יון לוקה קאראג'אלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יון לוקה קאראג'אלה

יון לוקה קאראג'אלה (רומנית: Ion Luca Caragiale;‏ 30 בינואר 1852 - 9 ביוני 1912), סופר, מחזאי ומשורר רומני.

קאראג'אלה נולד בכפר "חיימנאלה" Haimanale (פירוש המילה: פרחחים), במחוז פרחובה, ברומניה ונפטר בברלין, גרמניה. קאראג'אלה נחשב למחזאי הגדול ביותר בשפה הרומנית ואחד מחשובי הסופרים הרומנים. הוא נבחר לאקדמיה הרומנית עשרות שנים לאחר מותו, בימי השלטון הקומוניסטי שהעריך את כתיבתו הסאטירית כלפי החברה הבורגנית.

אביו, לוקה קאראג'אלה נולד בקונסטנטינופול והמשפחה, כפי שמעיד שמה הייתה ממוצא יווני. לוקה קאראג'אלה, שנמשך לתיאטרון התחתן בשנת 1839 עם השחקנית והזמרת קולורופולוס , ממנה נפרד מאוחר יותר, ללא גירושים רשמיים. הוא הקים משפחה יציבה עם אשה יווניה אחרת, אקטרינה קאראבואס .

בנם, יון לוקה קאראג'אלה, למד וסיים בית ספר תיכון בפלוישט. בתקופת התיכון כבר החל לכתוב שירים בחשאי. יון לוקה (שכונה ינקו) גילה עניין רב במעשי דודו, יורגו קאראג'אלה, שהיה שחקן וראש להקת שחקנים. אביו הרשה לו בשנת 1868 ללמוד ב"קונסרבטוריום לאומנות דרמתית" שם לקח קורסים של דקלום ומימיקה. בשנת 1870 נאלץ להפסיק את לימודיו ולעבור עם משפחתו לבוקרשט. הוא הכיר שם את מיכאי אמינסקו וכשאמינסקו נשכר להיות לחשן בלהקה של דודו, היה קאראג'אלה לחשן בתיאטרון הלאומי של בוקרשט. הוא התחיל לפרסם שירים וגם פרוזה בכתבי העת של התקופה. כבר בפרסומים אלה בא לידי ביטוי הסגנון הסטירי, הפרודיות דוחקות את השירים הליריים וכך גם משלי החיות.

ראשית פעולתו העיתונאית התחילה באוקטובר 1873, בעיתון "הטלגרף", שם פרסם אנקדוטות במדור שנקרא "קוריוזים". הוא פרסם בעיתונים רבים והשתמש במספר שמות עט, כמו:"קר" Car, "פוליקר" Policar, "פלסטף" Falstaff, "זואיל" Zoil, "נסטרטין" Nastratin, "הנס" Hans ועוד. בין לבין מונה להיות מפקח של משרד החינוך במחוז סוצ'אבה ובמחוז נאמץ.

יון לוקה קאראג'אלה לצד ג'ורג'ה קושבוק

משנת 1888 קאראג'יאלה היה למנהלו של התיאטרון הלאומי.

הפסל של קאראג'אלה בחזית התיאטרון הלאומי בבוקרשט
הדיוקן של קאראג'אלה על שטר של מיליון לאי

ממחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1879 O noapte furtunoasă "ליל סערה" (קומדיה).
  • 1880 Conu Leonida faţă cu reacţiunea "אדון לאונידה מול הריאקציה" (קומדיה).
  • 1884 O scrisoare pierdută "מכתב שאבד" (קומדיה).
  • D-ale carnavalului1885 "ענייני הקרנבל" (קומדיה).
  • O soacră "חותנת" (פרסה פנטסטית במערכה אחת).
  • Hatmanul Baltag "קפטן קרדום" (אופרה בופה).
  • Năpasta 1890 "הצרה" (דרמה).

נובלות וסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1889 O făclie de Paşte "לפיד של פסחא".
  • 1898 În vreme de război "בימי מלחמה".
  • Din carnetul unui vechi sufleur "מפנקסו של לחשן ותיק".
  • Un artist "ארטיסט אחד".
  • Grand Hôtel Victoria Română "בית המלון הניצחון הרומני"
  • Om cu noroc "בר מזל".
  • 1892 Păcat "חבל".
  • Norocul culegătorului "מזל של מלקט".
  • O invenţie mare "המצאה גדולה".
  • Poveste "סיפור".
  • Baioneta inteligentă "הכידון הנבון".
  • Cănuţă, om sucit "קנוצה, איש מטורלל".
  • La hanul lui Mânjoală "באכסניה של מנז'ואלה".
  • 1901 Două loturi "שני כרטיסי פיס".
  • La conac "באחוזה".
  • Partea poetului "חלקו של המשורר".
  • Calul dracului "סוס השדים".

פרודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Smărăndiţa "סמרנדיצה" (רומן מודרני).
  • Dă-dămult... Mai dă-dămult "זה מזמן... זה מזמן, מזמן".

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יון לוקא קאראג'יאלה: שרשרת החולשות <עורך התרגום - אברהם שלונסקי - בכתב העת "מאזנים" (דצמבר 2010)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]