יונה פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

יונה פרידמן (Yona Friedman,‏ נולד ב-5 ביוני 1923) הוא אדריכל והוגה צרפתי-ישראלי בתחום האדריכלות ותכנון ערים, יהודי יליד הונגריה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונה פרידמן נולד בבודפשט. הודות להתערבות אחד הפרופסורים, התאפשר לו להיכנס ולשמוע קורסים ב"אוניברסיטה הטכנית בבודפשט" ב-1943 בתקופה שבה יהודים לא התקבלו כסטודנטים. לאחר השואה עבר לבוקרשט ומשם עלה בשנת 1945 לארץ ישראל, בה למד בטכניון בין השנים 1945-1948.

התגורר בקיבוץ ועבד כאדריכל בישראל בין השנים 1949-1957. בשנים 1953-1954 פרידמן פגש את קונרד ואכסמן (1901 - 1980) שמחקריו בתחום בטכניקות הטרומיות והמבנים התלת ממדיים השפיעו עליו באופן ניכר. בשנת 1954 יחד עם כמה תושבים בחיפה יזם פרידמן ניסוי ראשוני שכלל עיצוב דיור על ידי הדיירים עצמם, אבל הפרויקט לא הגיע למימוש. מתוך הרגשה שבישראל לא יוכל להגשים את תוכניותיו העתידניות, עבר פרידמן בשנת 1957 לפריז ובשנת 1968 קיבל אזרחות צרפתית. מאז 1968 מתגורר באותה דירת – סטודיו בפריז.

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונה פרידמן הוא "אדריכל של הנייר" בעל השקפות עתידניות , נחשב יותר אמן מאשר אדריכל ממשי, יצירתו מתאפיינת בתוכניות, דגמים, מהם במוצגים 1:1 שאפשר לבקרם ומוצגים בתערוכות. הוא פיתח את המושג של עיר מרחבית Spatial city על יסוד שני עקרונות: 1האדריכלות צריכה לספק רק מסגרת, שבה הדיירים יכולים לבנות את מגוריהם בהתאם לצרכיהם ומחשבותיהן, ללא כל פטרנליזם מצד האמן האדריכל. 2. החברה משתנה כל הזמן עקב התקדמות תהליכי אוטומציה של היצור, עם עליה בזמן זמן הפנוי ושינויים חברתיים אחרים עדיפים משום כך בעיניו מבנים אדריכליים ניידים, זמניים וקלי משקל במקום האמצעים הכבדים, הנוקשים והיקרים של האדריכלות המסורתית. בתגובה לקונגרס העשירי לאדריכלות מודרנית CIAM בדוברובניק בשנת 1956 ההתעלמות שלו כלפי האפשרות של אדריכלות ניידת, פרידמן הקים בשנת 1958 את קבוצת המחקר באדריכלות ניידת Groupe d Etudes d’Architecture Mobile GEAM עם חבריו נמנו דוד ז'וקז' אמריך, גינטר גינשל, אוסקר האנסן, ז'אן פייר פקה, אקהארד שולצה-פיליץ וורנר רונאו. שולצה – פיליץ עבד איתו בפרויקט העיר-גשר מעל תעלת לה מאנש 1960 והציג אותו בפני קונסטנט, אדריכל אחר , שבפרויקט שלו "בבל החדשה" נוגע בנקודות להשקפתו של פרידמן.בעיקר בניית עיר על תמכים קלים מעל האדמה , מבנים עצמאיים תלויים מעל הערים הישנות והנוף. להבדיל מפרידמן אצל קונסטנט לחלק מהתוכנית יש היבטים אוטוריטאריים.

