יוחנן וולך
יוחנן וולך (נולד ב־14 במאי 1945) הוא כדורגלן, מהבולטים בשחקני הפועל חיפה בכל הזמנים, פרשן ספורט, עסקן ספורט ומנהל ישראלי, המכהן כיושב-ראש אגודת מכבי חיפה וכמנכ"ל חברת הבת של חברת צים. השתתף עם נבחרת ישראל במונדיאל 1970.
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה ככדורגלן
וולך נולד וגדל בקריית ביאליק ועבר עם משפחתו לחיפה בגיל 13 והחל במקביל לשחק בקבוצת הנוער של מכבי קריית ביאליק. בוגר בית הספר הריאלי בחיפה. וולך השתלב ללא קושי בקבוצת הבוגרים כבר בהיותו בן 16 ושיחק בשורותיה כשלוש שנים. הוא התגייס לצה"ל כלוחם בנח"ל והדהים בזכייה עם נבחרת הכדורגל של החטיבה באליפות צה"ל בשנת 1965. יחד עימו שיחקו דרור קשטן, יהודה שהרבני, אהרון שורוק ורוני מוסקוביץ' והחמישה הפכו במהרה לשחקנים מובילים בליגה הבכירה. הזכייה הזניקה את קריירת הכדורגל של וולך, וכבר באותה שנה הצטרף לקבוצת הכדורגל של הפועל חיפה. שנה לאחר מכן, בשנת 1966, זכו וולך והפועל חיפה בגביע המדינה.
גובהו הרם (186 סנטימטרים) וממדי גופו הרחבים של וולך זיכו אותו בכינוי ה"טנק" והביאו את מאמנו להציבו בתפקיד החלוץ. על אף שבשנת 1967 כבש את שער הניצחון [1] בדרבי (1-0) מול מכבי חיפה, סבר כי התפקיד לא היטיב עימו, ומאמנו הבא, מייק דה יונג ההולנדי העביר אותו לתפקיד הבלם, עמדה אליה הסתגל במהירות והצטיין בה. תוך זמן קצר הפך לשחקן מפתח בהפועל חיפה והצטיין במשחקים רבים. ב-1969 זומן על ידי מאמן הנבחרת עמנואל שפר להיות שותף בטורניר ההעפלה לגמר הגביע העולמי במקסיקו 70. שנה לאחר מכן זומן להיות שותף להישג הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי: להיות בלמה של נבחרת ישראל במונדיאל. סך הכול רשם 12 הופעות בנבחרת והבקעת שער בודד לזכותה.
וולך בלט באישיותו, ביושרו האישי, השכלתו, מנהיגותו והגינותו היוצאת דופן, הן במגרש והן מחוצה לו, וכן היה ידוע כשחקן המציב את טובת הקבוצה והזולת הרבה מעבר לטובתו האישית. כך לדוגמה, לאחר שחזר ממונדיאל 1970, וכל זאת בעוד שרגלו עדיין מחלימה משבר ברגלו שהתגלה לאחר המשחק הקשוח נגד נבחרת שבדיה במונדיאל (1-1), גילה וולך לאכזבתו שיחידת המילואים הקבועה שלו אליה מתנדב, סיימה כבר את הפעילות המבצעית שלה בעודו שוהה במקסיקו, והחליט לשלוח מכתב לראש אכ"א, האלוף שמואל איל כדי שזה יציבו ביחידה אחרת על מנת ש"יוכל להחזיר חובו למדינה". אייל המופתע, נענה בחיוב לבקשתו של וולך שהוצב בקו האש בגיזרה המרכזית מול איסמעיליה. וולך זכה לביקור ולשבחים מהרמטכ"ל חיים בר לב ואלוף פיקוד דרום אריאל שרון שלוו בצמרת צה"ל. בפעם אחרת, סוקר רבות כאשר הוא ויחידתו לכדו חוליית מחבלים בגבול הצפון.
ב-1971, היה וולך, בשיתוף עם חברי הכנסת אהוד אולמרט ויוסי שריד, מראשי המאבק בשחיתות, כאשר עצרו את משחקי הליגה לתקופה ארוכה והובילו להקמת ועדת חקירה ממלכתית (ועדת עציוני), בראשות השופט העליון ד"ר משה עציוני, במטרה לחקור שחיתויות ומכירות משחקים בכדורגל. פרסום תוצאות הוועדה ב-21 בספטמבר 1971 זיעזעו את הספורט בישראל, וכתוצאה מכך שונה עד היסוד ענף הכדורגל בארץ וענף הטוטו.
