יום אבל לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יום אבל לאומי הוא יום זיכרון לאומי המוכרז בהצהרה של רשות מבצעת או רשות מחוקקת או המוכרז מכוח חוק, ובו נוהגים מנהגי אבלות ממלכתיים לזכר מנהיג מדינה שנפטר, או לזכר נספים באסון לאומי, בין אם מדובר בהרוגים בפעולת איבה או בנספים מאירוע טבע.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום אבל לאומי יכול להיות מצוין מדי שנה בתאריך מסוים, למשל תאריך פטירת האדם לזכרו נקבע יום האבל או תאריך האסון, או יכול להיקבע במועד חד-פעמי בתקופה הסמוכה לאירוע או לפטירה.

בהכרזה או בחוק נקבעים האירועים והמנהגים של יום האבל הלאומי, וכן נהוגים מנהגים תרבותיים. כך לדוגמה יכולה ההכרזה לקבוע כי ביום האבל הלאומי יורדו דגלי הלאום לחצי התורן, וכן כי ייערכו טקסי זיכרון שונים וייסגרו מוסדות בילוי (בתי קולנוע, מסעדות וכדומה). כמו כן, מקובל שלא לערוך מופעי בידור בימי אבל לאומי. ביום אבל לאומי יכולים תושבי המדינה לנהוג מנהגי אבלות המקובלים באותה מדינה, כגון ענידת סרטים שחורים או פרחים אדומים על דש הבגד, תליית דגלי הלאום, או הצמדת סרטים שחורים לדגלי לאום תלויים.

דוגמאות לימי אבל לאומי החוזרים מדי שנה במדינת ישראל:

דוגמאות לימי אבל שנקבעו אד הוק:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי אבל לאומי ידועים מתקופות קדומות ביותר. בעת העתיקה זוהה הלאום עם המונרך העומד בראש המדינה, והוא שהכריז על ימי אבל לאומי. כמו כן, במות המונרך, הונהגו לרוב מנהגי אבלות לאומיים. דוגמה לימי אבל לאומי ניתן למצא בתנ"ך, כך לדוגמה מוזכר בספר יונה יום אבל שהוכרז בנינווה על ידי מלך נינווה לאחר שיונה הנביא ניבא על חורבן העיר:

וַיַּזְעֵק וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו לֵאמֹר: "הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, הַבָּקָר וְהַצֹּאן, אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה, אַל יִרְעוּ, וּמַיִם אַל יִשְׁתּוּ. וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים, הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה, וְיָשֻׁבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם."

– ספר יונה, ג', פסוקים ז' - ח'

מתיאור זה, וכן מתענית אסתר, ניתן ללמוד על מנהגי האבלות הלאומיים בעת העתיקה - צום ולבישת שק, הן על ידי האדם והן על ידי בעלי החיים.

בעת העתיקה ובימי הביניים נהגו מנהגי אבלות לאומיים בעת מותו של המונרך, אולם המנהג של הורדת דגל הלאום לחצי התורן הוא מנהג מאוחר, שמקורו בקבלת הגדרת המדינה המודרנית הנפרדת מהמונרך העומד בראשה. כך לדוגמה, בעת מותו של מונרך בממלכה המאוחדת הונהגה מאז מותה של המלכה ויקטוריה הורדת דגל הלאום לחצי התורן, אולם הנס המלכותי נותר תמיד מונף בראש התורן שכן גם במות המונרך יש לו יורש היורש אותו מיידית.

מנהגי האבלות הלאומיים באירופה של העת החדשה כללו לרוב הכרזה על מספר ימי אבל לאומי מלא או חלקי, בהם לא פעלו מוסדות השלטון ובתי המשפט. דוגמה לכך ניתן לראות באימפריה הבריטית בעת מותה של המלכה ויקטוריה. המלכה נפטרה ב-22 בינואר 1901, והוכרז אבל לאומי מלא עד ה-24 בינואר שנה לאחר מכן, וכן צו מלכותי הורה לציבור ללבוש בגדי אבל מלאים עד ה-6 במרץ 1901, ובגדי אבל חלקיים עד ה-17 באפריל 1901.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]