יונס טורקוב

יונס טורקוב
Jonas Turkow
יאנאס טורקאוו

יונס טורקוב ודיאנה בלומנפלד במהלך ההצגה "תורת החלומות של פרויד", שהועלתה בגטו ורשה
לידה	15 בפברואר 1892 ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה	1 במאי 1982 (בגיל 90) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	פולין
תקופת הפעילות	מ-1916
בן או בת זוג	דיאנה בלומנפלד
פרסים והוקרה	פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש
פרופיל ב-IMDb

טורקוב מתוך הסרט היידי "דער למד וואוו'ניק" (ה"למד וו"ניק - אחד מל"ו הצדיקים, 1925).

טורקוב וקבוצת שחקני תיאטרון יהודים בפולין בפברואר 1928, טורקוב: יושב ראשון משמאל

יונס (יונה) טורקוב (נכתב גם יונאס, בכתב יידי: יאנאס טורקאוו, בפולנית: Jonas Turkow, ‏ 1898 – 4 בדצמבר 1988) היה שחקן, מייסד תיאטרון יידיש, במאי וסופר יהודי פולני.

קורות חיים

טורקוב נולד בוורשה (אז בירת גוברניית ורשה של האימפריה הרוסית). אחיו של השחקן זיגמונט טורקוב, השחקן והסופר יצחק טורקוב והעיתונאי מארק טורקוב ובעלה של השחקנית דיאנה בלומנפלד.

בשנת 1916 ארגן וביצע, יחד עם אחיו זיגמונט, את הDOS artistishe vinkele(הפינה האמנותית). בשנים 1917–1920 שיחק ביידיש בתיאטרון של אסתר רחל קמינסקה. בשנת 1921 ארגן סיבוב הופעות לDos baveglekhe dramatishe teater בפולין וגליציה.

בשנת 1926 נשכר לביים את תיאטרון היידיש בקרקוב וקיבל מטעם המדינה את הסבסוד הראשון לתיאטרון יידי בפולין.

בשנת 1929 ייסד את ה"וואַרשעווער ניַיער יידישער טעאַטער" ("וְונִיט" – 'התיאטרון היהודי החדש של וורשה).

בשנות השלושים היה במאי תיאטרון ה"kleynkunst revi" בקובנה והופיע עם "אנסמבל" שהקים יחד עם אשתו.

בין השנים 1940–1943 היה אסיר בגטו ורשה. בגטו סייע להקמת הארכיון המחתרתי "עונג שבת" והיה מפעיליו; היה ראש ועד העזרה העצמית היהודית בגטו, ובמהלך שהותו כתב עיתון אותו ודברי זכרונות אותם הסתיר בין מסמכים אחרים ומצאם לאחר השואה. טורקוב נמלט מהגטו לאחר חיסולו בשנת 1943, בעזרת אלה גולומב-גרינברג תוך שהוא משתמש בתעודת זהות "ארית" מזויפת על שם יאן טטרקייביץ' (Jan Tatarkiewicz), והצטרף למחתרת הפולנית ארמייה קריובה.

בתום מלחמת העולם השנייה עבד ברדיו הפולני בלובלין, שימש חבר בוועד היהודי המרכזי של פולין וחקר 18 מקרים של שיתוף פעולה בין יהודים לגסטאפו.

שנתיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, טורקוב כתב את סיפור חיי היום יום של "הרובע היהודי" בורשה בשנים 1939-1943. בספרו "אזוי איז עס געווען", ציין כי היו כ-250 מקרי מוות בגטו כתוצאה ממגפה או רעב, זאת רק במשך שנה אחת. הוא ניתח את הטקטיקה הגרמנית בה שמרו בגטו לא רק על אווירה של אימה וטרור, אלא גם של כאוס ודמורליזציה. בנוסף, ציין את ספרי ה"ממורבוך" בהם יהודים ציינו ברשימות ארוכות את חללי משפחותיהם מאז תקופת ימי הביניים כדי להעביר את הזיכרון של הקהילות שהושמדו לדורות הבאים.

בשנת 1949 פרסם ביידיש בואנוס איירס את הכרך השני של זיכרונותיו "אין קאמף פארן לעבן" (המאבק על החיים) בו הוא מגולל את זיכרונותיו מאביב 1943 בסוף המלחמה. הוא כותב על הבריחה עם חיסול הגטו, הפעילות של היהודים והפולנים, מותם של יקירים וחיפוש הניצולים לאחר המלחמה.

בשנת 1950 עלה לישראל, עד לשנת 1966 התגורר בעיקר בארצות הברית, ולאחריה התגורר בתל אביב.

היה נשיא ארגון לוחמי גטו ורשה עם הקמתו בשנת 1963.