בשנת 1972, וולך ואנגלנדר, שכונו "הקוסמים של חיפה", הנהיגו את מרד השחקנים המפורסם שגרם להדחת מנהל הקבוצה הוותיק דאז, יצחק בן-זאב, וגרמו בעקיפין לכך שהפועל לא תופיע למשחק ליגה, אקט הנחשב חריג עוד יותר באותם הימים. ההדחה נעשתה בעקבות סכסוך של המאמן הגרמני של הקבוצה אובה קלימצ'בסקי, שהסתכסך עם מועצת הפועלים וביקש את התפטרותם. בן-זאב הודח וההנהלה אמנם הוחלפה, אך בצר לוולך ואנגלנדר, התפטר קלימצ'בסקי מאימון הקבוצה וחזר לגרמניה.
ב-1974 זכה עם הפועל פעם נוספת בגביע תחת הדרכתו של המאמן יעקב גרונדמן. ב-1975, לאחר המשחק של הפועל מול מכבי יפו פנה וולך למספר חברי כנסת ופעל נמרצות במטרה לחסל שוב את תופעת השחיתות ומכירת המשחקים בכדורגל. עקב הצטיינתו בליגה זומן על ידי ההאלופה הפועל באר שבע והדאבליסטית מכבי תל אביב כשחקן חיזוק במפעלים האירופיים בשנת 1976.
ב-1977 זיהה וולך בעיות ניהוליות במועצת הפועלים. וולך התריע בפני ראשי הפועל כי הם עומדים בפני קריסה, וביקש לנהל את הקבוצה יחד עם יצחק אנגלנדר. המועצה סירבה להצעה והוא נאלץ, יחד עם רעו לקבוצה אנגלנדר, לעזוב את הפועל חיפה ולעבור לשחק בשורותיה של היריבה העירונית מכבי חיפה. וולך השלים שלוש עשרה עונות במדי הפועל חיפה והיה עמוד התווך של ההגנה. צעד זה הותיר רושם רב בעולם הכדורגל הישראלי דאז, בייחוד לאור העובדה שוולך ואנגלנדר נחשבו בעיני אוהדים רבים לסמלים המובהקים של הפועל חיפה והכדורגל הישראלי. בדיעבד, מסתבר, כי ראה וולך את הנולד, ובשנת 1981 התפרקה הפועל חיפה הן קבוצתית (ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה) והן פיננסית שתוצאותיה ניכרות עד היום.
וולך שיחק בשורות מכבי חיפה שנתיים ופרש מכדורגל מקצועי בשנת 1979.
[עריכה] קריירה כעסקן ספורט וכמנהל
[עריכה] מוביל המהפכה הניהולית במכבי חיפה
מיד לאחר פרישתו ממשחק פעיל, קיבל וולך את מפתחות ניהול המועדון בהתנדבות מלאה במחלקת הכדורגל של מכבי חיפה, ובמקביל, המשיך לעבוד וולך בחברת הספנות צים. במהלך תקופתו כמנהל, זכתה מכבי חיפה בשתי האליפויות הראשונות שלה, ב-1984 וב-1985 והצלחה באירופה, ותרומתו האישית והמקצועית להצלחה של חיפה הייתה מכרעת. כמו כן, לאחר שהיה אחראי להדחתו של ג'ק מנסל, דחף להחתמתו של שלמה שרף, מאמן אלמוני באותה תקופה, ומנע שחרורם של שחקני מפתח רבים, ביניהם אבי רן ורוני רוזנטל, כאשר הוא דחף להשקיע בנוער ולהתבסס על כמה שיותר שחקני בית צעירים. וולך נחשב לנדבך המרכזי להפיכת המועדון לאחד המובילים בכדורגל תוך החדרת דפוסי ניהול מקצועיים ונחשב ל"מוח המקצועי" מאחורי בניית הקבוצה, וכל זאת מאחורי אורות הזרקורים אשר הופנו לעברם של אחרים[2].
[עריכה] השליחות למזרח הרחוק
בשנת 1985 נשלח וולך מטעם חברת צים להונג קונג לשליחות בת חמש שנים. במקביל, החל לשחק בקבוצה אנגלית בת מאה שנים מהליגה הראשונה בהונג קונג: 'מועדון כדורגל הונג קונג' ושיחק בשורותיה 5 שנים.
[עריכה] החזרה לישראל
מכבי והפועל חיפה הציעו לוולך להצטרף לשורותיהם. בסופו של דבר, שהוצע לו על ידי אנגלנדר לחליפו כיו"ר הפועל חיפה, בחר להשתלב מחדש בהנהלת מכבי חיפה כחבר הנהלה וגזבר הקבוצה, ונציגה של מכבי חיפה בהתאחדות לכדורגל. תקופת ניהולו של וולך נמשכה בין 1990-1993, ובמהלכה זכתה מכבי פעם אחת באליפות המדינה (1991), ופעמיים בגביע המדינה (1991, 1993) וביניהם דאבל. וולך התנדב כחבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל.
