יום העבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תהלוכת יום העבודה, כיכר יוניון, ניו יורק, 1882

יום העבודהאנגלית: Labor Day) הוא חג חילוני פדרלי בארצות הברית. החג נחוג מדי שנה ביום שני הראשון של חודש ספטמבר.

מקור החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של החג במאבק של תנועת העבודה בקנדה בשנות ה-70 של המאה ה-19 במטרה להגביל את מספר השעות ביום העבודה ל-9 שעות עבודה ביום. תוצאותיו של מאבק זה בחקיקת חוק איגודי המסחר (Trade Union Act) משנת 1872. הצלחת המאבק ותמיכת הפועלים בתנועת המאבק באה לידי ביטוי בהפגנות ועצרות שנערכו מדי שנה. בשנת 1882 נכח באחת העצרות השנתיות שנערכה בעיר טורונטו מנהיג הפועלים האמריקאי פיטר מקגוויר. בשובו לניו יורק אירגן מקגוויר מצעד דומה ב-5 בספטמבר באותה שנה.

בשנת 1894, במהלך הפגנת עובדים (שלימים כונתה שביתת פולמן) נהרגו מספר עובדים בעקבות ירי של חיילי צבא ארצות הברית ושרות המארשלים של ארצות הברית לעבר הפועלים השובתים. על מנת להרגיע את הרוחות, הורה נשיא ארצות הברית גרובר קליבלנד על חקיקה ההופכת את יום העבודה לחג לאומי. חוק זה עבר במהירות בקונגרס ארצות הברית, בהליך מזורז והתקבל פה אחד על ידי חברי שני בתי הקונגרס. החוק נחתם על ידי הנשיא וקיבל תוקף שישה ימים לאחר אירועי השביתה‏[1].

כל חמישים מדינות ארצות הברית הפכו את יום העבודה לחג מדינתי.

בראשיתו שימש החג לצורך תהלוכות פועלים על מנת שנועדו להראות את כוחם של איגודי הפועלים. לימים הפך החג לחג חילוני המסמל את תום הקיץ. כיום החג נחוג בעיקר במפגשי חברים בהם צולים בשר (ברביקיו) או בפיקניקים משפחתיים.

נהוג שלא ללבוש בגדים בצבע לבן לאחר יום העבודה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]