יונקרס Ju 87

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יונקרס Ju 87
Junkers Ju 87Ds in flight Oct 1943.jpg
מטוסי "שטוקה" מדגם "D" בטיסה, 1943
מאפיינים כלליים
סוג מפציץ צלילה
ארץ ייצור Flag of German Reich (1935–1945).svg  גרמניה הנאצית
יצרן יונקרס
טיסת בכורה 17 בספטמבר 1935
תקופת שירות 19361945 (לופטוואפה)
צוות 2 (טייס ומקלען אחורי)
יחידות שיוצרו כ-6,500

יונקרס Ju 87 "שטוּקה" היה מפציץ הצלילהגרמנית : Sturzkampfflugzeug; "מפציץ צלילה") הנפוץ ביותר של הלופטוואפה במלחמת העולם השנייה, צלליתו קלה לזיהוי בשל כנפי השחף ההפוכות שלו וכן הנסע הקבוע.

בתכנונו של מפציץ השטוקה יושמו כמה מערכות ועקרונות חדשניים לתקופתו; בהם מערכת להדיפת הפצצה הרחק מהמטוס, מערכת אוטומטית ליציאה מצלילה המונעת מהמטוס התרסקות במקרה של עלפון רגעי של הטייס (מצב נפוץ למדי בשל ההשפעה הפיזיולוגית של משקל[1] עצמי רגעי גבוה מאוד, המתפתח בצלילה חריפה), צופרים שהותקנו במכוון על בתי הגלגלים, על-מנת ליצור חרדה והלם בקרב המותקפים וכן נסע קבוע וקשוח שאפשר למטוס המראה ונחיתה ממנחתים מאולתרים בקרבת החזית.

השטוקה היה מטוס דו-מושבי חסון, מדויק ויעיל מאד. עם זאת, הוא היה גם איטי, בעל יכולת תמרון גרועה, בלתי חמוש כמעט ופגיע ביותר למטוסי יירוט. במהלך מלחמת האזרחים בספרד והקרב על בריטניה למדו הגרמנים כי אין להפעיל מטוס זה בטרם הושגה עליונות אווירית. לפיכך, מיעטו להשתמש בשטוקה לאחר הקרב על בריטניה בשמי מערב אירופה, והמטוס פעל בעיקר בדרומה, היכן שמטוסי בעלות הברית היו פחותים במספריהם (ובייחוד במלטה ובכרתים). במזרח אירופה נעשה בו שימוש נרחב יותר, אם כי גם שם לקראת סוף המלחמה האבידות בשטוקות היו כבדות בשל התחזקות מיירטי הצבא האדום.

ה"שטוקה" היה למעשה המטוס הראשון במלחמת העולם השנייה שהטיל פצצה, ובמקביל, גם המטוס הראשון שהופל במלחמה.

למעלה מששת אלפים מטוסי שטוקה נבנו בין 1936 ואוגוסט 1944. האנס אולריך רודלכנף תקיפה קרקעית 2) היה אלוף הטיס המפורסם ביותר במטוס השטוקה, והחייל הגרמני המעוטר ביותר במלחמה (היחיד שזכה לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון מוזהבים, חרבות ויהלומים).

