יום-טוב צהלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב יום-טוב צהלון (כונה גם: מהריט"ץ; 1559 - 1638) היה מחכמי צפת. בן למשפחת רבנים ספרדית.

רבי יום-טוב צהלון נולד לאביו רבי משה צהלון. תלמידם של רבי יוסף קארו ורבי משה מטראני (המבי"ט). נסמך לרבנות על ידי רבי משה אלשייך. רבי יום-טוב עצמו סמך לרבנות את רבי אהרן ברכיה ממודינה. שמש כדיין וראש ישיבה בעיר צפת.

בין השנים 1590 -1600 יצא לשמש כשד"ר באיטליה והולנד. לאחר מכן יצא בשליחותה של צפת כשד"ר למצרים ולאיסטנבול. במהלך תקופה זאת כתב מאות תשובות הלכתיות. תשובות אלו כונסו בספר שו"ת שהוציא לאור נכדו - רבה של איסטנבול - שנקרא על שמו יום טוב בן עקיבא צהלון.

ספרו של רבי יום טוב צהלון - לקח טוב - נדפס בשנת 1577 (של"ז). הספר נדפס בשנית בצפת והיה הספר הראשון שנדפס בארץ ישראל.

נקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.