יוני רכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוני רכטר
Yoni Rechter (Zappa Herzliya 2010).jpg
רכטר בהופעה במועדון זאפה הרצליה, 2010
מידע כללי
מקור Flag of Israel.svg תל אביב, ישראל
שנות פעילות 1972—היום
סוגה רוק
רוק מתקדם
ג'אז
זמר עברי
חברת תקליטים הד ארצי, אן אם סי, הליקון

יוני רכטר (נולד ב-18 בנובמבר 1951) הוא מוזיקאי, זמר, מלחין, מפיק ומעבד מוזיקלי ישראלי. חתן פרס א.מ.ת למוזיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכטר נולד, גדל והתחנך בתל אביב, בנם של האדריכל יעקב רכטר ושל שרה שפיר, אחיה של המאיירת מיכל לויט ואחיה למחצה של השחקנית דפנה רכטר. בגיל שמונה החל לנגן על פסנתר, וכבר בגיל 15 הלחין את השיר "דמעות של מלאכים" למילותיו של חברו לכיתה דן מינסטר. בגיל זה גם הקים שלישיית ג'אז.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכטר היה חבר בלהקת חיל התותחנים, שם שירת כקלידן, בתוכניתה "לה בומבה", שעלתה ב-1970. לאחר שחרורו המשיך בלימודי מוזיקה באקדמיה למוזיקה, אך עזב אותם לאחר שדני סנדרסון הזמין אותו ב-1972 להצטרף ללהקת "כוורת". רכטר שימש כקלידן הלהקה עד 1976, לצדם של גידי גוב, סנדרסון, יצחק קלפטר, מאיר פניגשטיין, אלון אולארצ'יק ואפרים שמיר. רכטר הלחין עבור הלהקה שיר אחד לבדו, "סוף ההצגה הלילה", השתתף בהלחנת השיר "מדינה קטנה" יחד עם סנדרסון, וכן שר סולו את השיר "שיר מחאה" (המוכר בשם "אנטיביוטיקה"), שאת מילותיו כתב בעצמו.

את רוב יצירתו העצמאית יצר רכטר מחוץ ל"כוורת". במקביל לפעילות הלהקה הקים עם אבנר קנר את צמד הרוק המתקדם "14 אוקטבות", וב-1975 יצא האלבום היחיד של הצמד, שנשא את שמו. באלבום נכלל השיר "דמעות של מלאכים".

בשלהי ימי להקת "כוורת" חבר רכטר לאריק איינשטיין, והפיק את אלבומו "האהבה פנים רבות לה", שיצא ב-1976. שיתוף הפעולה ביניהם התחיל כאשר איינשטיין פנה לרכטר, שאותו הכיר מ"כוורת", שם התרשם מנגינתו‏[1]. במקור התכוונו רכטר ואיינשטיין ליצור אלבום שירי ילדים בעיבודיו של רכטר, אך שיתוף הפעולה ביניהם התפתח לאלבום למבוגרים, שרכטר הלחין את רוב שיריו‏[1]. בין הלהיטים הבולטים באלבום היו "מה עושות האיילות" למילים של לאה גולדברג ו"זו אותה האהבה" ו"שיר אהבה סטנדרטי" למילים של איינשטיין. שני שירי הילדים שבאלבום, "מה עושות האיילות" ו"גמד קטן", הם שריד לכוונה המקורית ליצור אלבום שירי ילדים‏[1].

ב-1977 יצא אלבום הופעה של איינשטיין בשם "אנשים אוהבים לשיר", בהפקתו המוזיקלית של רכטר. רכטר שר בעצמו שיר אחד באלבום, "הימים חולפים", וכן ביצע את הקטע האינסטרומנטלי "הנקניק מצייטלין", שנקרא כך על פי כינויו של רכטר בפי איינשטיין. לאלבומו של איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'", שיצא באותה שנה, הלחין רכטר את שירו של אברהם חלפי "עטור מצחך", שהפך לקלאסיקה ישראלית.

ב-1978 הפיק רכטר את אלבום הבכורה של גידי גוב, "תקליט ראשון". רכטר הלחין את רוב שירי האלבום, ובהם "בלעדייך" ו"שלוש בלילה בעיר" למילים של דן מינסטר ו"העיקר זה הרומנטיקה" למילים של עלי מוהר. עם השיר "שלוש בלילה בעיר" השתתף גוב בפסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה.

