יוליה טימושנקו

יוליה טימושנקו
Ю́лія Володи́мирівна Тимошенко
	יוליה טימושנקו, 2018
לידה	27 בנובמבר 1960 (בת 63); דניפרופטרובסק, ברה"מ
שם לידה	Юлія Володимирівна Грігян
מדינה	ברית המועצות, אוקראינה
השכלה	אוניברסיטת הכרייה הלאומית של אוקראינה; Oles Honchar Dnipro National University ;
מפלגה	האיחוד הכול-אוקראיני "מולדת"
בן או בת זוג	Oleksandr Tymoshenko (1979–?)
	24 בינואר 2005 – 8 בספטמבר 2005; (32 שבועות ו־4 ימים)
	→ מיקולה אזארוב יורי יחנורוב ←
	18 בדצמבר 2007 – 4 במרץ 2010; (שנתיים ו־11 שבועות)
	→ מיקולה אזארוב אולכסנדר טורצ'ינוב ←
	16 בינואר 1997 – 12 במאי 1998; (שנה ו־16 שבועות)
	→ Vasyl Durdynets
	12 במאי 1998 – 2 במרץ 2000; (שנה ו־42 שבועות)
	Ołeksandr Biłowoł ←
	14 במאי 2002 – 4 בפברואר 2005; (שנתיים ו־38 שבועות)
	25 במאי 2006 – 14 ביוני 2007; (שנה)
	23 בנובמבר 2007 – 19 בדצמבר 2007; (3 שבועות ו־6 ימים)
	27 בנובמבר 2014 – 29 באוגוסט 2019; (4 שנים ו־39 שבועות)
	29 באוגוסט 2019 – מכהנת; (4 שנים ו־34 שבועות)
	30 בדצמבר 1999 – 19 בינואר 2001; (שנה)
	ויקטור יושצ'נקו ←
פרסים והוקרה
	Order of the Orthodox Crusaders of the Holy Sepulchre (2009); Order of the holy Great Martyr Barbara 2nd class (1998); Order of the Great September Revolution 1969 (2009); מדליית הכבוד לכורים, דרגה 3; מדליית הכבוד לכורים, דרגה 2 ;
חתימה

יוליה וולודימיריבנה טימושנקו (באוקראינית: Юлія Володимирівна Тимошенко; נולדה ב-27 בנובמבר 1960) היא פוליטיקאית אוקראינית. כיהנה כיושבת ראש האופוזיציה באוקראינה לאחר ההפסד בהתמודדות לתפקיד נשיא אוקראינה ב-2010, והיא מנהיגת מפלגת האיחוד הכל-אוקראיני "מולדת" (Всеукраїнське об'єднання "Батьківщина). כיהנה בעבר כראש ממשלת אוקראינה.

לפני שקיבלה את תפקיד ראש הממשלה הייתה טימושנקו מראשי המהפכה הכתומה. באותה תקופה כינו אותה אחדים מהתקשורת המערבית "ז'אן ד'ארק של המהפכה". ביולי 2005 הכריז המגזין "פורבס" כי היא האישה החזקה ביותר בעולם אחרי קונדוליזה רייס האמריקאית ווו יי הסינית. לפני שנכנסה לפוליטיקה הייתה אשת עסקים מצליחה, אך מעוררת מחלוקת, בתחום תעשיית הגז, והתעשרה מאוד.

במשך שנים טימושנקו נהגה לסדר את שערה בסגנון אוקראיני כפרי שנהפך לסמל בתקופת המהפכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טימושנקו נולדה בדניפרופטרובסק, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות, לוולדימיר אברמוביץ' גריגיאן וליודמילה טלגינה. כשהייתה בת שנתיים הוריה התגרשו ואביה עזב את המשפחה. הוא התחתן בשנית וב-1969 נולד לו בן מנישואין אלה. בגיל 10 שינתה אמה של יוליה את שם משפחתן מגריגיאן לטלגינה.

מוצאה האתני מעורר מחלוקת ולא מבוסס חד משמעית: טימושנקו טוענת שהיא לטבית למחצה מצד האב ואוקראינית למחצה מצד האם^[1], אך טענה זו מעוררת פליאה, כי שם סבה, אברם, כלל אינו נפוץ בקרב לטבים. רבים טוענים ששם משפחתה של אמה, טלגינה, הוא שם רוסי מובהק.

שם משפחתה מצד אביה, גריגיאן, יכול לכאורה לרמוז על מוצא ארמני, אך ב-2008 יצא לאור ספרו של הפוליטיקאי דמיטרי צ'ובוט, בו מופיע מסמך המעיד על יהדותו של סבה של טימושנקו מצד אביה. מהמסמך הנ"ל ניתן ללמוד שלסבה של טימושנקו קראו אברם קלמנוביץ' (בן קלמן) קפיטלמן, שהוא שם יהודי מובהק^[2]. כשרק החלו הדיווחים בדבר מוצאה הארמני והיהודי הסתמן כי זו פרובוקציה שנועדה לערער את תמיכת ציבור הבוחרים האוקראיני בה^[3]^[4]^[5]^[6], על אף שעוד ב-2005 סיפר שר התקשורת שלה שהרקע של טימושנקו הוא חצי-יהודי, חצי-ארמני^[7].

