יום מושלם לדגי בננה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום מושלם לדגי בננה
A Perfect Day for Bananafish
הספר "תשעה סיפורים", ובו גם הסיפור "יום מושלם לדגי בננה"
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע כללי
מאת ג'רום דייוויד סלינג'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית
סוגה סיפור קצר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות פלורידה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הופעה ראשונה מגזין "ניו יורקר", גיליון 31 בינואר 1948
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"יום מושלם לדגי בננה" (באנגלית: A Perfect Day for Bananafish) הוא סיפור קצר מאת ג'יי די סלינג'ר, שפורסם לראשונה בגיליון 31 בינואר 1948 של המגזין "ניו יורקר". הסיפור נכלל גם באנתולוגיה "55 סיפורים קצרים מהניו יורקר" שיצאה לאור בשנת 1949, ובספרו של סלינג'ר "תשעה סיפורים", שיצא לאור בשנת 1953. זהו הראשון בסיפורים העוסקים במשפחת גלאס, המופיעה בכמה מסיפוריו הקצרים של סלינג'ר. הסיפור עוקב אחר סימור גלאס ואשתו מיוריאל בירח הדבש השני שלהם בפלורידה.

הסיפור "יום מושלם לדגי בננה" הוא מהחשובים בקריירה של סלינג'ר. "הניו-יורקר", שפרסם עד אז רק אחד מסיפוריו, קיבל את "יום מושלם לדגי בננה" לפרסום מיידי, ובזכות איכותו חתם עם סלינג'ר הסכם המעניק ל"ניו-יורקר" זכות סירוב ראשונה על כל סיפור עתידי שלו. עם פרסומו זכה הסיפור לתגובות נלהבות. לדברי פול אלכסנדר, כותב הביוגרפיה של סלינג'ר, "זה הסיפור שישנה לתמיד את מעמדו של סלינג'ר בקהילה הספרותית".

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיוריאל מבלה את יומה במלון בשיחת טלפון עם אמהּ על בגדים ועל מצבו הנפשי של סימור והתנהגותו. האם מודאגת מאד ואילו מיוריאל מתוארת כמי שהתרגלה למוזרויותיו של בעלה. האם מעלה בפני מיוריאל שלל מעשים מדאיגים של סימור, עליהם סיפר אביה לרופא: "העצים. הסיפור עם החלון. הדברים הנוראיים שהוא אמר לסבתא על התוכניות שלה להסתלק מהעולם. מה שהוא עשה עם כל התמונות המקסימות האלה מברמודה - הכול."[1] מיוריאל מנסה להרגיע את אמהּ, ולהסיט את השיחה לזוטות כגון השמלה שלבשה אורחת אחרת במלון. מיוריאל שואלת על מקום הימצאו של ספר מאת משורר גרמני שסימור שלח לה אך מעולם לא קראה. מהשיחה, המתקיימת בשנת 1948 מתברר שסימור גויס למלחמת העולם השנייה, ולאחריה היה מאושפז בבית חולים צבאי. לדברי מיוריאל, בעת השיחה סימור שוהה בחוף, לבוש בחלוק רחצה שנועד להסתיר קעקוע, שאין לו. שיחתן מסתיימת בדרישת האם ממיוריאל להודיע לה על כל מעשה מוזר או אמירה מוזרה של סימור, ותגובת הבת: "אמא, אני לא מפחדת מסימור".

בחוף הים נמצאת ילדה בשם סיביל קרפנטר, השואלת את אמהּ: "ראית את שׂים אור"?[2] גם אמהּ מדברת על אופנה ובגדים, בדומה למוריאל.

סימור מתבודד על חוף הים. סיביל ניגשת אליו ומשוחחת איתו על שלל נושאים. תשובתו לשאלתה של סיביל "איפה הגברת?" מבהירה שהוא מיואש ממנה. הם נכנסים לים, וסימור מספר לסיביל על דגי בננה, השוחים לתוך מחילה, שבתוכה הם אוכלים יותר מדי בננות ומשמינים, כך שאינם יכולים לצאת מהמחילה והם מתים מקדחת הבננות. סימור מציע לסיביל לחפש דגי בננה. "זהו יום מושלם לדגי בננה", הוא אומר.

סימור חוזר לחדרו במלון, ובדרכו מתלונן בפני נוסעת במעלית על כך שהיא מביטה ברגליו בצורה מוזרה. הנוסעת מורה בחופזה לבחורה שמפעילה את המעלית שתתן לה לצאת, ויוצאת בלי להסתכל לאחור.

כשסימור מגיע לחדרו, מוריאל נמה באחת המיטות. הוא מוציא אקדח, דורך אותו, מביט במיוריאל, ויורה לתוך רקתו הימנית.

ניתוח היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור שלושה חלקים:

  • חלק ראשון, המתאר שיחת טלפון בין מוריאל, המתארחת במלון, לאמהּ. בשיחה הן מרבות לקטוע זו את זו.
  • חלק שני, המתרחש בחוף הים, שתחילתו שיחה בין הילדה סיביל קרפנטר לאמהּ, והמשכו במפגש בין סיביל לסימור.
  • חלק שלישי, שבו סימור (המכונה "הבחור") חוזר מחוף הים למלון, נכנס לחדרו, רואה את אשתו הנמה ויורה בעצמו.