דגמים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס מדגם ה-Ju 87R לטווח ארוך בעל מכלי דלק נתיקים מתחת לכנפיו.
מטוס מדגם ה-Ju 87D בברית המועצות, 1943.
מטוס מדגם ה-Ju 87G עם זוג תותחי ה-3.7 ס"מ מתחת לכנפיו.
  • Ju 87A -‏ 1936-1938. דגם הייצור העיקרי היה ה-A-1 וסך הכל יוצרו כ-268 מטוסים מדגם זה.
    • Ju 87A-0: דגם הייצור הראשוני, בעל מנוע "יונקרס יומו 210C"‏ 632 כ"ס. מדגם זה יוצרו רק עשרה מטוסים ובבחינתו התגלה כי המנוע חלש מדי לנסיעה של חימוש מספק.
    • Ju 87A-1: דגם הייצור העיקרי בעל מנוע משודרג; "יונקרס יומו 210D"‏ 720 כ"ס, שעדיין היה חלש מדי ואיפשר נסיעה של פצצות במשקל 250 ק"ג (במקרה שהטייס טס ללא המקלען האחורי שלו, התאפשר משקל חימוש של 500 ק"ג). בנוסף לכך הותקנו זוג מכלי דלק בנפח 220 ליטרים בכנפי המטוס (מה שהוסיף לטווח המבצעי של המטוס במחיר משקלו).
    • Ju 87A-2: דגם משופר בעל מנוע "יונקרס יומו 210Da"‏ 1,200 כ"ס, בנוסף הותקן מדחף בעל יכולת שינוי זווית פסיעה מסוג "H-PA-III".
  • Ju 87B -‏ 1937-1940. סך הכל יוצרו 922 מטוסים מדגם זה (697 מדגם B-1 ו-225 מדגם B-2).
    • Ju 87B-1: דגם הייצור העיקרי שפותח מתוך ה-Ju 87A וכלל את מנוע ה-"יונקרס יומו 210Da" בעל 1,200 כ"ס. דגם זה כלל עיצוב מחודש של גוף המטוס וציוד הנחיתה, בנוסף הותקנו על דגם זה צופרים מעל הגלגלים הקידמיים שנקרעו "שופרות יריחו" (Jericho-Trompete), אלה נועדו לזרוע איימה בקרב האויב כחלק מלוחמה פסיכולוגית.
    • Ju 87B-2: דגם שכלל מספר שיפורים קטנים ואיפשר גרסאות שונות כגון הוספת ציוד סקי ודגם ה-"Ju 87B Trop" שהותאם ללחימה באקלים טרופי ומדברי ושירת בעיקר בצפון אפריקה. עיקר מטוסי ה-B-2 שימשו ליצוא למדינות ברית של גרמניה הנאצית בהן איטליה (שם המטוס כונה 'פיצ'יאטלו'), הונגריה, בולגריה ורומניה.
  • Ju 87R: דגם אשר התבסס על שדרוג ה-Ju 87B כדי להגדיל את הטווח המבצעי של המטוס למשימות רחוקות יותר. דגם זה נבנה במספר תתי-דגמים וכלל תוספות של מכלי דלק קבועים בכנף או נתיקים, אך לרוב משקל מטען החימוש הוגבל ל-250 ק"ג משום המשקל הנוסף של מכלי הדלק. המשקל הנוסף גם הגביל את מהירות הטיסה לכ-30 קמ"ש פחות מה-Ju 87B.
  • Ju 87C: דגם נסיוני לשימוש הקריגסמרינה. החל מתחילת 1938 החלו לבחון מספר אבי טיפוס של דגם זה והתוכנית בוטלה לבסוף במאי 1940. דגם זה תוכנן להמראה מנושאת מטוסים בעזרת קטפולטה ייעודית, הוא כלל ציוד חירום לנחיתה בים ומיכלי ציפה מתנפחים שאיפשרו למטוס מופל לשרוד כשלושה ימים במים רגועים. אבי הטיפוס שנוצרו לבסוף הומרו לדגם הטווח הארוך ה-Ju 87R.
  • Ju 87D -‏ 1941-1944. סך הכל יוצרו 3,639 מטוסים מדגם זה (592 מדגם D-1, ‏1,559 מדגם D-3 ו-1,448 מדגם D-5).
    • Ju 87D-1: דגם שפותח לאחר טבילת האש של מטוסי השטוקה בחודשי המלחמה הראשונים ולכן כלל מספר פיתוחים ושדרוגים שהגבירו את יכולות הלחימה והשרידות שלו בקרב. הדגם כלל מנוע משודרג מסוג "יוקרס יומו 210J" בעל 1,400 כ"ס, מה שהעלה את משקל החימוש לכדי 1,800 ק"ג של פצצות. תא הטייס עוצב מחדש בתצורה אווירודינמית יותר המאפשרת שדה ראיה רחב יותר, הורכבו עליו זוג רדיאטורים בכנפי המטוס וכמות הדלק במטוס גדלה לכדי 800 ליטרים על ידי הגדלת מכלי הדלק בכנפי המטוס. חיומשו של המקלען האחרוי שודרג למקלע כפול מסוג MG81Z בקוטר 7.92 מ"מ בעל קצב אש גבוה במיוחד.
