יום טוב ליפמן בסליאנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום טוב ליפמן בסליאנסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1821
תקפ"א
סלוצק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה דצמבר 1892 (בגיל 71 בערך)
כסלו תרנ"ג
תקופת הפעילות ? – דצמבר 1892 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
תלמידיו רבי איסר זלמן מלצר
חיבוריו "מלבושי יום טוב"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי יום טוב ליפּמַן (ליפא) הכהן בַּסליאנסקי (או בַּסלַבסקי; מכונה: ר' ליפא מירֶר (מירער; כלומר ליפא ממיר); תקפ"א, 1821 – כסלו תרנ"ג, דצמבר 1892) היה רב ליטאי, רב ואב"ד מיר. נודע על שם ספרו, ה"מלבושי יום טוב".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום טוב ליפמן (ליפא) בן יהודה זאב הכהן נולד בשנת תקפ"א, אחיינו (בן אחותו) של הרב אליעזר ליפמן רבינוביץ ממינסק ונינו של הרב יום טוב ליפמן הלפרין, אב"ד קאפולי (קאפוליא), בעל "קדושת יום טוב", "תוספת קדושה" ו"מלאכת יום טוב".

בגיל 17 נישא בזיווג ראשון לבתו של הגביר שמעון זימל מהלוסק, והמשיך בלימודיו. לאחר תקופה התמנה כרבה של שומיאץ, שבה כיהן 11 שנים. בשומיאץ נפטרה אשתו, והוא נישא בשנית לבתו של הרב יעקב לייב ממלסטבקה. תקופה קצרה כיהן ברבנות חסלביץ', ולאחר שרפה גדולה שהתחוללה בה, התקבל כרבה של העיר מיר. ברבנות מיר כיהן 18 שנים, והוציא בה את שני כרכי ספרו "מלבושי יום טוב", שהקנו לו שם של גאון בתורה.

ידועה הייתה בקיאותו בכל חלקי הש"ס; לפי הרב מ"מ ישר, הביוגרף של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (ה"חפץ חיים"), כאשר נשאל האחרון לאחר שיחה בענייני "קדשים" עם הרב אלעזר משה הורוויץ שהיה אף הוא בקיא גדול בתחום: "האם פגשת במישהו נוסף שמכיר את התחום ברמת הידע שלך?", השיב: "רבי ליפא מירר, אף הוא כהן, בקיא ממני. הוא יכול היה להיכנס לבית המקדש ולעבוד את העבודה בעיניים עצומות".[1]

הוא עסק גם בצורכי ציבור, והשתתף באספות רבנים שנערכו בעניינים אלו. ידועה השתתפותו בישיבה שכינס שמואל פוליאקוב, ובה דנו גדולי רבני ליטא בשאלת הנהגת לימודי חול בישיבת וולוז'ין.[2] כמו כן היה מן הרבנים שחתמו על כרוז גילוי הדעת בעניין כולל הפרושים בקובנה, במהלך פולמוס המוסר.[3]

יחסו לתנועת חיבת ציון היה מורכב: מחד גיסא השתדל לסייע לעולים לארץ ישראל;[4] ומאידך, לאחר הצטרפות האינטליגנציה היהודית החילונית לתנועה, הסתייג ממנה. הוא היה בין האוסרים את היתר המכירה, שנועד להסדיר את החקלאות היהודית בשנת השמיטה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב משה מאיר ישר, החפץ חיים: חייו ופעלו, בני ברק: נצח, תשי"ח, ח"א, עמ' רעד-רעה.
  2. ^ עוד השתתפו בישיבה זו: רבי יצחק אלחנן ספקטור ובנו רבי צבי הירש רבינוביץ, רבי אליהו חיים מייזל, רבי יוסף דוב סולובייצ'יק, רבי אליהו אליעזר גרודזינסקי מווילנה ורבי ראובן הלוי לוין מדננבורג.
  3. ^ חתומים נוספים: רבי חיים ברלין, רבי יחיאל מיכל אפשטיין, רבי חיים סולובייצ'יק, רבי מאיר מיכל רבינוביץ ורבי חיים עוזר גרודזינסקי.
  4. ^ הוא היה בין אלו שאסרו את אתרוגי קורפו, דבר שהועיל להתיישבות היהודית בארץ ישראל.