יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טקס זיכרון בשבדיה לראול ולנברג ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2013

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום זיכרון לזכר השואה המצוין ב-27 בינואר. תאריך זה נבחר משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום, ושימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד.

החלטת האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-1 בנובמבר 2005. ההחלטה מספר 60/7 נושאת את הכותרת "זיכרון השואה" וכוללת בסעיפי המבוא שלה אזכור של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם, מגילת האומות המאוחדות ואת האמנה לענישה ומניעת רצח עם. כמו כן מאזכרת ההחלטה את המושב המיוחד ה-28 של העצרת הכללית שהתקיים ב-24 בינואר 2005, וכן מאזכרת כי בשואה נרצח שליש מהעם היהודי.

בסעיף האופרטיבי הראשון של ההחלטה קובעת העצרת הכללית את 27 בינואר כ"יום הזיכרון הבינ"ל לזכר קורבנות השואה". עוד בחלקה האופרטיבי של ההחלטה קוראת העצרת הכללית למדינות לפתח תוכניות לימוד בתחום זיכרון השואה, דוחה כל ניסיון להכחשת השואה, מעודדת מדינות לשמר את אתרי מחנות הריכוז וההשמדה, מגנה תופעות של שנאת זרים ואלימות על רקע מוצא אתני או אמונה דתית, ולבסוף מבקשת ממזכ"ל האו"ם לפתח במסגרת מזכירות האו"ם תוכנית "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת הכללית על הפעולות השנתיות של התוכנית.

העצרת הכללית לא הצביעה על ההחלטה - היא התקבלה פה אחד וללא הצבעה. יוזם ההחלטה היה מנהל מחלקת האו"ם במשרד החוץ הישראלי, רון אדם. היוזמה כללה גם את קיומו של מושב מיוחד של העצרת הכללית בנושא השואה, שהתקיים בינואר 2005. שר החוץ סילבן שלום השתתף במושב המיוחד בנושא השואה ואף חנך, לצד מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, את התערוכה על מחנה ההשמדה אושוויץ שהוצגה במסגרת המושב המיוחד, לראשונה אי פעם בבניין האומות המאוחדות בניו יורק. למהלכים הדיפלומטיים של ישראל למען קבלת ההחלטה סייעו מדינות ידידות באו"ם כמו ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, מדינות האיחוד האירופי וכן רוסיה, כמי שחייליה (כוחות הצבא האדום) שחררו את מחנה אושוויץ ב-27 בינואר 1945.

מדי שנה, מאז אימוץ ההחלטה, מציין האו"ם באמצעות מרכזי האו"ם בעולם כולו את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

ציון היום על ידי מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיים תאריך מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כ"ז בניסן. עם זאת, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מצוין גם בישראל. נציגי ממשלת ישראל, שגרירים ודיפלומטים המכהנים בישראל מבקרים ביד ושם ומניחים זרי פרחים, ובמקומות שונים בארץ אף נערכים טקסים לציון היום, כגון באשדוד, בה נערך טקס הוקרה לחסידי אומות העולם והצדעה לניצולי שואה.

מטס מעל אושוויץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מטס חיל האוויר מעל אושוויץ

ביום הזיכרון הבינלאומי הראשון לזכר השואה, התקיים מטס של חיל האוויר הישראלי מעל חורבות מחנה ההשמדה אושוויץ, וכאשר עברו מעל שרידי המשרפות, אמרו: "אנו, טייסי חיל האוויר הישראלי, בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקורבנות, נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו - ישראל".

על המשימה פיקד תת-אלוף אמיר אשל, ראש להק אוויר בחיל האוויר ולימים מפקד החיל.

ציון היום בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמניה מציינים ביום זה את "יום הזיכרון לקורבנות הנאציזם" ("Tag des Gedenkens an die Opfer des Nationalsozialismus"). ההחלטה על ציון היום נתקבלה על ידי הנשיא הפדרלי רומן הרצוג, אשר הפיץ כרוז ב-3 בינואר 1996, ובו הקריאה לציין את התאריך 27 בינואר כיום הזיכרון לשואה.

ציון היום במדינות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם ברוסיה מציינים יום זה במצעד צבאי על הניצחון של הרוסים מול הגרמנים ושחרור הגוש המזרחי של אירופה. במדינות שהיו בעלות הברית מציינים יום זה, אך יש חילוקי דעות על ציון התאריך. חלק מהאנשים מציינים את שחרור אירופה המערבית וחלוקת גרמניה, ואחרים מציינים יום זה כיום אבל על קורבנות היהודים באירופה.

גם מדינות חברות באו"ם שמעולם לא הזכירו את השואה, מיישמות את הקריאה של העצרת הכללית ומקיימות ימי זיכרון לאומיים ב-27 בינואר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות ירי ומשאיות גז: פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים בשואהילדים בשואה • "כצאן לטבח" • העיירה בוערתהתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
מודעות ותגובות לשואה
תגובת העולם לשואהתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתרודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץספר עדותסחורה תמורת דםהצלה בשואהחסידי אומות העולם
בעקבות השואה
הפליטיםמשפטי נירנברגמשפט אייכמןפוגרום קיילצהזיכרון השואה: זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואההסכם השילומיםהשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןהכחשת השואההנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס - סיפורו של ניצול"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
סרטי השואה "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארגון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניהפרויקט הנצחת השואה
מחקר אסכולת השואה האינטנציונליסטית ואסכולת השואה הפונקציונליסטית • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל