יון נגוליץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן עצמי של יון נגוליץ', על בול ומעטפה המונפקים על ידי הדואר הרומני
פורטרט של קונסטנטין דניאל רוזנטל שצויר על ידי יון נגוליץ'

יון נגוליץ'רומנית: Ion Negulici)‏ 18125 באפריל 1851 היה מהפכן, צייר, מתרגם ולשונאי רומני.

יון נגוליץ' נולד בקמפולונג, במחוז ארג'ש, בנסיכות ולאכיה, במשפחתו של הכומר דימיטריה. הוא למד בבית ספר למציירי איקונות בעיר הולדתו והמשיך בבוקרשט בבית הספר לאמנויות. ב-1830 עבר ליאשי, שם למד ציור במשך 4 שנים וחלה בשחפת. הוא זכה למלגה ונסע ללמוד באתונה ובפריז. מפריז עבר לווינה, שם למד ליטוגרפיה. לאחר שובו לוולאכיה נגוליץ' שיתף פעולה עם יון הליאדה רדולסקו בעריכת כתב העת "השליח הרומני" (Curierul Românesc) ובהיעדרו של רדולסקו, עשה בעצמו את מלאכת העריכה, תרגומים מצרפתית ואף כתיבת מאמרים והוספת איורים על פי תחריטים של כתב העת הצרפתי המקביל.

נגוליץ' כתב נובלה ומחזה ופרסם "מילון רומני" לביאור התחדישים. הוא היה חבר באגודה המהפכנית המחתרתית האחווה (Frăţia) ולקח חלק במהפכת 1848 בנסיכות ולאכיה. בתקופת המהפכה מונה על ידי השלטון הזמני למושל מחוז פרחובה. לאחר כישלון המהפכה הוגלה לטורקיה, לעיר בורסה.

יון נגוליץ' מת ונקבר בבית העלמין הנוצרי בקונסטנטינופול. באותו קבר נקברו גם חבריו לחיים ולמהפכה, הצייר ברבו איסקובסקו והכומר אטאנאסיה לוזין. המשורר הרומני קונסטנטין אריצ'סקו כינה את השלושה "שלישית מרטירי החירות"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]