יונקים ימיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgיונקים ימיים
Zalophus californianus at Moss Landing 3.jpg
להקת אריות ים קליפורנים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
תת־מחלקה: יונקי שליה
סדרה: ראו בטקסט

עיינו גם בפורטל

P Marine Mammals.png

פורטל היונקים המימיים הוא שער לכל ערכי היונקים המימייםתחשאים, הדובים, הלווייתנים והדולפינים) בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג את ההתפתחות האבולוציונית של היונקים המימיים, סרטונים, צלילים ותמונות של יונקים מימיים, מידע מפורט על כל הסדרות הטקסונומיות של היונקים המימיים ומידע על שימורם.

יונקים ימיים (באנגלית: Marine mammal) היא קבוצה פוליפילטית לא-טקסונומית של יונקים השוכנים בעיקר בים או שמשיגים את מזונם בים, להבדיל מיונקים מימיים (Aquatic mammal) השוכנים בעיקר או בסביבת מים בכלל אך לא רק בים. היונקים התפתחו לראשונה על היבשה ומאוחר יותר יונקים ימיים התפתחו בהתאמה לחיים בים.

קבוצות היונקים הימיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת הלווייתנאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה שם מדעי תמונה/איור מינים לדוגמה
בלניים Balaenidae Southern right whale6.jpg לווייתן קשות ראש
לווייתני ענק Balaenopteridae Humpback Whale underwater shot.jpg לווייתן כחול
לווייתנים אפורים Eschrichtiidae Gray whale.jpg לווייתן אפור
בלניים מפותחים Neobalaenidai Caperea marginata 3.jpg בלנית
ראשתניים Physeteridae Mother and baby sperm whale.jpg ראשתן
ראשתנים ננסיים Kogiidae Kogia breviceps.jpg קוגיה ננסית
לווייתני מקור Ziphiidae Cuviers beaked whale-swfsc.jpg זיפיוס חלול חרטום
פוקניים Phocoenidae DallPorpoise BA 2.JPG פוקנת המפרץ
דולפיניים Delphinidae Bottlenose Dolphin KSC04pd0178.jpg דולפינן ים תיכוני
חדשיניים Monodontidae Delphinapterus leucas head 1.jpg חדשן חדקרן

סדרת התחשאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שם מדעי תמונה/איור מינים לדוגמה
ריטינות Dugongidae Dugong.jpg תחש המשכן

סדרת הטורפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שם מדעי תמונה/איור מינים לדוגמה
דוביים Ursidae Ursus maritimus mother with cub.jpg דוב הקוטב
סמוריים Mustelidae Otter3.jpg לוטרת הים
סוסי ים Odobenidae Noaa-walrus30.jpg ניבתן
אוטריים Otariidae Sea Lion Pup.jpg אריה ים קליפורני
כלבי ים Phocidae Halichoerus grypus young.jpg פיל ים צפוני

יונקי ים קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת Desmostylia ,הסדרה היחידה של יונקים ימיים ללא נציגים עכשוויים. ידועים מסוף תקופת האוליגוקן. דמויי בהמות. לא ברור אם הם היו צמחוניים או היו אוכלי צדפות.כנראה,גם הם התפתחו מהפרסתנים כמו התחשאים והפילים.

כמו כן ישנם כמה קבוצות של יונקים ימיים שנכחדו: העצלנים הקדומים Thalassocnus, דמויי-הדוב Kolponomos וכן בני סדרת Desmostylia, הידועים מסוף תקופת האוליגוקן. אלו היו דמויי-בהמות שלא ברור אם הם היו צמחוניים או היו אוכלי צדפות. כנראה,גם הם התפתחו מהפרסתנים כמו התחשאים והפילים.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שהקבוצות השונות של היונקים הימיים התפתחו מאבות קדמונים שונים מדובר באבולוציה מתכנסת. היונקים הימיים הם דוגמה לקבוצת בעלי חיים שביצעה מעבר קיצוני מסביבת חיים אחת לאחרת. מעבר קיצוני מסוג זה, המעבר מהיבשה לים הוא נדיר למדי במהלך האבולוציה. המעבר חזרה מהיבשה למים הוא יחסית נפוץ מבין המעברים הקיצוניים. מעבר זה בוצע מספר פעמים על ידי הזוחלים, צבים ותנינים ועל ידי העופות (פינגווינים) והיונקים הימיים, בעיקר הלוויתנים והתחשאים שבשום שלב מחייהם אינם עולים ליבשה. זהו מעבר מעניין משום שהאבולוציה אינה הפיכה והיה עליהם למצוא פתרונות להתאים את עצמם מחדש לחיים בסביבה ימית. החזרה למים של היונק, שהוא קבוצה עילאית הכריחה אותו לעבור שינויים. הן שינויים במערכות הגוף והן שינויים התנהגותיים.