השקפתו של פרימדן בא לידי ביטוי בשני מניפסטים שלו :

  • א. האדריכלות בתנועה
  • ב. העיר המרחבית

העיר המרחבית מתאפיינת בתשתית מרחבית - מסגרת מרחבית רב קומתית נתמכת על עמודים רחבים (היסוד הקבוע של העיר) היסוד הנייד כולל קירות, שטחי – בסיס, ומחיצות שיכולים לחלק את המרחב לפי צרכים אינדיבידואלים - מה שנקרא "מילוי" התשתית. כל היסודות הניידים יכולים להיות במגע ישיר עם המשתמשים - על ידי ראיה, מישוש וכו

לרעינות שלו לגבי אדריכלות הניידת הגיע פרידמן אחרי שבספריו "שרשראות פאנל" Panel Chains 1945 ו"קופסאות ניידות" 1949 פיתח אדריכלות פשוטה המתבססת על יסודות טרומיים. ושהייתה אמורה לספק תשובה לצורכי חסרי הבית אחרי הרס הערים במלחמת העולם השנייה. דובר ב יסודות זולים, קלים ליצור ולהובלה, ובעלי יכולת השתנות. הפילוסופיה האדריכלית של פרידמן מתבססת על צרכי התושבים והאדריכלות משמשת פונקציה משחררת. (אמנציפטורית). בשנות ה-1970 התחיל פרידמן להרחיב את יישום האדריכלות הניידת שלו בארצות המתפתחות והקדיש זמנו להוראה ולפיתוח אדיכלות פשוטה המשתמשת בחמרים ובטכניקות בנייה מקומיים

באחרונה תיכנן פרידמן פתיחת מוזיאון דיגיטלי ראשון המוקדש לתרבות האפגנית. הוא נחנך בינואר 2010. מיקומו באינטרנט הוא על רקע האתר הארכאולוגי שבו היו שני פסלי הענק של בודהה במחוז במיאן באפגניסטן שנהרסו בפקודת משטר הטליבנים בשנת 2002.

מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציג בביאנלות בוונציה ("זבל זה יפה"2003) וטוקיו ובאירועי דוקומנטה 11 בקאסל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1958: Mobile architecture ("אדריכלות ניידת")
  • 1974 Realizable Utopias (אוטופיות הנתנות להגשמה)
  • 1973 Toward a Poor World or how scarcity might prevent catastrophe

( אל עבר עולם עני ואיך הצמצום עשוי למנוע אסון)

  • 1975: Towards a scientific architecture ISBN 0262560194 ("אל עבר אדריכלות מדעית")
  • 1980: A better life in towns: campaign for the renaissance of cities ("חיים יותר טובים לעיר- מערכה לתחיית הערים")
  • 1994 The Erratic Universe (היקום האקראי)
  • 2006: Pro Domo ISBN 8496540510

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

When I was a schoolboy, I discovered that a house alone does not exist, that it does not end at the outer limits of the ground floor, but continues on to the streets, the garden, then, to the house across the street

כשהייתי תלמיד, גיליתי שאין דבר כזה בית לבד, שההבית אינו מסתיים עם גבולות קומת הקרקע, אלא מתמשך אל הרחובות, הגן, ואחר כך אל הבית ממול..

(התחלת ספרו "פרו דומו")

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sabine Lebesque, Helene Fentener Van Vlissingen: "Yona Friedman: Between Structure and Coincidence", Netherlands Architecture Institute 1999, ISBN 90-5662-108-4

(סבין לבק, הלנה פנטנר ואן וליסינגן - יונה פרידמן - בין מבנה ובין צירוף מקרים, המכון ההולנדי לאדריכלות, 1999)

  • Reyner Banham: "Megastructure. Urban Futures of the Recent Past." Thames and Hudson UK 1976/ Harper & Row Publishers 1977

(ריינר בנהם - מגאסטרוקטורה. עתידות עירוניים לעבר קרוב, תיימס אנד הדסון - 1976)

  • Yona Friedman. Hans Ulrich Obrist (The Conversation Series Band 7), Verlag der Buchhandlung Walther König, Köln 2007, ISBN 978-3-86560-171-1

(יונה פרידמן, האנס אולריך אובריסט - סדרת השיחות כרך 7 , פרלאג דר בוכהאנדלונג, ולטר קניג, קלן, 2007),