יוליוס הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוליוס הראשון
(; רומא
 - 12 באפריל 352; רומא)
Iulius I.jpg

יוליוס הראשון
שם בשפת המקור Iulius I
האפיפיור ה-35
תקופת כהונה 6 בפברואר 337 - 12 באפריל 352 (15 שנים)
הקודם בתפקיד מרקוס
הבא בתפקיד ליבריוס

האפיפיור הקדוש יוליוס הראשון (לטינית: Iulius I) כיהן בתפקידו בין ה-6 בפברואר 337 ל-12 באפריל 352.

יוליוס היה יליד רומא, והוא נבחר כיורשו של מרקוס לאחר שהכס הקדוש לא היה מאויש במשך ארבעה חודשים. יוליוס ידוע בעיקר בשל חלקו במחלוקות האריאניות. לאחר שמאמיניו של אוסביוס מניקומדיה, שהיה באותה תקופה פטריארך קונסטנטינופול, הדיחו מחדש את אתנסיוס מאלכסנדריה מתפקידו כבישוף המקומי, נערך סינוד באנטיוכיה ב-341, ובו הוחלט לשלוח שליחים אל הקיסר קונסטנס ואל יוליוס. יוליוס, לאחר שהביע תמיכה באתנסיוס, החליט בפיקחות לזמן את שני הצדדים לסינוד שייערך בראשותו. אולם, הבישופים האריאניים המזרחיים סירבו לקבל את ההצעה הזו.

אתנסיוס הגיע לרומא לאחר גירושו השני מאלכסנדריה, וזכה להכרה כבישוף על ידי הסינוד שנערך בראשותו של יוליוס ב-342. יוליוס שלח מכתב לבישופים המזרחיים, ובו העדויות הראשונות לטענות על הבכורה של בישופות רומא. גם אם אתנסיוס ובני לווייתו נשאו באשמה באופן חלקי, נאמר במכתב, כנסיית אלכסנדריה הייתה צריכה לכתוב תחילה לאפיפיור.

באמצעות השפעתו של יוליוס נערכה מועצת סרדיקה באיליריה, ובה השתתפו רק 76 בישופים, שעד מהרה עזבו לפיליפופוליס והדיחו את יוליוס (ביחד עם אתנסיוס ואחרים) במועצת פיליפופוליס. 300 הבישופים המערביים שנותרו אישרו את ההחלטות הקודמות של הסינוד הרומאי; מועצת סרדיקה סייעה בקידום הטענה של בישופות רומא באמצעות כמה מהחלטותיה הקשורות לטענותיו של יוליוס על זכותו לבדיקה מחדש.

יוליוס מת ב-12 באפריל 352 והוחלף על ידי ליבריוס. יוליוס נחשב לקדוש בכנסייה הקתולית, ויום החג שלו הוא ב-12 באפריל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Duff, Eamon. Saints and Sinners: A History of the Popes, Yale University Press, 2001, pp. 30–32. ISBN 0300091656

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוליוס הראשון בוויקישיתוף
הקודם:
מרקוס
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
ליבריוס