באותה שנה היה שותף ליצירת האלבום "הכבש השישה עשר", שהורכב משירי ילדים שכתב יהונתן גפן, להם התאים לחנים שהפכו, למרות מורכבותם, לקלאסיקה לילדים. רכטר עיבד את שירי האלבום והלחין כמעט את כולם. בין השירים המצליחים באלבום היו "הילדה הכי יפה בגן" ו"גן סגור".

בהמשך לאלבום "הכבש השישה עשר" שיתף רכטר פעולה עם חברת ההרכב יהודית רביץ, שהייתה באותה העת בראשית דרכה, ויחד יצאו במופע המשותף "באופן קבוע וחד פעמי", שאף תועד באלבום באותו שם. האלבום הוקלט בהופעה חיה באולפן, ויצא ב-1979[2]. שם המופע נלקח מהשורה הפותחת את השיר "שיר הפוך", שהלחין רכטר למילים של יובל דור. לחנים נוספים שלו במופע היו לקטע האינסטרומנטלי "נמלים לוחשות", ולשירים "עטור מצחך", "שלוש בלילה בעיר", "כבו האורות" והשיר "לילה טוב", במקור מתוך "הכבש השישה עשר".

אלבומו הראשון של רכטר כסולן, "התכוונות", יצא ב-1979 והכיל בלדות שקטות כגון "זה כל מה שיש" שנכתב על פי השיר "As Time Goes By" ו"שוב היא כאן" למילותיו של עלי מוהר. שני שירים אלו היו משיריו הבולטים של האלבום. את שניהם יצרו רכטר ומוהר במסגרת מחזמר שהתכוונו להעלות, ולבסוף לא יצא אל הפועל‏[3] (הם למעשה ה"שרידים"). אף על פי שהמחזמר לא הועלה, דרכו החל שיתוף הפעולה ארוך השנים בין רכטר לבין מוהר. שלושה משירי האלבום הם קטעים אינסטרומנטליים.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאלבומו של אריק איינשטיין "חמוש במשקפיים", שיצא ב-1980, הלחין את שירו של נתן אלתרמן "ילדי ההפקר". ב-1981 השתתף רכטר עם מוזיקאים נוספים, בהם מתי כספי ויצחק קלפטר, באלבום "קווים", שהורכב מקטעים אינסטרומנטליים. לאלבומה של נורית גלרון "שירים באמצע הלילה", שיצא באותה שנה, הלחין את שיריו של נתן זך "עד מחר" ("בכל פעם שאני מנגן...") ו"שיר באמצע הלילה".

ב-1983 חזר רכטר לשתף פעולה עם גידי גוב, בהפקת אלבומו "40:06" (שנקרא על שם סה"כ התזמון שלו), שבו הלחין את רוב השירים. מהם בלטו הבלדות "כלים שלובים", "יש אי שם", "טוב שבאת", "עד הבוקר" ו"שטח ההפקר". בשיר "יש אי שם" השתתף רכטר בכתיבת המילים עם אשתו של גוב ענת. באותה שנה הלחין את שיר הנושא לתוכנית הילדים "רחוב סומסום", למילים של עלי מוהר. רכטר גם השתתף בביצוע השיר, לצד גידי גוב, מזי כהן ודפנה ארמוני.

לנורית גלרון הפיק ב-1984 את האלבום "נגיעה אחת רכה", שבו בלטו לחניו לשיר הנושא באותו שם, שכתב עלי מוהר‏[4], ול"שיר על הארץ", שכתב יהושע סובול ("בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ..."). באותה שנה השתתף בהופעת האיחוד של להקת "כוורת", שתועדה באלבום "כוורת - הופעה חיה, קיץ 1984".

ב-1985 הוציא רכטר אלבום משותף עם עלי מוהר בשם "בגובה העיניים", ובו לחניו לשירים של מוהר. מהם התפרסמו השירים "עוגן הרם", הדואט עם מזי כהן שנקרא בפשטות "דואט" ו"שיר נבואי קוסמי עליז", שבו רכטר היה שותף למילים. בהפקת האלבום השתתף במאי התיאטרון מיקי גורביץ', שהדריך את רכטר כיצד לבצע את השירים, בהתאם למילותיהם‏[5].

באותה השתתף רכטר עם גידי גוב, מוני מושונוב ושלמה בראבא במופע הבידור "ערב חד פעמי". ב-1987 הפיק את אלבומו של יוסי בנאי "יוסי בנאי", והלחין עבורו מספר שירים. מהם התפרסם במיוחד השיר "ערב עירוני", שהלחין למילים של נתן אלתרמן.