תנועת היונקים הימיים הינה תנועה אנכית הנובעת מעצם התפתחותם על היבשה. עמוד השדרה התפתח קודם כהתאמה לסביבה יבשתית כמו שאר היונקים ורק לאחר מכן חלה ההתפתחות לחיים בסביבה ימית. לכן צורת השחייה האופיינית היא בהזזת הגב מעלה ומטה בניגוד לשאר הדגים המניעים את זנבם לצדדים בתנועה של ימינה ושמאלה. מסיבה זו מבנה זנב הדגים הוא בעיקר אנכי בעוד שמבנה זנבם דמוי הסנפיר של היונקים הימיים הוא אופקי.

ההבדלים העיקריים בין היונקים הימיים לבעלי חיים ימיים אחרים:

  • היונקים הימיים נושמים אוויר באמצעות ריאות בעוד שבעלי חיים ימיים אחרים משיגים את החמצן לנשימה מהמים (כמו זימים למשל).
  • ליונקים ימיים שיער, ללווייתנים יש מעט מאוד שיער או שהם חסרי שיער אך בדרך כלל מספר זיפים מועט שנותר סביב הראש או הפה. לכל הטורפים מעטה פרווה או שיער, זהו שיער מאוד עבה החשוב לשמירת חום הגוף אצל הלוטרות ודובי הקוטב יותר מאשר בכלבי הים או אריות הים. שכבת שיער עבה הינה חיסרון ליונק ימי השוחה במים, היא גורמת להתנגדות בזמן השחייה ובכך מאטה את בעל החיים בזמן השחייה.
  • ליונקים ימיים שכבת שומן עבה מבודדת ומונעת מהם לאבד חום. יוצאי דופן הם דובי הקוטב ולוטרת הים, שני אלה נעזרים בפרוותם העבה ובהתנהגות כדי להימנע מהיפותרמיה.
  • יונקים ימיים ממליטים ולדות חיים. רוב היונקים הימיים ממליטים ולד אחד בהמלטה ואינם מסוגלים להמליט תאומים או שגר הגדול מכך.
  • יונקים ימיים ניזונים בחלב בתחילת חייהם. טיפול האם חשוב ביותר לשרידותו של הצאצא הזקוק להתפתחותה של שכבת השומן המבודדת. החלב מקורו מבלוטות חלב ומכיל כ 40-50% שומן, שומן החיוני להתפתחותה של שכבת השומן בוולד.
  • בניגוד לבעלי חיים ימיים אחרים היונקים הימיים שומרים על טמפרטורת גוף גבוהה מסביבתם.

שכבת השומן העבה, הפרווה העבה, בועות אוויר בין העור למים, החלפת זרם נגדי והתנהגות כמו יציאה אל פני הים או אל היבשה הן התאמות חיוניות של היונקים הימיים על מנת לשמור על חום גופם.

בנוסף, ליונקים הימיים מאפיינים פיזיולוגיים כמו לשאר יונקי השליה: לב בעל ארבעה מדורים, מוח קדמי מוגדל, סרעפת, מערכת הפרשה אופיינית ליונקים, אברי מין, מבנה שלד ומפרק לסתות.

דוב הקוטב מבלה את רוב זמנו בסביבה ימית, אף על פי שהיא קפואה. כשהוא שוחה בים הפתוח הוא שוחה במומחיות רבה. לפי תצפיות הוא שוחה כ - 74 ק"מ ביום. מסיבות אלה סיווגוהו המדענים כיונק ימי.