    • Ju 87D-2: דגם נסיוני שנועד לאקלים טרופי ומדברי וכלל מיגון רב יותר בתחתית גוף המטוס, אך המשקל הגביל את מהירות הטיסה ויכולת התמרון מה שהוביל לביטולו.
    • Ju 87D-3: דגם שכלל מיגון רב יותר וכלל גם גרסאות לתקיפות ליליות (D-3N) ושירות באקלים טרופי ומדברי (D-3 Trop), דגם זה היה מוצלח בהרבה מקודמו ונכנס לייצור, לבסוף הוא היה הדגם המיוצר ביותר מבין דגמי המטוס.
    • Ju 87D-4: דגם נסיוני שנועד לשאת טורפדו כנגד כלי שיט ויועד להמראה מנושאת מטוסים, בנוסף לזוג תותחי 20 מ"מ. דגם זה לא עבר את שלב הניסוי ולא נכנס ליצור.
    • Ju 87D-5: דגם זה התבסס על ה-D-3 והורכבו עליו זוג תותחי 20 מ"מ מסוג 151/20s, בנוסף מוטת הכנפיים התארכה ב-60 ס"מ.
    • Ju 87D-6 ו-Ju 87D-7: דגמים אלו התבססו על ה-D-1 וה-D-3 בהתאמה וכללו שדרוג המטוסים לכדי ה-D-5 (שריון רב יותר, כנפיים רחבות יותר וזוג תותחי 20 מ"מ).
  • Ju 87G -‏ 1943-1944. דגם אחרון בסדרה שפותח כמטוס נגד טנקים, 208 מטוסים כאלו יוצרו (דגם ה-G-2) ומספר עשרות הומרו מדגמים קודמים (דגם ה-G-1).
    • Ju 87G-1: דגם בעל זוג תותחי 37 מ"מ מסוג Flak 18 שהורכבו מתחת לכנפי המטוס, בנוסף שודרג המיגון של גוף המטוס. שדרוגים אלו נועדו להפוך את השטוקה ממפציץ צלילה למטוס נגד טנקים התוקף בגובה נמוך יותר וחשוף לאש מהקרקע. מטוסי דגם ה-G-1 הומרו מדגמי Ju 87D .
    • Ju 87G-2: דגם דומה ל-G-1 אך בעל כנפיים רחבות יותר (בדומה ל-D-5). ‏208 מטוסים מדגם זה יוצרו בנוסף ל-22 מטוסים שהומרו ממטוסי D-3.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ju 87A Ju 87B Ju 87D Ju 87G
ייצור 1936-1938 1938-1941 1941-1944 שיפור של Ju 87D
תפקיד תקיפת קרקע תקיפת קרקע תקיפת קרקע מפצח טנקים
אורך (מטר) 10.8 11.1 11.1 11.1
מוטת כנפיים (מטר) 13.8 13.8 13.8 13.8
גובה (מטר) 3.9 3.9 3.9 3.9
שטח כנף (מ"ר) 31.90 31.90 31.90 31.90
משקל ריק (ק"ג) 2273 ק"ג 2760 ק"ג 2810 ק"ג 3600 ק"ג
משקל מרבי (ק"ג) 3324 ק"ג 4400 ק"ג 5720 ק"ג 5100 ק"ג
מנוע יונקרס יומו 210D יונקרס יומו 211Da יונקרס יומו 211J יונקרס יומו 211J
הספק מרבי (כ"ס) 720 כ"ס 1200 כ"ס 1410 כ"ס 1410 כ"ס
הספק מרבי (kW) 530 kW 883 kW 1037 kW 1037 kW
מהירות מרבית (קמ"ש) 310 קמ"ש 340 קמ"ש 354 קמ"ש 344 קמ"ש
מהירות צלילה (קמ"ש) 550 קמ"ש 600 קמ"ש 600 קמ"ש
טווח עם פצצות (ק"מ) 800 ק"מ 600 ק"מ 1165 ק"מ 1000 ק"מ
סייג רום (מטר) 9430 8100 9000 7500
טיפוס 3000 מ' ב 8.8 דקות 3000 מ' ב 14 דקות 3000 מ' ב 13.6 דקות
תותחים קדמיים 1×7.92 מ"מ MG 17 2×7.92 מ"מ MG 17 2×7.92 מ"מ MG 17 2×7.92 מ"מ MG 17
2×37 מ"מ BK 37
תותחים אחוריים 1×7.92 מ"מ MG 15 1×7.92 מ"מ MG 15 1×7.92 מ"מ MG 81Z
(MG 81 כפול)
1×7.92 מ"מ MG 81Z
(MG 81 כפול)
מטען פצצות מרבי (ק"ג) 250 ק"ג 500 ק"ג 1800 ק"ג אין
פצצות טיפוסיות (ק"ג) 1×250 ק"ג 1×250 ק"ג
+ 4×50 ק"ג
1×500/1000 ק"ג
+ 4×50 ק"ג
אין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משקלו של גוף איננו גודל קבוע, והוא תלוי בתאוצת הגוף ובכיוונה.