יוחנן וולך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוחנן וולך
אין תמונה חופשית
מידע אישי
תאריך לידה 14 במאי 1945
מקום לידה קריית ביאליק שבישראל
גובה 1.86 מטר
עמדה בלם
מועדוני נוער
מכבי קריית ביאליק
מועדונים מקצועיים

1965 - 1977
1977 - 1979
מכבי קריית ביאליק
הפועל חיפה
מכבי חיפה


30 (1)
נבחרת לאומית
נבחרת ישראל 12 (1)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

יוחנן וולך (נולד ב־14 במאי 1945) הוא כדורגלן עבר ישראלי, מהבולטים בשחקני הפועל חיפה בכל הזמנים, פרשן ספורט, עסקן ספורט, ומנהל ישראלי, המכהן כיושב-ראש אגודת מכבי חיפה וכמנכ"ל לשכת הספנות הישראלית. השתתף עם נבחרת ישראל במונדיאל 1970.

קריירה ככדורגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן וולך נולד בשנת 1945 בקריית ביאליק, שם גם עשה את ילדותו. בגיל 13 עבר וולך עם משפחתו לחיפה והחל במקביל לשחק בקבוצת הנוער של מכבי קריית ביאליק. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר הריאלי בחיפה. וולך השתלב בקבוצת הבוגרים כבר בהיותו בן 16 ושיחק בשורותיה כשלוש שנים. הוא התגייס לצה"ל כלוחם בנח"ל וזכה עם נבחרת הכדורגל של החטיבה באליפות צה"ל בשנת 1965. יחד עימו שיחקו דרור קשטן, יהודה שהרבני, אהרון שורוק ורוני מוסקוביץ', והחמישה הפכו במהרה לשחקנים מובילים בליגה הבכירה. הזכייה הזניקה את קריירת הכדורגל של וולך, וכבר באותה שנה הצטרף לקבוצת הכדורגל של הפועל חיפה. שנה לאחר מכן, בשנת 1966, זכו וולך והפועל חיפה בגביע המדינה.

גובהו הרם (186 סנטימטרים) וממדי גופו הרחבים של וולך זיכו אותו בכינוי ה"טנק" והביאו את מאמנו להציבו בתפקיד החלוץ. על אף שבשנת 1967 כבש את שער הניצחון‏[1] בדרבי (1-0) מול מכבי חיפה, סבר כי התפקיד לא היטיב עימו, ומאמנו הבא, מייק דה יונג ההולנדי העביר אותו לתפקיד הבלם, עמדה אליה הסתגל במהירות והצטיין בה. תוך זמן קצר הפך לשחקן מפתח בהפועל חיפה והצטיין במשחקים רבים. ב-1969 זומן על ידי מאמן הנבחרת עמנואל שפר להיות שותף בטורניר ההעפלה לגמר הגביע העולמי במקסיקו 70. שנה לאחר מכן זומן וולך לנבחרת ישראל והיה שותף להישג הגדול ביותר של הכדורגל הישראלי: השתתפות נבחרת ישראל במונדיאל. בסך הכול רשם 12 הופעות בנבחרת והבקעת שער בודד לזכותה.

לאחר שוולך חזר ממונדיאל 1970, בעת שרגלו עדיין החלימה משבר ברגלו שהתגלה לאחר המשחק נגד נבחרת שבדיה במונדיאל (1-1), גילה וולך לאכזבתו שיחידת המילואים הקבועה שלו, סיימה כבר את הפעילות המבצעית שלה בעודו שוהה במקסיקו. הוא החליט לשלוח מכתב לראש אכ"א, האלוף שמואל איל כדי שזה יציבו ביחידה אחרת על מנת ש"יוכל להחזיר חובו למדינה". אייל המופתע, נענה בחיוב לבקשתו של וולך שהוצב בקו האש בגיזרה המרכזית מול איסמעיליה. וולך זכה לביקור ולשבחים מהרמטכ"ל חיים בר לב ואלוף פיקוד דרום אריאל שרון שלוו בצמרת צה"ל. בפעם אחרת, סוקר רבות כאשר יחידתו לכדה חוליית מחבלים בגבול הצפון.

