יונתן מאיר

יונתן מאיר (Jonatan Meir; נולד ב-1975) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל על-שם גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחזיק הקתדרה לתולדות יהודי מזרח אירופה ותרבותם ע"ש אנה והארי זינגר. תחום מחקרו הוא ספרות ההשכלה, החסידות והקבלה במאות השמונה עשרה, התשע עשרה והעשרים. משנת 2019 חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר נולד בעיר לוון בבלגיה. אביו הוא פרופ' אפרים מאיר, נוצרי קתולי שהתגייר. יונתן מאיר הגיע עם משפחתו לירושלים בשנת 1983 ומאז מתגורר בה. התחיל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1997 בחוגים מחשבת ישראל, היסטוריה של עם ישראל ופילוסופיה. את התואר השני השלים בחוג להיסטוריה של עם ישראל, בהדרכת פרופ' ישראל ברטל, על הלל צייטלין והחסידות. בהשפעת פרופ' ישראל ברטל כתב את הדוקטורט על כתביו הפארודיים והסאטיריים של המשכיל יוסף פרל, שנספח לו ככרך שני מהדורה מוערת ומבוארת של ספר מגלה טמירין (וינה 1819), על פי דפוס ראשון, הנוסח ביידיש וכתבי יד רבים ומפוזרים. העבודה אושרה בהצטיינות יתירה וזכתה בפרס ע"ש בלומפילד. עם סיום הדוקטורט בשנת 2010 השלים פוסט דוקטורט במסגרת קרן עמיתי קרייטמן, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ולאחר שנה נקלט במחלקה למחשבת ישראל כפרופסור חבר. זכה במלגת אלון לשנים 2013–2015. באוגוסט 2015 נתמנה לפרופסור מן המניין; וביוני 2019 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית למדעים^[1].

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום מחקרו הוא היסטוריה יהודית בעת החדשה, תוך דגש על ההשכלה היהודית, החסידות והקבלה במאה העשרים. במחקריו חשף מאיר כתבי יד רבים שלא נידונו קודם, התקין מהדורות ביקורתיות של טקסטים קלאסיים בספרות היהודית החדשה (ובהם 'מגלה טמירין', 'שבחי הבעש"ט' ו'מאורעות צבי'), והאיר על הזיקות בין הספרויות השונות. במחקריו דן רבות בגלגוליו ז'אנר הסאטירה והפארודיה בספרות העברית והיידיש, בספרות השבחים החסידית וביחסים המורכבים בין החסידות להשכלה לאורך המאה התשע עשרה. מחקריו הענפים על הקבלה בעת החדשה (ובכלל זה על ישיבות המקובלים בירושלים, הלל צייטלין, יהודה ליב אשלג, הרב קוק ומקובלים שונים במחצית השנייה של המאה העשרים), פתחו פתח להבנה מחודשת של תחום זה. מחקריו עוסקים רבות בתפר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בין השאר הדפיס מהדורות מזוקקות של כתבי הלל צייטלין, חשף והדפיס הרצאות לא ידועות של גרשם שלום על השבתאות ועל החסידות (כחלק מתוכנית כינוס כתבי שלום וההדרתם מחדש) וכינס את מחקריו של שמואל ורסס על יוסף פרל והשכלת גליציה. בשנים האחרונות מתמקד מאיר בתולדות השבתאות, ביחסים בין תנועת ההשכלה היהודית לתופעות שונות של אזוטריקה ובתולדות חסידות ברסלב (לאור עשרות כתבי יד שנתגלו בשנים האחרונות).