יונקים ימיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתצפיות מול חופי הים התיכון בישראל נצפו כעשרה מינים של יונקים ימיים. השכיח ביותר הוא הדולפינן המצוי. מין נפוץ נוסף שנצפה הוא סטנלה מפוספסת אשר בתחילת שנות התשעים סבל מתמותה גבוהה במערב הים התיכון מנגיף עקב פגיעה במערכת החיסונית שנגרמה מזיהום סביבתי. יש מינים נוספים אותם ניתן לראות בחופי הים התיכון של ישראל, אך הם פחות נפוצים ואף נדיר לראותם הם: דולפין תלום-שן, דולפין מצוי קצר חוטם, גרמפוס אפור, זיפיוס חלול חרטום, עבשן קטלני, דולפין מגובנן אינדו-פסיפי, ראשתן, לווייתן מינקי. בנוסף בעבר היה חי בחופי הים התיכון כלב ים נזירי שנכחד מאזורנו. כלב ים נזירי מצוי האחרון שנראה בארץ נראה בשנת 2012 על ידי דייגים בחוף הבונים.

מינים אותם ניתן לראות במפרץ אילת: גרמפוס אפור, עבשן קטלני, דולפינן אנקולי, סטנלה ברודה, סטנלה ארוכת חרטום אשר נצפתה לראשונה בשנת 1995 במפרץ אילת. מבין משפחת התחשאים ניתן לראות את תחש המשכן במפרץ אילת אף על פי שבשנים האחרונות נדיר לראותו עקב צייד בלתי פוסק שנעשה בו על ידי דייגים ערביים בארצות הסביבה.

מחמל"י עורכת סקרים ימיים לעתים תכופות ומתנדבי העמותה מוזעקים לכל אירועי ההחפה של יונקים ימיים בים התיכון ובים האדום.

סכנת הכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים רבים מהיונקים הימיים נמצאים בסכנת הכחדה, מינים אלה פגיעים מאוד משום שקצב הריבוי שלהם הוא איטי (ולד בודד, בגרות מינית מאוחרת והריון ארוך). פעילות האדם פגעה בגודל אוכלוסיית היונקים הימיים פגיעה אנושה.

פעילות האדם המאיימת על היונקים הימיים:

  • ציד לווייתנים - ציד לווייתנים מסחרי החל במאה ה- 19 במהלכו ניצודו מיליוני לווייתנים ממינים שונים. הלווייתנים ניצודו בשל בשרם ובשל שומנם העבה. בשנת 1975 החל ארגון גרינפיס מאבק בציד הלווייתנים וכיום ישנו פיקוח על ציד זה אך עדיין ישנה אוזלת יד מצד ממשלות של מדינות שונות. ציד לווייתנים כיום עדיין מתקיים ביפן, גרינלנד האיים הקריביים ונורבגיה.
  • זיהום ברעלים - במחקרים שונים נמצאו ריכוזי מזהמים גבוהים בדולפינים ולווייתנים. חומרים אלו פוגעים בין היתר, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה. המקור העיקרי לזיהום הים ברעלים אלו הוא הזרמת שפכים של התעשייה הכימית ושימוש בחומרי הדברה. מקור זיהום נוסף הוא ספינות הפולטות שמן ודלק הגורמים לזיהום בתרכובות אורגניות.
  • דיג טונה - אלפי דולפינים נהרגים בשנה במהלך ציד הטונה. דגי הטונה שוחים מתחת ללהקות דולפינים זוכים לשיירי מזון והגנה. הדייגים מאתרים את הדולפינים שעולים לפני המים לנשום, הם מקיפים אותם ברשתות גדולות ומעלים את דגי הטונה.הדולפינים שמסתבכים ברשת, נחנקים למוות.
  • פגיעה בלתי מכוונת - היונקים הימיים מסתבכים וטובעים ו/או נפצעים מסוגים שונים של ציודי דיג הכוללים רשתות דיג עומדות רשתות הקפה, רשתות "פנטום" נודדות שננטשו בים, רשתות מכמורתנים מלכודות לסרטנים למיניהם. כל אותם מתקני דיג הם תוצר אדם אשר לא יועדו ללכידות דולפינים ולוויתנים. אולם אבולוציונית הלוויתנאים עדיין לא התאימו עצמם להישרדות מול אותם ציודי דיג.
  • דיג יתר- דיג בכמויות העולות על תוצרי הרבייה של החי הימי ועל כן גורם לפגיעה בגודל האוכלוסיות. גורם להדלדלות בדגה המהווה את מזונם של היונקים הימיים ולפגיעה במארג המזון הימי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]