ב-1971, היה וולך, בשיתוף עם חברי הכנסת אהוד אולמרט ויוסי שריד, מראשי המאבק בשחיתות, כאשר עצרו את משחקי הליגה לתקופה ארוכה והובילו להקמת ועדת חקירה ממלכתית (ועדת עציוני), בראשות השופט העליון ד"ר משה עציוני, במטרה לחקור שחיתויות ומכירות משחקים בכדורגל. פרסום תוצאות הוועדה ב-21 בספטמבר 1971 זיעזעו את הספורט בישראל, וכתוצאה מכך שונה עד היסוד ענף הכדורגל בארץ וענף הטוטו.

בשנת 1972, וולך ויצחק אנגלנדר, שכונו "הקוסמים של חיפה", הנהיגו את מרד השחקנים המפורסם שגרם להדחת מנהל הקבוצה הוותיק דאז, יצחק בן-זאב, וגרמו בעקיפין לכך שהקבוצה לא תופיע למשחק ליגה, אקט הנחשב חריג עוד יותר באותם הימים. ההדחה נעשתה בעקבות סכסוך של המאמן הגרמני של הקבוצה אובה קלימצ'בסקי, שהסתכסך עם מועצת הפועלים וביקש את התפטרותם. בן-זאב הודח וההנהלה אמנם הוחלפה, אך בצר לוולך ואנגלנדר, התפטר קלימצ'בסקי מאימון הקבוצה וחזר לגרמניה.

ב-1974 זכה עם הפועל חיפה פעם נוספת בגביע המדינה, תחת הדרכתו של המאמן יעקב גרונדמן. ב-1975, לאחר משחק מול מכבי יפו, פנה וולך למספר חברי כנסת ופעל נמרצות במטרה לחסל שוב את תופעת השחיתות ומכירת המשחקים בכדורגל.

עקב הצטיינותו בליגה זומן על ידי הפועל באר שבע ומכבי תל אביב כשחקן חיזוק במפעלים האירופיים בשנת 1976.

ב-1977 זיהה וולך בעיות ניהוליות במועצת הפועלים. וולך התריע בפני ראשי הפועל כי הם עומדים בפני קריסה, וביקש לנהל את הקבוצה יחד עם אנגלנדר. המועצה סירבה להצעה והשניים נאלצו לעזוב את הפועל חיפה ולעבור לשחק בשורותיה של היריבה העירונית מכבי חיפה. עד לעזיבתו, וולך השלים שלוש עשרה עונות במדי הפועל חיפה והיה אחד משחקני ההגנה החשובים ביותר של הקבוצה. צעד זה הותיר רושם רב בעולם הכדורגל הישראלי דאז, בייחוד לאור העובדה שוולך ואנגלנדר נחשבו בעיני אוהדים רבים לסמלים המובהקים של הפועל חיפה והכדורגל הישראלי. בדיעבד, הסתבר, כי וולך ראה את הנולד, לאחר שבשנת 1981 התפרקה הפועל חיפה הן קבוצתית (ירדה לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה) והן פיננסית.

לאחר המעבר למכבי חיפה וולך שיחק בשורותיה במשך כשנתיים לפני שפרש מכדורגל מקצועי בשנת 1979.

קריירה כעסקן ספורט וכמנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהפכה הניהולית במכבי חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר פרישתו ממשחק פעיל, קיבל וולך את ניהול המועדון בהתנדבות מלאה במחלקת הכדורגל של מכבי חיפה, ובמקביל, המשיך לעבוד וולך בחברת הספנות צים. במהלך תקופתו כמנהל, זכתה מכבי חיפה בשתי האליפויות הראשונות שלה, ב-1984 וב-1985 והצלחה באירופה. כמו כן, לאחר שהיה אחראי להדחתו של ג'ק מנסל, דחף להחתמתו של שלמה שרף ומנע שחרורם של שחקני מפתח רבים, ביניהם אבי רן ורוני רוזנטל, כאשר הוא דחף להשקיע בנוער ולהתבסס על כמה שיותר שחקני בית צעירים. וולך נחשב לנדבך המרכזי להפיכת המועדון לאחד המובילים בכדורגל תוך החדרת דפוסי ניהול מקצועיים ונחשב ל"מוח המקצועי" מאחורי בניית הקבוצה‏[2].