סיפור זה ידוע בשל הישגו הטכני ובהומור המקברי, שנמצא ביצירותיו של סלינג'ר. חלק מהמבקרים התמקדו בסימבוליזם. סלינג'ר השתמש בדיאלוג בחלקה הראשון של היצירה כדי לתאר את הרדידות של מוריאל ואמהּ, העוסקות באופנה תוך כדי שאלות על מצבם של סימור ושל אביה של מוריאל.

יש פרשנויות רבות למניעי ההתאבדות של סימור בסוף הסיפור ולפחות אחד משווה את אשתו ה"וולגרית והרסנית" לסיביל ה"טהורה ונקייה".

מבקרת הספרות אריאנה מלמד כתבה:

עדיין, שלושים שנה אחרי שקראתי אותו לראשונה, אני חושבת ש"יום נפלא לדגי בננה" הוא אחד הסיפורים הקצרים הטובים ביותר שנכתבו מעולם. לא רק בגלל הטלטלה הרגשית העזה המזומנת לקורא בו לראשונה, אלא גם בגלל שלל הקונבנציות האמנותיות שסאלינג'ר שבר בו בחן בלתי מצוי. ... אם אאלץ לגלות לאי בודד ולקחת איתי לשם רק סיפור קצר אחד, זה יהיה הסיפור.[3]

דמויות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הדמויות שבסיפור, מלבד אמהּ של מוריאל, מתארחות בבית מלון בפלורידה.

  • סימור גלאס: הגיבור העיקרי של הסיפור - הסיפור עוסק בשעותיו האחרונות של סימור. סימור עצמו מופיע רק בחלק השני של הסיפור, אך עיקר המידע עליו ניתן לקורא בחלק הראשון, בשיחת הטלפון בין מוריאל לאמהּ. משיחה זו מתברר שסימור הוא אדם רגיש, הסובל מבעיות נפשיות ואף אושפז עקב כך. אמהּ ואביה של אשתו חרדים מאוד לגורלו.
  • מוריאל גלאס: אשתו של סימור. אל מול דאגותיה של אמהּ היא מפגינה אמון רב בסימור. סימור מכנה אותה "הזונה הרוחנית של 1948".[4]
  • סיביל קרפנטר: ילדה בת 4 בערך, המחבבת את סימור, אותו פגשה במלון. היא מתייחסת אליו בשם חיבה, שׂים אור, ומחפשת את חברתו בשפת הים.

סימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

"יום מושלם לדגי בננה" הוא הראשון בסיפוריו של סלינג'ר העוסקים במשפחת גלאס. סיפורים מאוחרים יותר סיפקו מידע נוסף על סימור. סימור גלאס (1917-1948) הוא הבן הבכור והדמות הראשית בסיפורים. סימור אינטליגנטי במידה יוצאת דופן ובאותה מידה גם רגיש. הוא מאמין בזן בודהיזם ועוסק בכך באדיקות. ב-1942 נישא למוריאל, אישה שטחית וצבועה, ולמרות אהבתו אליה הוא מודע לשוני הרב ביניהם וחש בדידות עצומה. משפחתה של מיוריאל אינה רואה את הקשר ביניהם בעין יפה ורואים בו אדם חריג ומוזר עד כדי סכנה, שאינו יאה לבתם. זאת בעיקר כי שכנע את מיוריאל לברוח איתו ביום חתונתם, תקרית המתוארת בסיפור "הרימו את קורת הגג, נגרים". סימור מגויס במלחמת העולם השנייה וחוזר הביתה אל מוריאל בשנת 1948 עם נפש מצולקת ממראות המלחמה. התנהגותו שהפכה פרועה אף יותר מעוררת במשפחתה של מיוריאל חשש כי יפגע בבתם, ומנסים לגרום לה להיפרד ממנו. סימור אינו פוגע במיוריאל, אך מתאבד בירייה.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "תשעה סיפורים" ובו גם הסיפור "יום נפלא לדגי בננה", יצא לאור בעברית בשנת 1979, בשם "לאסמה באהבה ובסאוב : תשעה סיפורים". את תשעת הסיפורים בספר תרגמו לעברית מתרגמים שונים. את הסיפור "יום נפלא לדגי בננה" תרגם אילן תורן. תרגום נוסף, מעשה ידי אסף גברון, בשם "תשעה סיפורים", יצא לאור בשנת 2005, ובו נקרא הסיפור "יום מושלם לדגי בננה". שני שמות אלה מתקיימים גם במקורו באנגלית: תקופה מסוימת נקרא הסיפור A Fine Day for Bananafish, אך בגרסאות מאוחרות הוא נקרא A Perfect Day for Bananafish.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תרגומו של אסף גברון
  2. ^ זהו משחק מילים על שמו של סימור, במקור: ?"Did you see more glass".
  3. ^ אריאנה מלמד, סאלינג'ר כמו שצריך, באתר ynet, 16 במרץ 2005
  4. ^ בתרגומו של אסף גברון. בתרגומו של אילן אורן היא מכונה "מיס פריירית רוחנית של 1948". במקור: "Miss Spiritual Tramp of 1948".