יונו (אסטרואיד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יונו Juno symbol.svg
תזוזתו של יונו על רקע כוכבים
מידע כללי
תאריך גילוי: 1 בספטמבר 1804
מגלה: קארל לודוויג הרדינג
מיקום: חגורת האסטרואידים
מאפיינים מסלוליים
אפהליון: 502,276,000 ק"מ
(3.358 AU)
פריהליון: 399,155,000 ק"מ
(2.668 AU)
אקסצנטריות: 0.2583
זמן הקפה: 1,591.93 ימים
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:

17.93 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 12.971°
מאפיינים פיזיים
ממדים: 290x240x190 ק"מ
מסה: ‎3×1019 ק"ג
צפיפות ממוצעת: 3.4 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 0.12
זמן סיבוב עצמי: 0.3004
אלבדו: 0.238
מהירות מילוט: 0.18 ק"מ/שנייה
טמפרטורה: K ‏163~
טיפוס ספקטרלי: S-type
בהירות מוחלטת: 5.33

יונו (שם מלא: 3 יונו; באנגלית: ‎3 Juno) הוא האסטרואיד השלישי שהתגלה, מיד אחרי קרס ופאלאס. הוא התגלה על ידי האסטרונום הגרמני קארל לודוויג הרדינג ב-1 בספטמבר 1804, ונחשב כאסטרואיד השני בגודלו בקבוצת האסטרואידים הסלעיים מסוג S. יונו הוא אחד האסטרואידים הגדולים שבחגורת האסטרואידים העיקרית, ומעריכים כי מסתו מכילה 1% מהמסה של כל החגורה.

יחד עם קרס, פאלאס, וסטה ואסטריה נחשב יונו לכוכב לכת עד שהתגלה כי המקום בין מאדים לצדק מכיל אלפי גופים המרכיבים את החגורה המרכזית. בעקבות הגילויים, גופים אלה סווגו מחדש כאסטרואידים ולא ככוכבי לכת.

האסטרואיד קרוי על שמה של אחת מהאלות החשובות ביותר מהאלים במיתולוגיה הרומית - יונו. יונו הייתה מלכת האלים ומקבילתה של הרה במיתולוגיה היוונית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוואת גודל: עשרת האסטרואידים הראשונים מושווים אל הירח של כדור הארץ (בקנה מידה). יונו הוא השלישי משמאל

יונו הוא האסטרואיד העשירי בגודלו בחגורת האסטרואידים, ומסתו מהווה 1.0% לערך ממסת חגורת האסטרואידים. הוא מתחרה עם אונומיה על התואר הגוף הגדול ביותר מהסוג הסלעי S. ההערכות העדכניות ביותר מציבות את יונו במקום השני. נדיר שאסטרואידים מסוג S מחזירים אור, מה שמצביע על אפשרות למאפיינים שונים מהרגיל של פני השטח. שילוב בין החזרת האור לאקסצנטריות גבוהה מאוד (הכי גבוהה של כל אובייקט מוכר עד לגילוי פולהימניה ב-1854) מסביר את גודלו היוצא דופן, ומהווה בסיס לגילוי אסטרואידים גדולים נוספים כמו היגאה, אירופה, דוידה, ואינטרמניה. זהו הגוף הראשי במשפחת יונו. יחד עם קרס, פאלאס, ווסטה הוא נחשב כוכב לכת לפני שגובש והוגדר המבנה העדכני של מערכת השמש. עם גילוים של אסטרואידים רבים נוספים הוא, יחד עם קרס, פאלאס ווסטה, סווג כאסטרואיד. גודלו הקטן יחסית וצורתו יוצאת הדופן לא מאפשרת לו להיות מסווג מחדש ככוכב לכת ננסי לפי הגדרות האיגוד האסטרונומי הבינלאומי.

יונו מסתובב בכיוון האופייני לגופים שמיימיים סביב ציר של 510.

מחקרים של פני השטח שלו מצביעים שייתכן והוא כונדריט - קבוצת מטאוריטים מוכרת המאופיינת בסיליקטים מתכתיים כמו אוליבין ופירוקסן. הטמפרטורה המקסימלית שנמדדה על פני הכוכב כשהוא פונה לשמש היא 293 קלווין, ב-21 באוקטובר 2001. בהתחשב בשלב הקפתו סביב השמש הטמפרטורה המקסימלית האפשרית עומדת על 301 קלווין, (+310) בפריהליון.

על יונו מכתש בקוטר 100 ק"מ, שנוצר בשלב בו היה צעיר גאולוגית.

תצפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו הן כמה מאבני הדרך בהיסטוריה של תצפיות על יונו:

יונו הוא האסטרואיד הראשון עליו נצפה ליקוי. הוא חלף על פני כוכב עמום (SAO 112328) ב-19 בפברואר 1958 והסתיר אותו לזמן קצר. מאז, כמה ליקויים נוספים נצפו, כשהפורה מביניהם הוא ב-11 בדצמבר 1979, שתועד על ידי 11 אסטרונומים.

אותות רדיו מחללית במסלול סביב מאדים עזרו להעריך את גודלו של יונו בעזרת התנודות הזעירות שהוחזרו ממנו ומפני השטח שלו אל מאדים.

מחקר של ג'יימס ל. הילטון (1999) מעלה סברה, "מאוד הגיונית" לדבריו, שמסלולו של יונו השתנה באופן קל ב-1893 בגלל תנודות שהשפיעו על אסטרואיד חולף שזהותו לא וודאה. ואפשרות נוספת, הרבה פחות סבירה היא שבאותו זמן פגע גוף בעל גודל משמעותי ביונו.

בשנת 1996 יונו צולם על ידי טלסקופ הוקר במצפה הר וילסון בעזרת עזרי וידאו משופרים. הצילומים הציגו מבחר תמונות וחשפו צורה יוצאת דופן (גושית) עם אזור אפל על האסטרואיד שמצביע על התנגשות טרייה.


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל