יום שישי השחור (1978)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יום שישי השחור הוא הכינוי שניתן לתאריך 8 בספטמבר 1978 (על פי לוח השנה הפרסי: 17 בחודש شهریور, 1357), במהלכו נורו מפגינים על ידי כוחות ביטחון איראניים בכיכר ז'אלה שבטהראן, בירת איראן. יום זה הוגדר ברבות השנים כאירוע מכונן במהפכה האיראנית, והוריד לטמיון כל תקווה לפשרה בין תנועות המחאה לבין משטר השאה‏‏[1].

מאורעות היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם החרפת ההתנגדות לשלטון השאה באיראן במהלך 1978, הכריזה ממשלת איראן על משטר צבאי בשטח המדינה. ב-8 בספטמבר באותה השנה נערכה הפגנת ענק בעיר הבירה טהראן. על פי עדויות של גורמים אנטי-ממשלתיים, צבא איראן עשה שימוש בכוח רב, שכלל טנקים ומסוקי קרב, על מנת לפזר את קהל המפגינים. גורמי אופוזיציה ועיתונאים מערביים דיווחו כי צבא איראן ביצע טבח במפגינים, והדיווחים אודות מניין ההרוגים נעו בין 95 ל-3,000 נפש‏[2][3]. הנהגת איראן, מצדה, דיווחה בעקבות האירוע כי "אלפים נטבחו בידי כוחות ציוניים"‏‏[4] (כך כונו מתנגדי המשטר באותם ימים על ידי גורמי שלטון).

השלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגובה האלימה של הממשל האיראני עוררה התנגדות רבה בקרב העם האיראני, כמו גם בקרב גורמים מחוץ לאיראן - בכללם גורמים שזוהו כתומכי השאה. ההפגנות באיראן נמשכו כ-4 חודשים לאחר יום שישי השחור, במהלכן הוכרזה שביתה כללית בחודש אוקטובר. השביתה כללה בין היתר השבתה של תעשיית הנפט באיראן, שהייתה חשובה מאוד להישרדות מוסדות השלטון. הפגיעה במעמדו של השאה בעקבות הטבח, הן פנימית והן בינלאומית, הייתה בבחינת הכנת השטח לקראת המהפכה האיראנית, ואכן בתוך פחות משנה הופל משטרו של השאה והאייתוללה רוחאללה ח'ומייני תפס את השלטון.

לאחר המהפכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום המהפכה שונה שם הכיכר בה התרחש האירוע ל"כיכר השאהידים" (میدان شهداء). בדוחות רשמיים שפורסמו לאחר סיום המהפכה נכתב כי ביום שישי השחור נהרגו ונפצעו 15,000 איש. עם זאת, על פי מחקרים שנערכו על ידי מכוני מחקר, עולה כי בכיכר עצמה נהרגו 64 איש בלבד, וברחבי העיר נהרגו באותו היום 24 איש נוספים בהתנגשויות עם כוחות הביטחון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Abrahamian, Ervand, History of Modern Iran, Cambridge University Press, 2008, p.160-1‏
  2. ^ Cyrus Kadivar,‏ A Question of Numbers, באתר "Emad Baghi",‏ 8 באוגוסט 2003 ‎(לקוח מכתב העת Rouzegar-Now גיליון אוגוסט)
  3. ^ The Islamic Revolution מאת Mohammad Mehdi Khorrami (מסמך WORD)
  4. ^ ‏Taheri, The Spirit of Allah (1985), p. 223.‏