יונת דואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"שליח אהבה", ציור מהמאה ה-19

יונת דואר היא יונה המשמשת להעברת מסרים. השימוש ביונים להעברת מידע התבסס על העיקרון שהיונה תמיד תנסה לעוף חזרה אל ביתה בדרך הקצרה ביותר ובמהירות יחסית גבוהה (כ- 50 קלומטר לשעה).

קיימים זנים שונים של יונים המשמשים להעברת דואר.

יונת משא[עריכת קוד מקור | עריכה]

זן של יונה - בייחוד השבחה של יונת הסלע (Columba livia) - בעלת פימה, קומתה כמעט אנכית והיא שמשה בעבר לנשיאת הודעות. כיום יונים מזן זה אינן בעלות יכולת תעופה טובה. במקום זאת מגדלים אותן כציפורי נוי, שערכם בהופעתן הלא רגילה. אורכן 33 ס"מ בקרוב, כשהזכר לרוב גדול מהנקבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצרים והפרסים השתמשו לראשונה ביונים אלו לפני 3,000 שנה. היוונים השתמשו בה להעברת הידיעה על המנצח במשחקים האולימפיים בעת העתיקה.

יונה מתבייתת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postduif.jpg
יוני דואר במושב תלמי יוסף

זן של יונת סלע מושבחת, שגודלה באופן בררני, כך שתוכל למצוא את דרכה לביתה על פני מרחקים ארוכים מאד. מכיוון שכל יונה שבה לרוב אל קינה ואל בן זוגה, היה קל יחסית לברור את היונים ששוב ושוב מצאו את דרכם לביתם על פני מרחקים ארוכים.

היונים יכולות לשאת הודעות - שנכתבות פעמים רבות על נייר סיגריה - בשפופרת קטנה שמוצמדת לרגל אחת. כיום השימוש העיקרי ביונים אלו הוא כיוני מרוץ בתחרויות מרוץ יונים. על היונה להשיג את המתחרים ולהגיע אל השובך בזמן הקצר ביותר. בדרך כלל היונה יכולה לחזור לביתה ממרחק של 1000 ק"מ. אך בתחרות מרוץ יונים תועד מעוף חריג של יונים למרחק של 1689 מיילים (2702 ק"מ בקירוב). מהירות התעופה הממוצעת שלהן על פני מרחקים מתונים, היא כ-50 קמ"ש. אך הן עשויות לפתח פרצי מהירות של עד לכ-100 קמ"ש.

ניווט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מחקרים בוצעו במטרה לגלות כיצד ציפורים מוצאות את דרכן בחזרה ממקומות מרוחקים שבהם מעולם לא בקרו. מחקר שנערך באוניברסיטת פרנקפורט גילה כי במקורם של היונים יש מבנה תלת ממדי של תאי עצבים המכילים את המינרלים מגהמיט ומגנטיט המכילים ברזל המאפשרים להם ניווט תוך שימוש בשדה המגנטי של כדור הארץ.‏[1] סמוך לעליות הגג שלהן, באזורים שבהם בקרו בעבר, יונים מודרכות קרוב לוודאי על ידי נקודות ציון טבעיות או מלאכותיות. מחקר שנעשה בראשית שנות השבעים באיטליה על ידי פלוריאנו פאפי וכן מחקר מאוחר יותר בנושא התנהגות בעלי חיים, שפורסם בפברואר 2004, מציע את האפשרות שיונים מנווטות באמצעות ריחות או צירוף של ריחות.

אנשים טועים פעמים רבות לחשוב שיוני דואר יודעות לאן להעביר את הדואר. אך המציאות היא שהן יכולות רק לשוב לנקודה שהם זיהו כביתם. כך שדואר יונים יכול לפעול רק כשהמשלח מחזיק את היונים של המקבל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר ב-1150 בבגדד[2] נעשה שימוש ביונים שליחים ומאוחר יותר בידי ג'ינגיס חאן.

