יומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אשפת חיצים יפנית עם שתי קשתות יומי בתוכה, מלפני תקופת אדו
שמות החלקים בקשתות יומי

יוּמי (弓 Yumi) הוא המינוח היפני לקשת (המכיל בתוכו את הקשת הארוכה ואת הקשת הקצרה) המשמשת את העוסקים בקיוּדוֹ, קשתות יפנית. היומי יוצאת דופן באורכה (יותר משני מטרים), והיא עוברת את גובה הקשת (iteh 射手). היומי הן קשתות מורכבות, ובאופן מסורתי הן עשויות במבוק, עץ ועור, בטכניקות שלא השתנו זה מאות שנים, על אף שכיום ישנם קשתים, בעיקר מתחילים, המשתמשים ביומי סינתטי. ייתכן כי עיצוב היומי הוא פיתוח יפני של הקשתות המורכבות שהיו נפוצות במשך מאות שנים בצפון אירואסיה ותקופת ג'ומון ביפן.

תיאור ואחזקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היומי הוא אסימטרי; נקודת האחיזה נמצאת בשליש המרחק בין הקצה התחתון לעליון, והכיפוף העליון והתחתון שונים זה מזה. ישנן מספר השערות בנוגע לחוסר סימטריה זה. יש המאמינים כי היומי נועד לשימוש תוך רכיבה על סוס, וצורתו מאפשרת לעבור מצד אחד של הסוס לשני בקלות. אחרים מאמינים כי הסימטריה נועדה על-מנת לאפשר ירי ממצב כריעה. טענות נוספות מדברות על מאפייני העץ, לפני פיתוח השיטה המורכבת.

מיתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיתר היומי עשוי באופן מסורתי קנבוס, אך כיום יעדיפו הקשתים להשתמש במיתרים העשויים חומרים סינתטיים, למשל קבלר, שכן אלה מחזיקים מעמד זמן רב יותר (כאלף חיצים). המיתרים לא מוחלפים עד שהם נקרעים; זה גורם ליומי להתכופף בכיוון הנגדי לכיוון המשיכה, דבר הנחשב "בריא" לקשת. נקודת העגינה על המיתר מעובה בתוספת של קנבוס ודבק, זאת על-מנת להגן על המיתר ולספק לו עובי, העוזרים לייצוב החץ בעת מתיחת הקשת.

יחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוסקי קיודו רציניים מתייחסים ליומי בכבוד רב, ככלי בעל עוצמה רבה, וכמורה בעל ידע רב להעביר לתלמיד (מיוחס ליומי כי הוא מחזיק בחובו חלק מנשמתו של האדם שיצר אותו). תלמיד קיודו לא יעבור לעולם מעל יומי השכוב על הרצפה (הדבר ייחשב לחוסר כבוד), וינהג בו כשם שהיה רוצה שינהגו בו (כלומר, להרחיקו מחום או קור קיצוניים, להרחיקו מתנאי לחות או יובש קיצוניים, לשאת אותו בצורה נכונה). אפילו נגיעה ביומי של אדם אחר, ללא רשותו, תחשב כחוסר כבוד משווע. יוצר הקשתות קאנג'ורו שיבאטה אמר שנגיעה ביומי של אדם אחר משולה לנגיעה באשת גבר אחר, באופן מיני. גם כאשר ניתנת רשות, כאשר אדם נוגע ביומי של אדם אחר, לעולם לא יגע בנקודת האחיזה.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

יומי העשוי במבוק דורש תשומת לב רבה. אם ייזנח, היומי עלול לאבד מכושרו, ואף להפוך לבלתי שמיש. צורת הימוי תשתנה עם שימוש תדיר בו, אך ניתן להחזירו לצורתו המקורית בעת הצורך, על ידי הפעלת לחץ או השארת

צורת הקימורים מושפעת מאוד בהתאם להשארת המיתר רתום, או הסרתו, כאשר הקשת אינה בשימוש. ההחלטה על השארת המיתר או הסרתו נובעת מצורתו הנוכחית של היומי. יומי יחסית "שטוח" כאשר לא רתום, ישאר לא רתום כאשר לא בשימוש (לעתים מתייחסים ליומי כזה כ"עייף"). יומי בעל קימורים מוגזמים כאשר לא רתום, בדרך-כלל משאירים רתום גם לא בשימוש לתקופת זמן מסוימת, וזאת על-מנת "לאלף" את היומי.

יומי המטופל במסירות יכול להחזיק מעמד מספר דורות, בעוד שאורך חייו של יומי שלא מטופל כיאות הוא מאוד קצר.

אורכי קשתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גובה הקָשַת אורך החץ אורך קשת מומלץ
< 150 ס"מ < 85 ס"מ (212 ס"מ) סָנְסוּן-צוּמארי
150 - 165 ס"מ 85 - 90 ס"מ (221 ס"מ) נאמיסוּן
165 - 180 ס"מ 90 - 100 ס"מ (227 ס"מ) ניסוּן-נוֹבּי
180 - 195 ס"מ 100 - 105 ס"מ (233 ס"מ) יוֹנסוּן-נוֹבּי
195-205 ס"מ 105 - 110 ס"מ (239 ס"מ) רוֹקוּסוּן-נוֹבּי
> 205 ס"מ > 110 ס"מ (245 ס"מ) האְסוּן-נוֹבּי

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה סוג קשת מבנה הקשת
פרהיסטוריה מארוּקי פיסת עץ אחת
מאות 8-9 פוּסֵטאקֵה עץ עם חזית במבוק
מאה 11 סַנְמָאֵאוּצ'י עץ עם חזית ועורף במבוק
מאות 13-14 שיהוֹדאקֵה עץ מצופה במבוק
אמצע המאה ה-16 סָנבּוֹנְהיגוֹ ליבת שלושה חלקים מבמבוק, צדדים מעץ וחזית ועורף במבוק
תחילת המאה ה-17 יוֹהוֹנהיגוֹ ליבת ארבעה חלקים מבמבוק, צדדים מעץ וחזית ועורף במבוק
מאמצע המאה ה-17 ואילך גוֹהוֹנהיגוֹ ליבת חמישה חלקים מבמבוק (או שליוב של במבוק ועץ), צדדים מעץ וחזית ועורף במבוק

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


כלי נשק יפניים

חרב יפניתקטאנהואקיזאשיטאנטויארינגינטהיומישוריקןבוקןאיאייטושינקןסאישינאיבונינג'אטו