ב-1988 שב רכטר לשתף פעולה עם אריק איינשטיין, ביצירת האלבום "משירי אברהם חלפי". האלבום הורכב ברובו מלחניו ועיבודיו של רכטר לשיריו של המשורר אברהם חלפי, ובהם "שיר על יונה בחלוני", "סתיו יהודי", "עטור מצחך" בביצוע מחודש, "שיר על שלושה חתולים" (עיבוד ללחן של יוחנן זראי) והדואט של איינשטיין עם יהודית רביץ "צער לך".

ב-1989 הוציאו איינשטיין ורכטר אלבום שירי ילדים בשם "הייתי פעם ילד". רכטר הלחין, עיבד והפיק מוזיקלית שירים שהפכו ללהיטי ילדים כדוגמת "אדון שוקו", "שבת בבוקר" ו"גברת עם סלים". כמו כן ניגן רכטר באלבום זה על פסנתר, קלידים ואקורדיון ותרם קולו לחלק מהשירים, ביניהם "גברת עם סלים".

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 הפיק פסטיבל ישראל בשיתוף רשות השידור ערב משיריו של רכטר בשם "העיקר זה הרומנטיקה", ששודר בטלוויזיה ואחר כך תועד באלבום. בערב, שהופק מוזיקלית על ידי רכטר עצמו, השתתפו גידי גוב, מזי כהן, חיים צינוביץ' ויהודית רביץ. לצד שיריו המוכרים של רכטר נכללו במופע גם שירים שהלחין במיוחד עבורו, כ"הכל קלוי", "שיר התשובה" ולחנו לשירו של נתן אלתרמן "תיבת הזמרה נפרדת" ("על העיר עפות יונים...").

בשנת 1992 הוציא רכטר אלבום ילדים נוסף עם אריק איינשטיין, "האריה, היונה ותרנגולת כחולה". באלבום זה הלחין ועיבד לאיינשטיין שירי ילדים נוספים, כמו "תרנגולת כחולה" ו"אני רוצה שפתאום".

בשנת 1995 הוציאו רכטר ועלי מוהר את האלבום "מחשבות ואפשרויות", שלא זכה להצלחה מסחרית ואומנותית מיוחדת ולא הותיר שירים מוכרים, מלבד "כל עוד" ("ילד הולך לו ברחוב") ו"אהובתי היחידה", שבו השתתפו מזי כהן וגידי גוב. כעבור שנה השתתף רכטר באלבומם של אריק איינשטיין ושם טוב לוי "קצת לקחת חזרה", שבו ניגן על פסנתר וקלידים. כמו כן עיבד והפיק מוזיקלית שניים משירי האלבום.

ב-1998 השתתף רכטר במופע האיחוד של להקת "כוורת", שתועד על גבי האלבום המשולש "כוורת בפארק". באלבום נכלל שיר קצר שרכטר כתב, הלחין ושר בשם "השיר העצוב על מאיר פניגשטיין". במסגרת ההופעה שר רכטר את שירו "בלעדייך", וכן את השיר "שיר נבואי קוסמי עליז" במסגרת מחרוזת שהציגה את קריירות הסולו של חברי הלהקה.

העשור הראשון של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 סיים רכטר לעבד את שירי שנות ה-40 לכדי פסקול תצוגת מוזיאון הפלמ"ח.

בדצמבר 2002 הוציא רכטר את האלבום "עוד סיפור", אלבום האולפן הראשון שלו מזה שמונה שנים. שני הכותבים המרכזיים של האלבום היו עלי מוהר ושלום ויינשטיין, וגם רכטר עצמו כתב את המילים למספר שירים. השיר האחרון באלבום, "ולמות", נכתב על ידי אברהם חלפי.

בשנת 2005 יצא אלבום אוסף כפול של רכטר בשם "בכל פעם שאני מנגן", על שם השורה המוכרת משירו של נתן זך "עד מחר", שהלחין לנורית גלרון. בדיסק הראשון שירי סולן/דואטים של רכטר ובדיסק השני בעיקר שירים שיצר רכטר לאחרים.

בשנת 2008 הלחין לאיה כורם את השיר "זהב שחור", שאת מילותיו כתבה כורם כגרסה נשית (בלשון נקבה) לשיר "עטור מצחך". השיר נכלל באלבומה "שפה זרה".