בשנת 1979 החלה ללמוד באוניברסיטה הלאומית של דניפרופטרובסק בפקולטה לכלכלה. באותה שנה התחתנה עם אחד מבני בעלי העסקים הגדולים בעיר, אלכנדר טימושנקו, ובשנת 1980 ילדה את בתה היחידה יבגניה. בשנת 1984 קיבלה תואר שני בכלכלה וקיברנטיקה מאוניברסיטת דניפרופטרובסק. בשנת 1999 קיבלה דוקטורט בכלכלה באוניברסיטה הכלכלית של קייב. נושא התזה שלה היה ניהול מערכת המיסים על ידי המדינה.

טימושנקו נכנסה לפוליטיקה בשנת 1996, ונבחרה כחברת פרלמנט הראדה העליונה, נציגת המחוז קירובוגרד. מ-1999 ועד 2001 הייתה סגנית ראש הממשלה לענייני אנרגיה במשרדו של ויקטור יושצ'נקו. היא פוטרה על ידי הנשיא ליאוניד קוצ'מה לאחר שהייתה לה מחלוקת עם האוליגרכים בתחום. טימושנקו נאסרה ונשפטה בטענה של זיוף מסמכי מכס, ויבוא גז לא חוקי בין השנים 1995 ל-1997. היא שוחררה לאחר כשלושה שבועות. לטענת טימושנקו האשמות שווא אלו נוצרו על ידי קוצ'מה והאוליגרכים שלא רצו לבצע רפורמות מבניות בשוק שיפתחו את התחרות בתחום. אף-על-פי שנוקתה מכל אשמה, הכריזה רוסיה על צו מאסר נגדה, אשר בוטל לאחר ארבע שנים, כאשר הייתה כבר ראש ממשלה.

היא הפכה למנהיגת רחוב שהובילה הפגנות נגד שלטונו של הנשיא ליאוניד קוצ'מה, בטענה שהנשיא אחראי לרציחתו של העיתונאי גיאורגי גונגדזה. בהפגנות הייתה ידועה כנואמת משלהבת קהל שדרבנה את העם לצאת להפגנות ולהוביל מהפכה נגד השלטון. בבחירות לפרלמנט היא זכתה ב-7.2% מהקולות, על אף שלא ניתנה לה זכות הדיבור בתקשורת. בבחירות לנשיאות ב-2004 תמכה בוויקטור יושצ'נקו ולאחר הכרזת ניצחון יריבו נהפכה לאחת מהיוזמות הנלהבות של "המהפכה הכתומה". לאחר בחירת יושצ'נקו לנשיא מונתה לראשות הממשלה ב-2005.

לאחר התקרית שאירעה ב-2005 בקייב, כשנער יהודי הוכה קשות על ידי נאו-נאצים, גינה שר התקשורת דאז יבהן צ'רבוננקו, דמות מפתח בקהילה היהודית, את שתיקתה של טימושנקו: ”הופתעתי רבות מכך שלא שמעתי את תגובתה של ראש הממשלה. בין היתר, כי אמה היא יהודייה ואביה הוא ארמני. דווקא ארמנים ויהודים היו קורבנות של רצח עם”. בתגובה, הכחישה טימושנקו את היותה יהודיה, אבל טענה שבעיות העם היהודי קרובות ללבה.

ב-24 באוקטובר 2009 הביעה מפלגתה של טימושנקו תמיכה במועמדותה לתפקיד הנשיא בבחירות בינואר 2010. ב-31 באוקטובר נרשמה טימושנקו בוועדת הבחירות המרכזית של אוקראינה כמועמדת לתפקיד הנשיא.

בבחירות אלה התמודדה, בין השאר, מול ויקטור ינוקוביץ', מנהיג האופוזיציה, וויקטור יושצ'נקו. בסיבוב הראשון שנערך ב-17 בינואר 2010 הגיעה למקום השני עם 25.05% מהקולות, לאחר ינוקוביץ'. בסיבוב השני שנערך ב-7 בפברואר זכתה טימושנקו ב-45.47% מקולות המצביעים, ובכך הפסידה לינוקוביץ', אשר זכה ב-48.95% מהקולות. תחילה לא הכירה טימושנקו בהפסדה והחליטה להילחם בתוצאות בבית-המשפט, בטענת זיופים המוניים^[8]^[9], אולם לבסוף משכה את טענותיה.

