יוחנן סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוחנן סופר
האדמו"ר מערלוי
אדמו"ר מערלוי.jpg

האדמו"ר מערלוי בשמחה של אחד מתלמידיו
תאריך לידה שנות ה-20 של המאה ה-20
מקום לידה ערלוי שבהונגריה
מקום מגורים שכונת קטמון
מספר בשושלת החמישי (נוכחי)
הקודם אביו, הרב משה סופר
אב"ד ערלוי
תחילת כהונה ה'תש"ה
רבותיו אביו הרב משה סופר
סביו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר הלוי פולאק
נושאים בהם עסק תורה, חסידות
חיבוריו "אמרי סופר", "אפריון חתנים", "יומין דחנוכה", קינה לשואה
אב הרב משה סופר
אם טושענע שאנפעלד בתו של אב בית דין מיהאליפאלווא
בת זוג מרים

הרב יוחנן סופר (נולד י"ג טבת תרפ"ד; 1923), הוא האדמו"ר מערלוי (מכונה גם גאב"ד ערלוי). נחשב אחד מממשיכי דרכה של שושלת החת"ם סופר, שהוא דור חמישי אליו. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלוי. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מתגורר בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סופר הוא בן-נין לחת"ם סופר. אביו היה הרב משה סופר, בנו של הרב שמעון סופר, רבה של ערלוי, אשר היה בנו של הכתב סופר רבה של פרשבורג, ממלא מקום אביו החת"ם סופר.

הרב יוחנן, בנם של טושענע והרב משה נולד בעיר אגר (ערלוי) שבהונגריה ב-1923. קיבל את החינוך התורני מסבו ומאביו‏[1]. למד בישיבת ורפלט שבהונגריה, בראשות הרב יוסף אשר הלוי פולאק (תרנ"ח-תש"ד), מחבר "שארית יוסף אשר".

הרב סופר שרד את מחנות העבודה והגיע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו הרב אברהם שמואל בנימין ששהה בפיאטרה נאמץ שברומניה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמם טושענע וארבע אחיותיהם נהרגו בכ"א בסיוון ה'תש"ד עם אביהם וסבם‏‏‏[2].

נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל נכד של אחות החת"ם סופר. יחד עם הרב משה שטרן, אב"ד דברצן, הקימו האחים מחדש את ישיבת חת"ם סופר. הרב אברהם שמואל בנימין התבקש לשמש בראשות הישיבה, אך סירב.

בשנת 1947 הקים הרב סופר את ישיבת ערלוי עם הבחורים שנותרו מקהילת ערלויי[3]. למרות שהרב אברהם שמואל בנימין היה מוסמך לרבנות ומבוגר יותר מאחיו, מונה הרב סופר כאב"ד ערלוי וכראש הישיבה.

באלול ה'תש"י עלה הרב סופר לארץ ישראל יחד עם קבוצת בחורים שלמדו אתו. לתקופה קצרה התמזגו עם ישיבת פרשבורג בירושלים, שהייתה בראשות הרב עקיבא סופר (מחבר ספר "דעת סופר"), שם שימש כמגיד שיעור.

בתקופה זו, התקרב סופר לרב אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז. בעקבות כך נהוגים חלק ממנהגי בעלז בקהילות ערלוי כיום.

בשנת תשי"ג‏‏ הקים הרב סופר מחדש את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון, ירושלים, בבניין של הקונסוליה הסורית ברחוב יותם‏‏[4]. באותה עת הקים מכון להוצאת ספרי החת"ם סופר ותלמידיו. הישיבה נקראת על שם סבו, ישיבת אהל שמעון מערלוי. בתשכ"א הקים בניין חדש במגרש הסמוך.

הרב סופר ייסד בתי כנסת וכוללים בריכוזים חרדיים בארץ ישראל ובחו"ל הקרויים על שם אביו, ה"יד סופר"‏‏, ותלמודי תורה על שם ה"כתב סופר". בנייני המוסדות של ערלוי בגבעת משה שבירושלים קרויים על שם ה"חת"ם סופר". בניו ונכדיו משמשים כרבני הקהילות וראשי הכוללים של החסידות.

בימי חול הוא מוסר לבחורים שיעור במשנה והלכה מיד אחרי תפילת שחרית. כמו כן, הוא מוסר שיעור יומי בגמרא בעיון לבחורים מצטיינים ובערב הוא מוסר שיעור במחזור הדף היומי לבעלי בתים. ביום שישי מוסר שיעור כללי כנהוג בישיבות.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סופר חיבר ספרים על הש"ס שיצאו לאור בשם "אמרי סופר" על ידי המכון להוצאת ספרי חת"ם סופר. לאדמו"ר עוד ספרים ביניהם "יומין דחנוכה" ו"אפריון חתנים".

