יוליו באראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ד"ר יוליו באראש

יוליו באראש (רומנית: Iuliu Barash, שם עברי אחרי לידתו: יהודה בן מרדכי ‏; 1815 - 31 במרץ 1863) היה רופא, סופר וכתב מדע פופולרי ונדבן יהודי-רומני. הוא היה ממייסדי כתב העת היהודי הראשון הרומניה, הישראלי הרומאני, ממנהיגיה הבולטים של תנועת ההשכלה היהודית ברומניה ומייסד מוסדות בריאות ומוסדות פילנטרופיים, כולל ייסוד בית החולים הראשון לילדים בבוקרשט.

באראש נולד בברודי, גליציה במשפחה חסידית. במהלך התבגרותו ולימודיו אימץ את עקרונות תנועת ההשכלה. משנת 1835 לקח קורסים של פילוסופיה באוניברסיטת לייפציג. בנוסף למד גם לימודים קלאסיים וספרות גרמנית. בין השנים 1838 - 1841 השלים את לימודי הרפואה באוניברסיטת ברלין שם הציג את עבודת הגמר שלו בתחום מחלות העור. כפילוסוף היה מעורב בקבוצה נאו-הגלית שמאלנית. הוא ניסה תחילה להתקבל לעבודה בנסיכות מולדובה אך נדחה על ידי השלטונות. לבסוף הצליח להשתקע בנסיכות ולאכיה השכנה כרופא עיניים ושימש גם כרופא בקרנטינה (תחנת הסגר) בקלראש. בין השנים 1845 - 1851 היה רופא מחוזי בקראיובה. החל משנת 1850 התחיל לפרסם ספרי פופולריזציה של המדע והראשון היה "פלאי הטבע" (כרך שני הופיע ב-1852). הוא עבר בהמשך לבוקרשט והתחיל להוציא לאור, משנת 1856 כתב עת בשם "איסיס או הטבע" Isis sau natura, ששינה את שמו בשנת 1862 ל"טבע" Natura. לקח חלק, יחד עם הפובליציסט היהודי צרפתי ארמן לוי, בייסוד השבועון הדו לשוני (רומנית וצרפתית) "הישראלי הרומאני" שהופיע לראשונה ביום 22 במרץ 1857[1]. במאמריו תמך בסובלנות ובשוויון בפני החוק ללא הבדל דת.

התיאטרון היהודי באראשאום הקרוי על שמו של דר' יוליו באראש

יוליו באראש ייסד את "החברה ההיסטורית ד"ר יוליו באראש" ובמסגרתה איחד חוקרים רבים ומנוסים, מרביתם מבוקרשט, אך גם מערי השדה. החוקרים עסקו בחקר מעמיק של עבר היהודים הרומנים, איסוף נתונים וניתוח מדעי. הם חקרו תשובות הילכתיות, כתובות על מצבות, כרוניקות של הקהילות, פנקסי חברת קדישא וחומרים שהועברו בעל פה. עם המשתתפים הבולטים במחקרים אלה נמנו משה שוורצפלד Moses Schwarzfeld (היוזם של החברה), אהרון טאובס Aharon M. Taubes, נשיא החברה, אליאס שוורצפלד, ו. שוורצפלד W. Schwarzfeld, יעקב פסנתיר, חיים בז'רנו, לאזאר שינאנו, משה גסטר ואחרים. בעבודת החברה לקחו חלק יותר ממאה חברים וסיכומיה השנתיים פורסמו ברבים.

עם מותו נקבר בבית העלמין היהודי בנוכחות גדולי הארץ של התקופה כמו ק. א.רוסטי, אריצ'סקו, אאורסקו ואחרים.

יהדות בוקרשט הנציחה את שמו בשם התיאטרון היהודי, התיאטרון היהודי באראשאום, שהוקם ופעל בבוקרשט במהלך שנות מלחמת העולם השנייה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Presa evreiască din România - Harry Kuller - Tritonic, Bucureşti