בשנת 1970 זכה בפרס מטעם יד בן-צבי על ספרו "היה הייתה יהדות ורשה".

בשנת 1977 זכה בפרס ע"ש מארק דבורז'צקי על מכלול יצירותיו בנושא השואה.

בשנת 1980 היה חתן פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש.

ב-4 בדצמבר 1988 נפטר ונטמן בבית העלמין קריית שאול.

פרסומיו

• וועגווייזער פאר דראמאטישע קרייזן, ווארשע: (דפוס Rekord),‏1924 (ביידיש)
• אזוי איז עס געווען (ככה זה היה), בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, 1948 (ביידיש)
• אין קאמף פארן לעבן (המאבק על החיים), בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, 1949 (ביידיש)
• פארלאשענע שטערן, בוענאס-איירעס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, תשי"ד/1953. (2 כרכים) (ביידיש)
• נאך דער באפרייאונג (זכרונות), בוענאס איירעס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, תשי"ט 1959
• דזשאו פאול, בוענאס איירעס-ניו-יארק: [חמו"ל], 1959 (ביידיש)
• יידישער טעאטער אין אייראפע: צווישן ביידע וועלט מלחמות: <מאטעריאלן צו דער געשיכטע פון יידישן טעאטער> ... / מערכת העיתון: איציק מאנגער, יאנאס טורקאוו, משה פערענסאן, ניו יארק: אלוועלטלעכער יידישער קולטור קאנגרעס, תשכ"ט 1968-תשל"א (ביידיש)
• היה הייתה ורשה יהודית, (תל אביב) : תרבות וחינוך, (תש"ל 1969)
• אלא גאלאמב-גרינבערג: די קראנקנשוועסטער אין ווארשעווער געטא, הביא לדפוס יעקב אלטער, (תל אביב) : ארגון יוצאי מלאבה בישראל, תש"ל 1970 (ביידיש)
• דער סוף פון אילוזיעס: פון פאקט אין מינכען ביז צו דער גאזקאמערן אין אוישווייץ, תל אביב: המנורה, תשל"ב 1972 (ביידיש)
• סופן של אשליות: מהסכם מינכן עד תאי-הגזים באושוויץ, תרגם שלמה שנהוד, תל אביב: המנורה, תשל"ג. 1973
• ילדי הגיטו-גיבורי התהילה: 1939-1945, תרגם ישעיהו אוסטרידן, הביאה לדפוס סיגלית יפה, תל אביב: עקד, תשמ"ב 1982

קריירת המשחק

סרטים בכיכובו

• "Tkies khaf" (1924)
• "Lamedvovnik" (1925) - "הלמד ווניקים" בבימויו של הנריק שארו.
• "Huragan" (1928)
• "Mlody las" (1934).

סרטים בבימויו

• "In die poylishe velder" (1929)

לקריאה נוספת

• דוד מאטיס, "די עדות: אברהם סוצקעווער און יאנאס טורקאוו", די צוקונפט 90, 2 (1984) 63-68; 90, 3 99-104

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יונס טורקוב בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של יונס טורקוב, בקטלוג הספרייה הלאומית
• תעודת הזהות הגרמנית של יונס טורקוב, באתר קטלוג המידע הישראלי
• סופר "דבר", מסיבה לרגל הוצאת הספר "היה היתה ורשה יהודית", דבר, 19 בינואר 1970
• יוסף פרידלנדר, גיטו ווארשה בעיני אמן, מעריב, 10 באפריל 1970
• ככה זה היה, מעריב, 18 בפברואר 1949
• השחקנים טורקוב ובלומנפלד הגיעו ללובלין, משמר, 23 בנובמבר 1944
• תעודת זהות "ארית" מזויפת של השחקן יונס טורקוב, על שם יאן טטרקייביץ' (Jan Tatarkiewicz), שהונפקה ביום 28/1/1943 בוורשה (Warszawa) מאתר ארכיון בית לוחמי הגטאות
• יונס טורקוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• יונס טורקוב (1898-1988), דף שער בספרייה הלאומית

פרי עטו

• "וועגווייזער פאר דראמאטישע קרייזן" חוברת הדרכה לחוגים דרמטיים נדפסה בוורשה, 1924, מאתר ארכיון בית לוחמי הגטאות (ביידיש)
• "מחנה המוות בחלמנו" (Chelmno). החיבור נכתב אחרי המלחמה, מאתר ארכיון בית לוחמי הגטאות (ביידיש)
• א. צו דער ארישער זייט (אל הצד הארי), ב. ווי אזוי איך האב געלעבט ווי א קריסט (כיצד חייתי כנוצרי), מאתר ארכיון בית לוחמי הגטאות (ביידיש)