כמו כן חיבר קינה מיוחדת לזכר קדושי השואה. קינה זו נאמרת בתשעה באב יחד עם הקינות על חורבן בית המקדש. בשנת ה'תשמ"ג יצא קול קורא מאת מועצת גדולי התורה של ארץ ישראל ושל ארצות הברית לומר את הקינה וקינות של רבנים אחרים בט' באב"‏[5].

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סופר מוכר לציבור כאדמו"ר חסידי, משום שדפוס התנהגות שלו ושל תלמידיו דומה לזה של החסידים. על פי רוב, הוא מנהיג את קהילתו לפי מורשת החת"ם סופר. התפילות בבית מדרשו המרכזי הן בנוסח אשכנז וכן אין לובשים גרטל. עם זאת, הוא נוהג בעצמו מספר מנהגים חסידיים כמו טבילה במקווה טהרה בכל בוקר לפני התפילה, אמירת כגוונא בליל שבת, עריכת טישים וריקוד מצווה טאנץ בחתונות‏‏[6] . כמו כן הוא נוהג במנהגים של חסידיות פרטיות כמו לבישת טלית קטן עם פתיל תכלת כמנהג ראדזין, אמירת כל ספר התהילים בשבת בבוקר לפני התפילה כמנהג סקווירא, וחלוקת לחם שחור בטיש של אושפיזין יוסף כמנהג בעלז. הרב סופר עורך תיקון חצות מדי ליל ששי (חמישי בערב) עם תלמידי הישיבה. בליל שישי קודם לתשעה באב הוא עורך עם תלמידיו תיקון חצות ליד הכותל המערבי. לאירוע זה מגיעים מתפללים רבים גם מחוץ לקהילה[7] ‏‏[8]. ‏‏

עמדותיו ופעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונה כחבר במועצת גדולי התורה בראשית שנות השבעים של המאה העשרים. הוא מונה כחבר הנהלה של מפעל הש"ס על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם מייסד הארגוןן[9] ‏‏[10]..

מבחינה פוליטית משתייכת קהילת ערלוי לסיעת שלומי אמונים באגודת ישראל שמיוצגת בכנסת על ידי חבר הכנסת מאיר פרוש שמרבה להתייעץ עמו. האדמו"ר גיבה את השקת העיתון של סיעת שלומי אמונים, המבשר, ותלמידיו לקחו חלק פעיל ברישום ובגיוס הלקוחות הראשונים‏[11].

יחסו של הרב סופר למדינת ישראל דומה לזו של רבו, הרב אהרון רוקח. אידאולוגיה זו מאפשרת דיאלוג עם מנהיגים ציוניים, וייצוג מוניציפלי ובכנסת, למרות שהוא אינו מקנה לגיטימציה לחוקי מדינת ישראל כיוון שהיא אינה תואמת לחוקי התורה והשולחן ערוך.

לדעת הרב סופר ויתור טריטוריאלי למדינות ערב כרוך בפיקוח נפש ומסכן את חייהם של היהודים בארץ ישראל, ולכן הוא אסור. הוא מכריז כי עצם דיון על ויתורים מראה חולשה ומעודד פיגועים, ובכך מסכן חיי אדם‏‏. הוא צוטט כאומר לשר החוץ הישראלי סילבן שלום: "אני לא מוכן לוותר אפילו על גרגר אחד של אדמת ארץ ישראל לערבים"‏[12] ופורסם בשמו כי "מי שמוביל את ההעברה (של יהודים של ישראל) הוא הורס את המדינה"‏‏‏[13]. עמדותיו אלו גרמו לכך שגורמים חרדיים קנאיים האשימו אותו בציונות.

בניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה, רב קהילת ערלוי בירושלים, חתנו של רבי משולם ישכר אשכנזי מסטניסלב לונדון
  • הרב יעקב, רב קהילת "כתב סופר" בביתר עילית, חתנו של הרב מרדכי דוידוביץ רב בבית מאיר
  • הרב אברהם שמואל בנימין, ראש ישיבת ערלוי, חתן הרב שמואל זלמן אפרים אונגר, רבה של ניו סקוויר
  • הרב שמעון, רב בית המדרש חסידים בבקעה
  • הרב עקיבא, רב קהילת ערלוי בבני ברק, חתן הרב בעריש וייס (בנו של המנחת יצחק)
  • הרב זלמן, רב קהילת ערלוי בבורו פארק, חתן הרב ניישלאס
  • הרב אהרן, רב קהילת ערלוי באלעד, חתן הרב שלום ברנדר

הרב סופר חיתן את ילדיו ונכדיו בין היתר עם משפחות של אדמור"ים ואחרים מויז'ניץ, באבוב, סטריקוב, אלכסנדר, דושינסקי, הרב יצחק יעקב וייס, זוטשקא, אונגוואר, זוועהיל ‏‏‏[14].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]