ב-2011, בעודה מכהנת כיו"ר האופוזיציה, נאלצה להתעמת עם האשמות בדבר נטילת חלק לא חוקי ומעורבות בעסקת הגז בין גזפרום לנפטוגז בעת כהונתה כראש ממשלה ב-2009, שהביאה לחשדות בדבר גריפת רווחים באופן לא חוקי, כאשר מחלקת המדינה האמריקנית הזהירה את השלטון האוקראיני מלהעמיד לדין את ראשי האופוזיציה^[10]. באוגוסט 2011 היא נעצרה במתקן כליאה זמני עד לתחילת משפטה^[11]. ב-11 באוקטובר 2011 הרשיע אותה בית המשפט בקייב בשימוש לרעה בסמכויותיה, וגזר עליה שבע שנות מאסר בפועל^[12]. ב-22 בפברואר 2014, בעקבות הצלחת המהומות באוקראינה, היא שוחררה^[13]^[14].

הכריזה על כוונתה להתמודד לנשיאות בבחירות 2019.

בשנת 2020, אושפזה בגלל מחלת הקורונה^[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יוליה טימושנקו בוויקישיתוף

יוליה טימושנקו, ברשת החברתית פייסבוק
יוליה טימושנקו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יוליה טימושנקו, ברשת החברתית אינסטגרם
יוליה טימושנקו, סרטונים בערוץ היוטיוב
יוליה טימושנקו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אתר הבית של יוליה טימושנקו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ REGNUM: Між Україною, Вірменією, Латвією і..: Юлія Тимошенко приховує своє походження | Огляд преси
^ http://makuha.info/makuha/book2.html#b2_1
^ Ukraine 2007, Stephen Roth Institute (2007)
^ (באוקראינית) Tymoshenko is Ukraine-Latvian nationality, but he loves the Jews, Ukrayinska Pravda (2 September 2005)
^ Debate rages over whether Ukraine presidential hopeful is Jewish, Haaretz (10 November 2009)
^ Campaign gets dirty: Leaflets smear Tymoshenko as ‘Jew’, Kyiv Post (5 February 2010)
^ Рабинович призывает не спекулировать на избиении студента-еврея в Киеве Корреспондент.net, 31 августа 2005
^ סוכנויות הידיעות, תומכי יוליה טימושנקו: הבחירות באוקראינה זויפו, באתר ynet, 9 בפברואר 2010
^ Lenta.ru: Бывший СССР: "Я была и остаюсь с вами"
^ דיווח אמריקני: מחלקת המדינה נגד העמדתה לדין של ראש האופוזיציה האוקראינית
^ צו מעצר נגד ראש ממשלת אוקראינה לשעבר
^ רויטרס‏, אוקראינה: רה"מ לשעבר טימושנקו נידונה למאסר, באתר וואלה!‏, 11 באוקטובר 2011
^ אלכס נירנבורג, מנהיגת האופוזיציה: "הדיקטטורה נפלה בזכות המפגינים", באתר nrg‏, 22 בפברואר 2014
^ סמל הניצחון: יוליה טימושנקו שוחררה מהכלא, באתר ynet, 22 בפברואר 2014
^ ראש ממשלת אוקראינה לשעבר, יוליה טימושנקו, במצב קשה לאחר שנדבקה בקורונה, באתר כלכליסט, 23 באוגוסט 2020

[1] REGNUM: Між Україною, Вірменією, Латвією і..: Юлія Тимошенко приховує своє походження | Огляд преси

[2] ttp://makuha.info/makuha/book2.html#b2_1

[Stephen_Roth_Institute-3] Ukraine 2007, Stephen Roth Institute (2007)

[4] (באוקראינית) Tymoshenko is Ukraine-Latvian nationality, but he loves the Jews, Ukrayinska Pravda (2 September 2005)

[5] Debate rages over whether Ukraine presidential hopeful is Jewish, Haaretz (10 November 2009)

[smear-6] Campaign gets dirty: Leaflets smear Tymoshenko as ‘Jew’, Kyiv Post (5 February 2010)

[7] Рабинович призывает не спекулировать на избиении студента-еврея в Киеве Корреспондент.net, 31 августа 2005

[8] סוכנויות הידיעות, תומכי יוליה טימושנקו: הבחירות באוקראינה זויפו, באתר ynet, 9 בפברואר 2010

[9] Lenta.ru: Бывший СССР: "Я была и остаюсь с вами"

[10] דיווח אמריקני: מחלקת המדינה נגד העמדתה לדין של ראש האופוזיציה האוקראינית

[11] צו מעצר נגד ראש ממשלת אוקראינה לשעבר

[12] רויטרס‏, אוקראינה: רה"מ לשעבר טימושנקו נידונה למאסר, באתר וואלה!‏, 11 באוקטובר 2011

[13] אלכס נירנבורג, מנהיגת האופוזיציה: "הדיקטטורה נפלה בזכות המפגינים", באתר nrg‏, 22 בפברואר 2014

[14] סמל הניצחון: יוליה טימושנקו שוחררה מהכלא, באתר ynet, 22 בפברואר 2014

[15] ראש ממשלת אוקראינה לשעבר, יוליה טימושנקו, במצב קשה לאחר שנדבקה בקורונה, באתר כלכליסט, 23 באוגוסט 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]