ב-1850 פול רויטר, שמאוחר יותר ייסד את סוכנות הידיעות רויטרס, השתמש בצי של מעל ל-45 יונים, להעברת חדשות ומחירי מניות בין בריסל לאאכן. תוצאות קרב ווטרלו גם הן הועברו לראשונה לאנגליה באמצעות יונה.

ייתכן ששרות הדואר האווירי הסדיר הראשון בעולם היה שרות דואר יונים של מיסטר האווי מאוקלנד ניו זילנד פרבר של ניוטון לאי גרייט ברייר החל ב-1896. אין ספק שבול דואר האוויר הראשון הונפק עבור שרות יוני מברקה של גרייט ברייר מ-1898 עד1908[3].

שילוח יונת דואר מתוך טנק בריטי ליד אלבר שבצרפת, 1918.

שימוש נרחב נעשה ביוני דואר במלחמת העולם הראשונה ויון דואר אחד, שר אמי, עוטר בצלב המלחמה הצרפתי, על שירות הגבורה שלו, בהעברת 12 הודעות חשובות, למרות שנורה פעם אחת.

אפילו תקשורת בין טנקים למפקדות בוצעה באמצעות יוני דאר למקרה של השארות מאחורי קווי האויב. הן נישאו בטנקים למרות תנאי המחיה הקשים כגון: חום רב, חוסר אורור וריחות שמן חזקים, רעשי מנוע וכדומה. (ראו תמונה משמאל).

במאה ה-21 יוני דואר עדיין הועסקו על ידי יחידות משטרה מרוחקות אחדות במדינת אוריסה שבמזרח הודו להספקת שרות תקשורת חירום בעקבות אסונות טבע. במרץ 2002 פורסם ששרות יוני הדואר המשטרתי של הודו באוריסה פסק מלהתקיים. בשנת 2010 נעשה שימוש ביוני דואר בבחירות המוניציפליות בקובה, כדי להעביר להוואנה את תוצאות ההצבעה במקומות הנידחים (בקובה משתמשים ביוני דואר גם במקרים של אסונות טבע, כמו הוריקנים)[4].

IP over Avian Carriers ההומוריסטי (RFC 1149) הוא פרוטוקול אינטרנט להעברת הודעות באמצעות יוני דואר. נעשה בו שימוש פעם אחת להעברת הודעה בברגן שבנורבגיה.

שימוש ביוני דואר לפני ואחרי קום מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יוני דואר בשירות ההגנה וצה"ל

בהיסטוריה של היישוב היה שימוש נרחב ביוני דואר, בעיקר בקיבוצים. חלק גדול מיוני הדואר הופעל על ידי הפלמ"ח וההגנה, וידוע כי חברי מחתרת ניל"י השתמשו ביוני דואר להעברת ידיעות מודיעיניות.

הוגה היונאות בשירות ההגנה היה אברהם עץ-הדר שהקים את מק"י (מחלקת קשר יונים). המורה והמדריך המרכזי ליונאות באזור תל אביב בתקופת טרום המדינה היה צ'ארלי לוין. הוא הקים תלמידים ובזמנו הוקם שובך בגן החיות של תל אביב, וחברות ההגנה הפעילו את השובך. לימים נכתב על שובך זה בספרו של מאיר שלו "יונה ונער".

בראשית דרכו של צה"ל הופעל שירות יוני דואר כאחד מאמצעי הקשר של הצבא, תרומתו המשמעותית ביותר הייתה במבצע חורב בו היו היחידות הלוחמות מרוחקות מהפיקוד העליון. יחידת היונאות של צה"ל פורקה ב-1957.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mag-Nav - Bearings in the Beak
  2. ^ The Sport of Racing Homing Pigeons
  3. ^ Research - The Great Barrier Island pigeon-gram service, באתר Museum of New Zealand - Te Papa Tongarewa
  4. ^ ביאטריס אוברלנדר, שיר היונה, "ידיעות אחרונות", 3.5.2010