בשלהי 1993, עזב את הנהלת מועדון הכדורגל. שנה לאחר מכן, הצטרף וולך לאגודת מכבי חיפה כחבר הנהלה. בשנת 1998 הוא נבחר ליו"ר קבוצת הכדורסל. בין השנים 1998-2002 שימש כחבר הנהלת איגוד הכדורסל. ב-1998 התמנה לגזבר מכבי חיפה ומ"מ יו"ר ובשנת 1999 נבחר ליושב ראש האגודה וחבר נאמני מכבי חיפה.
לוולך תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעל דרגת קצונה (רס"ן) של צה"ל.
במקביל לעיסוקו כעסקן ספורט, וולך שימש שנים רבות פרשן בתוכנית הרדיו שירים ושערים ועיתונאי ספורט. שימש גם בין היתר כפרשן הספורט הבכיר של המקומונים "קול חיפה" ו-"כותרת חיפה". משמש כחבר מרכז מכבי, חבר ועדת חינוך והסברה מטעם ההתאחדות לכדורגל[3] וחבר ועדת הרפרטואר של תיאטרון הצפון[4].
[עריכה] תפקידים בכירים נוספים
לפי דן אנד ברדסטריט[5]:
- דירקטוריון: אייר קונסולידטורס ישראל
- דירקטוריון: אלחוט ים
- דירקטוריון: הדרים חיפה
- דירקטוריון: חברת טאל אספקה בינלאומית לאניות
- דירקטוריון: צים דיוטי-פרי
- דירקטוריון: קדם חברת הגשר היבשתי
- דירקטוריון: מכבסת קיטור הקישון
- מנכ"ל ויו"ר : מ. דיזנגוף (צים) ושות'
- דירקטוריון: סלע חברה לטכנולוגיה
- דירקטוריון: רמון ביטוח ופיננסים
[עריכה] תארים והישגים בולטים בכדורגל
[עריכה] ככדורגלן
- אליפות צה"ל בכדורגל: 1965 עם נבחרת הנח"ל
- גביע המדינה בכדורגל: 1966, 1974 עם הפועל חיפה
[עריכה] הנהלת קבוצת כדורגל
- אליפות המדינה בכדורגל: 1984, 1985, 1991 (דאבל) עם מכבי חיפה
- גביע המדינה בכדורגל: 1985 (גמר), 1991 (דאבל), 1993 עם מכבי חיפה
- אלוף האלופים: 1985 עם מכבי חיפה
- אליפות המדינה לנוער בכדורגל: 1979, 1983, 1984 עם מכבי חיפה (נוער)
- גביע המדינה לנוער בכדורגל: 1980 עם מכבי חיפה (נוער)
- גביע אלוף האלופים לנוער: 1985 עם מכבי חיפה (נוער)
[עריכה] כנשיא מכבי חיפה בכדורסל
- גביע המדינה בכדורסל (פיינליסט)
- שלוש פעמים בפיינל פור
[עריכה] תארים אחרים
- 'נבחרת העונה' (שלוש פעמים)
- 'עיטורי השחקן ההוגן'
- "נבחרת היובל" של חיפה
- שחקן היובל של חיפה בעמדת הבלם הקדמי
- עיטור ספורטאי מצטיין מטעם עיריית חיפה
- חתן פרס מפעל חיים של איגוד השחקנים בישראל וידיעות אחרונות [6]
- נבחר לגדול סמליה ושחקניה של הפועל חיפה במשאל 60 שנה למדינת ישראל[7]
- חבר היכל התהילה של הכדורגל הישראלי
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- 'היכל התהילה' מתוך אתר הפועל חיפה
- הקריירה בחברת "צים", באתר port2port
- יוחנן וולך מתארח בפורום באתר הרשמי של הפועל חיפה, הר הגעש באדום
- אודות וולך ב"תוכניה האדומה" של הפועל חיפה
[עריכה] הערות שוליים
| נבחרת ישראל - מונדיאל 1970 | ||
|---|---|---|
|
1 ויסוקר | 2 בר | 3 בלו | 4 פרימו | 5 רוזן | 6 רוזנטל | 7 שום | 8 שפיגל | 9 פייגנבוים | 10 שפיגלר | 11 בורבה | 12 שווגר | 13 חזום | 14 רום | 15 טלבי | 16 וולך | 17 בן רימוז' | 18 רומנו | 19 שורוק | 20 קרקו | 21 המאירי | 22 נוסובסקי | מאמן: שפר |
||
| יושבי ראש אגודת מכבי חיפה | ||
|---|---|---|
|