יונת סלע
| מצב שימור | |
|---|---|
|
מצב שימור: ללא חשש (LC) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | יונאים |
| משפחה: | יוניים |
| סוג: | יונה |
| מין: | יונת הסלע |
| שם מדעי | |
| תחום תפוצה | |
יונת סלע (שם מדעי: Columba Livia) היא מין ממשפחת היוניים.
תוכן עניינים |
תאור המין [עריכה]
צבעה של יונת הסלע אפור-כחלחל, כתם הצוואר בעל ברק ירוק וסגול. הבטן אפורה. הזנב כחול-אפור ובקצהו פס שחור רחב. סוככות[1] הכנף התחתונות בהירות. צבעי הנקבה עמומים מעט מצבעי הזכר ולנוצותיה ברק מתכתי קל. קשתית העין כתומה, המקור אפור-שחור והדונגית לבנבנה. הרגליים אדומות. אורך הגוף 30-35 ס"מ, מוטת כנפיים 62-68 ס"מ.
תפוצה ומקום חיות [עריכה]
מקננת במערות ובצוקים תלולים, לאורך חופים ובהרים, בעיקר ממזרח לפרשת המים מנחל עיון בצפון ועד לאזור אילת. יציבה בישראל. לעתים קרובות להקותיה מעורבות ביוני בית שהתפראו.
בתרבות [עריכה]
יונת הסלע היא מראשוני בעלי החיים שבויתו, כנראה משום שדגרה בשכנות למערות האדם הקדמון.כבר על כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית מופיעים ציורי יונה. ברחבי הארץ ניתן למצוא מתקני קולומבריום רבים, בעיקר בשפלת יהודה (ראו מתקנים לגידול יונים בארץ ישראל). לשלשת היונה שימשה בעבר ועודה משמשת לדישון ובשרה יועד, בין השאר, כקרבן כמצוין בספר ויקרא (ה, 7).
ציונים בתנ"ך [עריכה]
בתנ"ך מוזכרת היונה 32 פעמים. בסיפור בו שלח אותה נח לבדוק אם פסק המבול (בראשית ח8-12). כמו כן בהקשר של הקרבת קורבנות בויקרא א14; בישעיה לח, 14; בבקשה להיות בעל כנף לנדוד למרחק (תהילים נה 7) וכן ככינוי חיבה לאהובה: "רעיתי יונתי תמתי" (שיר השירים ה 2); ובהקשר זה גם מופיע מקום קינונה "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה" (שיר השירים ב 14).
הערות שוליים [עריכה]