יומני היטלר

יומני היטלר
Hitler-Tagebücher
מידע כללי
מאת	קונארד קוייאו
שפת המקור	גרמנית
הוצאה
הוצאה	שטרן
תאריך הוצאה	1983

יומני היטלר (בגרמנית: Hitler-Tagebücher) הוא השם שניתן לאוסף ספרונים שנטען שהם יומניו הפרטיים של אדולף היטלר והתגלו לאחר מכן כזיוף.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983, פרסם מגזין החדשות הגרמני שטרן קטעים מכתבים שנטען שהם יומניו של אדולף היטלר, שנודעו אחר-כך בשם יומני היטלר. המגזין שילם 10 מיליון מרק גרמני (שווה ערך לכ-6 מיליון דולר באותו זמן) עבור שישים ספרונים ושתי "מחברות מיוחדות" על טיסתו של רודולף הס לבריטניה, שכיסו את התקופה שבין שנת 1932 עד 1945.

פרסום היומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאי גרט היידמאן (Gerd Heidemann) טען שגילה את היומנים, והגיש אותם לבדיקה אצל מספר מומחים להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה, ביניהם יו טרבור-רופר וגרהרד ווינברג. במסיבת עיתונאים ב-25 באפריל 1983 הכריזו המומחים על האותנטיות של המסמכים. למרות שהיומנים לא נבדקו על ידי מדענים בצורה יסודית, אמר טרבור-רופר: "אני משוכנע שהמסמכים הם אותנטיים; שההיסטוריה של מיקומם מאז 1945 היא אמיתית; ושהדעה המקובלת לגבי הרגלי הכתיבה של היטלר, אישיותו, ואפילו, אולי, מספר אירועים פומביים, כתוצאה מכך תאלץ להיבחן מחדש."

טרבור-רופר היה באותו זמן דירקטור בחברת Times Newspapers, ולמרות שטען אחר כך שלא פעל בחוסר יושר, היה ניגוד עניינים בולט בעניינו כיוון שעיתון סאנדיי טיימס כבר שילם סכום נכבד של כסף על הזכויות לפרסם את היומנים בבריטניה.

הזיוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

היידמאן טען שקיבל את היומנים ממזרח גרמניה, וכי הם הוברחו על ידי אדם בשם ד"ר פישר. היומנים, כך נטען, היו חלק מאוסף מסמכים שהוצלו מאתר התרסקות מטוס ב-Börnersdorf שליד דרזדן בחודש אפריל 1945. אולם בתוך שבועיים מהפרסום התגלה שהיומנים הם "זיוף מגושם וגרוטסקי" שנכתבו על נייר מודרני בעזרת דיו מודרנית וכללו אי דיוקים היסטוריים רבים, שהבולט בהם היה העובדה שמונוגרמה בראש העמוד הייתה 'FH' ולא 'AH' (Adolf Hitler) - למרות שבגופן הגרמני העתיק ששימש לכתיבה דמו שתי האותיות זו לזו. התוכן הועתק ברובו מספר של נאומים של היטלר שנוספו להם הערות 'אישיות'. בתגובה, התפטרו עורכי ה-Stern פטר קוך ופליקס שמידט והיידמאן נעצר באשמת זיוף.

היומנים נכתבו למעשה על ידי קונרד קוּיָאוּ (Konrad Kujau), זייפן ידוע לשמצה משטוטגרט. קוייאו והיידמאן נשפטו בשנת 1985 ונדונו, כל אחד, ל-42 חודשי מאסר.

השראה לאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 הופקה סדרה בשם Selling Hitler עבור רשת הטלוויזיה הבריטית ITV על בסיס ספרו של רוברט האריס באותו שם.^[1] בשנת 1992 הופק סרט גרמני על ידי הבמאי הלמוט דייטל בשם Schtonk! שבו היו דמויות בדויות ששיקפו חלק ניכר מהאירועים בפרשה.^[2]

ב-2021 הופקה מיני-סדרה בת 6 פרקים בשם "לזייף את היטלר" (Faking Hitler) עבור רשת RTL+, בהפצת HBO Max בכיכובם של לארס אידינגר כגרד היידמן ומוריץ בלייבטרוי כקונרד קאיו.^[3]