יולי רייזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יולי רייזמן

יולי רייזמןרוסית: Ю́лий Я́ковлевич Ра́йзман ;‏ 15 בדצמבר 190311 בדצמבר 1994) היה במאי קולנוע סובייטי ממוצא יהודי. הוא היה בעל תואר האמן העממי של ברית המועצות (1964), חתן פרס סטלין 6 פעמים (1941, 1943, 1946- פעמיים, 1950 ו-1952), פרס ברית המועצות (1983) וגיבור העמל הסוציאליסטי (1973). בשנת 1988 הוענקו לו פרס ניקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יולי רייזמן נולד במוסקבה. בשנת 1924 החל לעבוד כעוזר אצל בשמי קולנוע יעקב פרוטזנוב. החל משנת 1926 התחיל לביים סרטים באופן עצמאי. לחלק מסרטיו היה שותף לכתיבת תסריט.

בשנת 1935 זכה להצלחה עם סרט "הטייסים". שיא נוסף בקריירה שלו היה סרט "משנקה" (1942) שצילומיו החלו עוד לפני תחילת מלחמת העולם השנייה. בהמשך צילם כמה סרטים בנושאים פוליטיים. בשנת 1947 הוגלה ממוסקבה לריגה בה היה אולפן לקולנוע. אומנם בהיותו שם ביים סרט שזכה בפרס סטלין והורשה לחזור למוסקבה. בתחילת שנות ה-50 נרדף עקב מוצאו היהודי. במהלך סוף שנות ה-50 ושנות ה-60 ביים מספר סרטים שזהו לתהודה ציבורית גדולהבברית המועצות.

הסרט "החיים הפרטיים" (1982) זכה לפרס בפסטיבל הסרטים של ונציה והיה מועמד לפרס אוסקר כסרט הזר הטוב ביותר.

במשך 1944-1964 רייזמן היה מלמד בVGIK.

עבור תרומתו לקולנוע הסובייטי מעוטר בעיטור לנין (פעמיים), עיטור הדגל האדום של העמל (פעמיים) ועוד. בשנת 1988 הוא קיבל פרס ניקה

פילמוגרפיה (חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1935 - "הטייסים" (Лётчики)
  • 1936 - "הלילה האחרון" (Последняя ночь),שותף לתסריט, זכה בפרס סטלין
  • 1942 - "משנקה" (Машенька), זכה בפרס סטלין
  • 1944 - "בהקשר להפסקת אש עם פינלנד" (סרט תעודה) (К вопросу о перемирии с Финляндией) זכה בפרס סטלין
  • 1945 - "ברלין" (סרט תעודה) (Берлин) זכה בפרס סטלין
  • 1949 - "רייניס" (Райнис) זכה בפרס סטלין
  • 1950 - "מעוטר בכוכב הזהב" (Кавалер Золотой Звезды) זכה בפרס סטלין
  • 1957 - ,קומוניסט" (Коммунист)
  • 1961 - "ומה אם זה האהבה?" (А если это любовь?), שותף לתסריט
  • 1982 - "החיים הפרטיים" (Частная жизнь), שותף לתסריט זכה בפרס ברית המועצות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]