תפקידים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיר שימש בוועדות מייעצות של מרכזי מחקר וספרות שונים. בין השאר משמש כחבר בוועדה האקדמית של מכון שוקן למחקר היהדות; יושב בוועדה המייעצת של יד חיים הזז בירושלים; חבר בוועדת 'ספריית דורות' לכינוס במוסד ביאליק; ומשנת 2013 חבר מערכת בכתב העת "קבלה" (Kabbalah: Journal for the Study of Jewish Mystical Texts). שימש כמייעץ בקרנות ובפרסים רבים. בשנים 2013–2016 ישב בוועדה המדעית של המרכז לחקר יהודי גליציה ובוקובינה; ובשנים 2016–2018 בוועדת המלגות של קרן עזריאלי. היה חבר בתת-הוועדה לבדיקת מצב מחקר מדעי הרוח, כחלק מ'דו"ח מצב המדע בישראל לשנת תש"פ' של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בין ינואר 2021 לאוגוסט 2023 שימש כחבר במועצת מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלגוליו של מגלה סוד: קונטרס 'דברי צדיקים' לריב"ל (יצחק בר לוינזון) ויוסף פרל, מהדורה מוערת ומבוארת עם מבוא על גלגולי כתיבתו, המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם, האוניברסיטה העברית בירושלים, הוצאת כרוב, לוס אנג'לס תשס"ד
רבי נחמן מברסלב: צער העולם וכיסופי משיח, שתי מסות מאת הלל צייטלין, הקדים מבוא והוסיף הערות: יונתן מאיר, סדרת יריעות, כרך ה, ירושלים תשס"ה
רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו-תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשע"א
ראשית חכמה: חיבור גנוז בגנותה של החסידות, מהדורה מוערת ומבוארת, מאת יונתן מאיר ושמואל ורסס, הוצאת המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"ב
שבחי רודקינסון: מיכאל לוי פרומקין רודקינסון והחסידות, הקיבוץ המאוחד: הילל בן חיים, תשע"ג
חסידות מדוּמה: עיונים בכתביו הסאטיריים של יוסף פרל, מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד^[2]
ספר מגלה טמירין ליוסף פרל, מהדורה מוערת ומבוארת עם מבוא על גלגולי כתיבתו, בצירוף אחרית דבר מאת דן מירון, שני כרכים, מוסד ביאליק, ירושלים תשע"ד^[3]
Literary Hasidism: The Life and Works of Michael Levi Rodkinson, Syracuse University Press, 2016
Kabbalistic Circles in Jerusalem (1896 - 1948), Brill, Aries Book Series, 2016
גרשם שלום, תולדות התנועה השבתאית: הרצאות באוניברסיטה העברית בירושלים 1939–1940, הקדימו מבוא, ערכו והביאו לדפוס יונתן מאיר, שיניצ'י יאמאמוטו, הוצאת מכון שוקן למדעי היהודות והוצאת שוקן, ירושלים ותל אביב תשע"ח^[4]
דמותו המיתולוגית של הבעש"ט, ירושלים, מכון שוקן למחקר היהדות, תש"ף (מהדורה שניה תשפ"ג)^[5]
Gershom Scholem and the Research of Sabbatianism, Jerusalem: JTS –Schocken Institute for Jewish Research & Blima Books, 2021
בעקבות משיח: אוסף מקורות מראשית התפתחות האמונה השבתאית מלוקטים מתוך כתביו של ר' אברהם בנימין נתן בן אלישע חיים אשכנזי המכונה נתן העזתי, יוצאים לאור מתוך כתבי-היד על ידי גרשם שלום, ועתה הובא לדפוס מחדש עם תיקונים והשלמות על ידי יונתן מאיר, ספרי בלימה | עלו לשלום, ירושלים וברלין תשפ"ב (מהדורה שניה בכריכה רכה, תשפ"ג)
תיקון הפרדוקס: גרשם שלום, יוסף וייס ופרשת הדוקטורט הגנוז על ר' נחמן מברסלב, ספרי בלימה, ירושלים-ברלין תשפ"ד

קובצי מאמרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל פיינר, מלחמת תרבות: תנועת ההשכלה היהודית במאה ה-19, ירושלים תש"ע.
שמואל ורסס, גנזי יוסף פרל, הוצאת אוניברסיטת תל אביב ובית שלום עליכם, תל אביב תשע"ב.
חב"ד: היסטוריה, הגות ודימוי, קובץ מאמרים, בעריכת: גדי שגיב, יונתן מאיר, מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע"ו^[6]
Habad in the Twentieth Century: Spirituality, Politics, Outreach, Collected Articles, eds. Jonatan Meir, Gadi Sagiv, Jerusalem: Zalman Shazar Press, 2018
עם ועולם: שי לישראל ברטל, בעריכת יונתן מאיר, דמטרי שומסקי, גרשון דוד הונדרט, מרכז זלמן שזר, ירושלים תש"פ^[7].
דרך ספר שי לזאב גריס, יחד עם אבריאל בר-לבב, עודד ישראלי, ורמי ריינר, הוצאת כרמל, ירושלים תשפ"א.

עריכה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולגה טוקרצ'וק, ספרי יעקב או המסע הגדול דרך שבעה גבולות, חמש שפות ושלוש דתות מרכזיות להוציא את השוליות, תרגמה מפולנית: מרים בורנשטיין, עריכה מדעית: יונתן מאיר ואבריאל בר-לבב, עם אחרית דבר מאת יונתן מאיר, ירושלים: כרמל, תש"ף, 702 עמ' (לקריאת אחרית הדבר)
הלל צייטלין, געגועים ליופי: שלוש מסות, בעריכת יונתן מאיר ולי ברטוב, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תש"ף; מהדורה שנייה מתוקנת, תשפ"ב.
הלל צייטלין, בחביון הנשמה: שלוש מסות, בעריכת יונתן מאיר וסאם גלובר-זמרה, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תש"ף; מהדורה שנייה מתוקנת, תשפ"ב.
יוסף חיים ברנר, סדנא דגלותא: שבעה מאמרים, בעריכת יונתן מאיר ורפי צירקין-סדן, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תשפ"ג.
יוסף חיים ברנר, הערכת עצמנו: הרצאה (על מנדלי מוכר ספרים), בעריכת יונתן מאיר, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תשפ"ג.
גרשם שלום, מצוה הבאה בעבירה: להבנת השבתאות, בעריכת יונתן מאיר, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תשפ"ג (לקריאת פתח הדבר)
גרשם שלום, התנועות המשיחיות בישראל: הרצאות, בעריכת יונתן מאיר, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תשפ"ג (לקריאת פתח הדבר)
זלמן שזר, על תלי בית פרנק: רשמי אופנבך, עם אחרית דבר מעשה ידי יונתן מאיר, ירושלים וברלין: ספרי בלימה, תשפ"ד.