השליחות למזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 נשלח וולך מטעם חברת צים להונג קונג לשליחות בת חמש שנים. במקביל, החל לשחק בקבוצה אנגלית בת מאה שנים מהליגה הראשונה בהונג קונג: 'מועדון כדורגל הונג קונג' ושיחק בשורותיה 5 שנים.

החזרה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי והפועל חיפה הציעו לוולך להצטרף לשורותיהם. בסופו של דבר, למרות התפקיד שהוצע לו על ידי אנגלנדר להחליפו כיו"ר הפועל חיפה, וולך בחר להשתלב מחדש בהנהלת מכבי חיפה כחבר הנהלה וגזבר הקבוצה, ונציגה של מכבי חיפה בהתאחדות לכדורגל. תקופת ניהולו של וולך נמשכה בין 1990-1993, ובמהלכה זכתה מכבי פעם אחת באליפות המדינה (1991), ופעמיים בגביע המדינה (1991, 1993) וביניהם דאבל. באותו הזמן וולך גם שימש כחבר הנהלת ההתאחדות לכדורגל.

בשלהי 1993, עזב את הנהלת מועדון הכדורגל. שנה לאחר מכן, הצטרף וולך לאגודת מכבי חיפה כחבר הנהלה. בשנת 1998 הוא נבחר ליו"ר קבוצת הכדורסל. בין השנים 1998‏-2002 שימש כחבר הנהלת איגוד הכדורסל. ב-1998 התמנה לגזבר מכבי חיפה ומ"מ יו"ר ובשנת 1999 נבחר ליושב ראש האגודה וחבר נאמני מכבי חיפה.

לוולך תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בעל דרגת קצונה (רס"ן) של צה"ל. במלחמת לבנון הראשונה, שימש כמ"מ בגדוד מילואים של עוצבת חירם, שפעלה בגזרה המזרחית.

במקביל לעיסוקו כעסקן ספורט, וולך שימש שנים רבות פרשן בתוכנית הרדיו שירים ושערים ועיתונאי ספורט. בין היתר, שימש וולך גם כפרשן הספורט הבכיר של המקומונים "קול חיפה" ו-"כותרת חיפה". הוא משמש כיום כחבר מרכז מכבי, חבר ועדת חינוך והסברה מטעם ההתאחדות לכדורגל[3] וחבר ועדת הרפרטואר של תיאטרון הצפון[4].

ב-4 במרץ 2012 נבחר וולך לתפקיד מנהל לשכת הספנות הישראלית.

תפקידים בכירים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולך היה מנכ"ל ויו"ר של חברת מ. דיזנגוף (צים) ושות', וכיהן כדירקטור בחברות אייר קונסולידטורס ישראל, אלחוט ים, הדרים חיפה, חברת טאל אספקה בינלאומית לאניות, צים דיוטי-פרי, קדם חברת הגשר היבשתי, מכבסת קיטור הקישון, סלע חברה לטכנולוגיה, רמון ביטוח ופיננסים. בחלק מהן הוא דירקטור עד היום‏[5]

תארים והישגים בולטים בכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככדורגלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהלת קבוצת כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנשיא מכבי חיפה בכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]



יושבי ראש אגודת מכבי חיפה

יהודה שניאור | ד"ר חיים ויסבורג | משה מלמד | שלמה פלאי | נחום חת | מרדכי ימפולסקי | ג'ורג' פלש | יהודה כרמי | ד"ר אברהם צליוק | זליק זק | עמנואל וקס | דניאל אסנין | יהודה גנוסר | דן כצנלסון | ישראל רוזנברג | שלמה צוקרמן | דניאל אסנין | משה הירש | יוחנן וולך