רכטר עסק גם בעיבודים והלחנה להצגות תיאטרון והופעות מחול, בהן מופע המחול "אגדה בחולות", "נפש יהודי", "גטו", "החולה המדומה", "מקבת", "מלאכת החיים", "אותלו", "מלחמה על הבית", "החיים הם חלום", "המצליחים", "נישואים", "חוקר פרטי" ועיבודים לשירי המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".

בשנת 2009 העלתה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את היצירה "איתמר פוגש ארנב" שהלחין רכטר בהזמנת התזמורת לפי סיפרו של דוד גרוסמן. היצירה הועלתה מאז על ידי התזמורת מספר פעמים ואף הוצאה לאור כאלבום.

בשנת 2009 קיבל רכטר את התואר "דוקטור לשם כבוד" מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאלבומו של אלי גורנשטיין "ונחיה", שיצא בשנת 2011, הלחין רכטר שני שירים: "עוד פעם" למילים של יהודה עמיחי ו"אורחת זרים" למילים של דויד גרוסמן, שאותו ביצע גורנשטיין עם נורית גלרון. באותה שנה השתתף כשחקן אורח באחד מפרקי הסיום של הסיטקום "החיים זה לא הכל".

בשנת 2012 הוציא אלבום הופעה כפול בשם "העיקר זה המוסיקה", שבו אירח מספר זמרים ומוזיקאים וביניהם יהודית רביץ, נתנאלה, רונה קינן, שלומי שבן ואלי דג'יברי. בין השירים באלבום מספר שירים חדשים ובעיקר עיבודים חדשים לשירים מוכרים.

בשנת 2012 זכה בפרס התיאטרון הישראלי על המוזיקה המקורית שהלחין להצגה "חוקר פרטי" שהועלתה בתיאטרון החאן.

בשנת 2013 השתתף בפרויקט "עבודה עברית" באלבום "היספיקו החיים?" משירי חנוך לוין. רכטר הלחין, ניגן וביצע שירים באלבום כחלק מאנסמבל שכלל גם את שלומי שבן, אלי מגן ומוזיקאים נוספים. בשנה זו הופיע יחד עם להקת כוורת בסבב הופעות האיחוד לרגל ארבעים שנה לצאת אלבומם הראשון.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוני רכטר נשוי לדפנה, מורה לאמנות לשעבר, ולהם שני בנים.‏[6]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של רכטר מתאפיינת במורכבותה ההרמונית וניכרת בה השפעתן של המוזיקה הקלאסית ומוזיקת הג'אז, כמו גם של שירים רוסיים ומלחינים ישראלים שקדמו לו, בעיקר סשה ארגוב. למרות ההרמוניה המורכבת, לעתים קרובות המנגינות פשוטות וקליטות, כדוגמת לחן השיר "הילדה הכי יפה בגן". רכטר עושה שימוש ברבים משיריו במשקלים ומקצבים ייחודיים ומשחקיים, לדוגמה בשיר "לא מכירים". העיבודים של רכטר עשירים ומשלבים לעתים קרובות כלים לא-שגרתיים וכלי נגינה קלאסיים; ברבים מעיבודיו תופס הפסנתר מקום מרכזי. בין השאר, הלחין רכטר משיריהם של המשוררים לאה גולדברג (למשל השיר "מה עושות האיילות"), אברהם חלפי ("עטור מצחך" הוא המוכר שבהם), ורבים אחרים.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו

  • התכוונות - 1979
  • אגדה בחולות - 1980
  • העיקר זה הרומנטיקה (הופעה חיה) - 1991
  • ממש עכשיו- מנגנים יוני רכטר (דיסק ההופעה) - 1991
  • עוד סיפור - 2003
  • בכל פעם שאני מנגן - 2005
  • העיקר זה המוסיקה - אלבום הופעה כפול - 2012

שיתופי פעולה

עם כוורת

עם אריק איינשטיין

הקלטות נוספות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירתו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 האהבה פנים רבות לה, אתרו של רכטר
  2. ^ באופן קבוע וחד פעמי, אתרו של רכטר
  3. ^ התכוונות, אתרו של רכטר
  4. ^ שיר זה נכתב במקור בלשון זכר, בביצוע גידי גוב. גלרון ביצעה את השיר בלשון נקבה, ולעתים ביצעו השניים את השיר בלשון זכר (גוב) ונקבה (גלרון).
  5. ^ בגובה העיניים, אתרו של רכטר
  6. ^ נרי ליבנהיוני רכטר מא' ועד ת', באתר הארץ, 29 באוקטובר 2008