יוני אילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוני אילת

יוני אילת (נולד ב-5 בנובמבר 1975) הוא שחקן תיאטרון, זמר ובמאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילת נולד בקריית טבעון. למד בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי, והשלים את לימודיו בשנת 2000. השתתף בהצגת הילדים "נשיקה בכיס" בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ובמחזמר ותוכנית הטלוויזיה "דפנה ודודידו" (ערוץ הופ!) לצד דפנה דקל. מאז שנת 2002 הוא עורך ערבי זמר עברי ושירה בציבור.

בשנת 2004 הצטרף ללהקת תיאטרון יידישפיל, והופיע בין השאר בהצגות "החזן מווילנה", "מסעות בנימין השלישי", "למה צחקה הכלה?", "מזל טוב, ייִדן" ובמופע "פתח לנו שער" עם ששי קשת. ביים את המופעים המוזיקליים "דאָס מאַל אויף ייִדיש" ("והפעם ביידיש") ו"דאָס ניגונדל אויף אייביק בלייַבט" ("המנגינה לעולם נשארת"). על פעילותו העניק לו התיאטרון שלושה פרסי הצטיינות (ב-2006, 2010, 2013). בנוסף, זכה אילת במלגה מטעם קרן שלום עליכם.

בשנת 2005 העלה את "מילים ולחן: חוה אלברשטיין", מופע יחיד שבו ביצע משירי הזמרת בעיבודים חדשים. בשנת 2009 הפיק את המופע "אַ ייִדישע מאדרה", מחווה לשפות היידיש והלאדינו בשיתוף הזמרת דגנית דדו והסופר והלשונאי רוביק רוזנטל. המופע הועלה לראשונה בבית אבי חי שיזם את ההפקה, ומשם המשיך לבמות נוספות.

בשנת 2010 יצא אלבומו הראשון של אילת, "ציגיַינער נשמה" ("נשמה צוענית"), ובו 11 גרסאות יידיש לשירים צועניים עממיים. האלבום מבוסס על שירים מאלבומה של ירדנה ארזי "נשמה צוענית" (1987), בעיבודים של המוזיקאי דניאל קורן, והופץ בידי חברת התקליטים פונוקול. באותה שנה ביצע אילת את שירי האלבום על במת הפסטיבל למוסיקה יהודית באמסטרדם, והעפיל לשלב הגמר.

בשנת 2012 שהה בפולין כשהשתתף בהפקה "Szpera 42", שיתוף פעולה ישראלי-פולני בתיאטרון כוריאה (Chorea) שהועלה ברחובות אתר גטו לודז' ההיסטורי וציין 70 שנה לתחילת השמדת יושבי הגטו.

בשנת 2013 ערך, ביים והשתתף בהצגת תיאטרון יידישפיל "מונולוגים מהקישקע". ההצגה, המבוססת בעיקר על ספר הבישול "שמאלץ" מאת השף וחוקר הפולקלור שמיל הולנד והסאטיריקנית נילי אושרוב, עוסקת במסורת הקולינרית של יהדות מזרח-אירופה וכוללת מונולוגים בעברית ושירים ביידיש. על עבודתו זו היה יוני מועמד לפרס במאי השנה בתיאטרון הישראלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]