יוסיף קישינבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסיף קישינבסקי

יוסיף קישינבסקירומנית: Iosif Chişinevschi;‏ 1905 - 1963) היה פוליטיקאי רומני, מנהיג קומוניסטי, יהודי במוצאו. אחד מסגני ראש ממשלת רומניה בשנים 1954 - 1955. מנושאי הדגל במאבק המפלגה הקומוניסטית בתנועה הציונית של יהדות רומניה.

קישינבסקי נולד בבסרביה בשם יוסיף ברויטמן (Iosif Broitman) וכונה על ידי חבריו בשם "יושקה", אך לאחר נישואיו לליובה קישינבסקי (פעילה קומוניסטית מרכזית בזכות עצמה) בחר בשם המשפחה של אשתו.

קישינבסקי שהה בברית המועצות עד שנת 1931, כאשר עבר לרומניה. נעצר בשנת 1940 ועבר בבית הכלא את תקופת מלחמת העולם השנייה. בבית הכלא התקרב מאוד לגאורגיו דז'. קישינבסקי נחשב האידאולוג והתועמלן הראשי של המפלגה הקומוניסטית הרומנית בשנים 1944 - 1957. הוא היה בעל תפקיד משמעותי באינטריגות שהביאו להדחת אנה פאוקר, למותו של לאורנציו פטרשקנו, ולמשפטו של ואסילה לוקה.

בישיבה שערכה הלשכה הפוליטית של מפלגת הפועלים הרומנית (המפלגה הקומוניסטית הרומנית) ב-14 בינואר 1953 הוחלט לפרק את ועדות המיעוטים האתניים, כולל של היהודים. יוסיף קישינבסקי אמר באותה ישיבה:

"הוועדות (היהודיות) היו כל הזמן קן של שודדים, של נצלנים, של מרגלים. לוועדות היו תמיד איזה פילדרמן לניצול וגזילת האנשים העניים בבתי עלמין וכו' ועד למעשים קרימינליים של ריגול, זו הייתה תוכניתן. בגלל זה, אני מאמין שעלינו לפעול בצורה נחרצת. שיקח אותם השד, יזעקו, אך לבסוף ישתתקו, אחרת יזיקו לא רק לנו, אלא לכל מחנה השלום. צמצום בתי הכנסת אפשרי ולא תהיה שום תלונה מצד האוכלוסייה היהודית העמלה... כך, כפי שאיננו מרחמים על הכמרים הקתוליים המרגלים, כך לא נרחם על הרבנים והחזנים."

בתקופת הדה-סטליניזציה בברית המועצות, בשנת 1956, קישינבסקי ומירון קונסטנטינסקו הציעו להנהיג הקלות גם ברומניה, אך הצעותיהם נדחו, ובשנת 1957 הם סולקו מהלשכה הפוליטית בטענה ש"ניסו להוביל את המפלגה אל אנרכיה ליברלית ורוויזיוניסטית". בשנת 1960 איבד גם את מקומו בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית.

בנו הבכור היגר לקנדה, שני בנים אחרים עלו לישראל, ורק הצעיר בבניו נשאר ברומניה.