פרץ עמר (2023-2021) • אמיר כהן (2023-)
ראשי אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל
ירחמיאל ירון נעמן סתוי ישורון שיף אברהם זלינגר מתתיהו סלע אריה שור יעקב קדמי אהרן שלוש יחזקאל קרתי
1948 1950 1951–1953 1953–1958 1958–1963 1963–1975 1975–1977 1977–1980 1980–1986
יגאל מרקוס יהושע כספי עוזי ברגר אלכס איש-שלום יוסי לוי סנדו מזור יוחנן דנינו יואב סגלוביץ מני יצחקי גדי סיסו יגאל בן-שלום
1986–1988 1988–1991 1990–1993 1993 1993–1996 1996–1997 2006–2008 2009–2013 2013–2017 2017–2020 2020–
ראשי אגף החקירות ראשי אגף המודיעין
סנדו מזור יוסי סדבון משה מזרחי אבי כהן חיים קליין אילן פרנקו אורי בר-לב
1997–1998 1998–2001 2001–2004 1997–1998 1998–2002 2002–2004 2004
היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל)
ראשי היחידה ראובן מינקובסקי (1977–1980) • מנשה גולן (ממלא מקום 1980–1981) • ארמונד לוי (1981–1985) • שמעון סביר (1985–1988) • סנדו מזור (1988- ) • אבי כהן (1993- ) • יורם רודמן • משה מזרחי (אפריל 1997–2001) • משה לוין (2001–2002) • יוחנן דנינו (2002–2004) • עמיחי שי (2004–2007) • רוני ריטמן (2007–2010) • חיים איפרגן (2010–2012) • דוד ביטון (2012–2013) • גדי סיסו (2013 -2016) • יגאל בן-שלום (2016–2018) • חיים ניסים (2018-)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יוחנן_דנינו&oldid=38424622"