יוסיפון (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול. על פי החוקרים, חובר הספר או נערך בשנת 953 לספירה, באחת מערי דרום איטליה, והוא עיבוד של התרגומים הלטיניים של כתבי יוסף בן מתתיהו (המכונה ביוונית: יוסיפוס), המכונים "פסאודו-הגספוס" (על שם אחד מההיסטוריונים הקדומים של הכנסייה שהעיבוד יוחס לו), וליקוט של מקורות נוספים.

מקורותיו של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבר האנונימי מציין כי הוא מעתיק מחיבוריו של יוסף בן מתתיהו, אותו הוא מכנה בשיבוש "יוסף בן-גוריון", ובכתבי היד המאוחרים שובשו דברי המחבר, והחיבור יוחס ל"יוסף בן-גוריון" עצמו, אשר אף זוהה במשך הדורות עם התנא רבי יוסי הכהן. מלבד התרגום לעברית נעשו בעריכת ספר יוסיפון מאמצים להתאים את תיאוריו של יוסף בן מתתיהו לדברי חז"ל.

היחס לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור היה נפוץ בקרב חכמי אשכנז וצרפת, פרשני המקרא ופרשני התלמוד, ואף בקרב חכמים לא-יהודיים, וכבר בימי הביניים הוא תורגם לערבית ולשפת געז.

הרב דוד גנז, תלמידם של הרמ"א והמהר"ל, מסכם את ידיעות בני זמנו (המאה ה-16) על ספר יוסיפון:

"יוסף בן גריון הכהן, ממיוחסי ושועי הכהנים שבירושלים ומשוח מלחמה. הוא חבר את ספרו אחר חורבן הבית ואם מקצת דבריו נראים קצת כסותרין את דברי רז"ל ... תדע מאחר שזה האיש היה גדול בחכמה ובתבונה איש צדיק וישר והוא קודם בזמן מחכמי הגמרא כמה מאות שנה. ראה את כל הנעשה בימיו, על כן אין אנו מחזיקים אותו לסופר בלתי נאמן, ומפני זה אנשים חכמים וידועים הלמו יחד סיפוריו וסיפורי חז"ל, באופן שאין דבריהם יהיו סותרים זה לזה."

– "צמח דוד", חלק א', סימן תתכ"ט

שינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרית גורלם של הסיקריקים במצדה זכתה לתיאור שונה לחלוטין בספר יוסיפון מאשר ב"מלחמת היהודים" של יוספוס, והפסאודו-הגספוס של כתביו. מחד, מתאר יוספוס התאבדות המונית של מתבצרי מצדה ומאידך, ספר יוסיפון בוחר לאמץ את המודל הקלאסי-יווני בתארו את אחריתם של נאמני אלעזר בן יאיר כמוות אציל של גיבורים בקרב בשילוב דימויים של פולחני קורבן מרטירולוגיים. הבדל עקרוני נוסף בין שני החיבורים הוא ההקשר המתקיים בין הפסקה הראשונה של ספר יוסיפון הנפתחת במילים 'ויהי אחר הדברים האלה...' ובין סיפור העקדה בבראשית כ"ב, הנפתח אף הוא באלו המילים, הקשר שלא קיים בחיבורו של יוספוס‏[1]. הר יוסיפון נקרא כך על שם הספר.

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא במהדורה אקלקטית על ידי החוקר דוד פלוסר. מהדורה מדעית אקלקטית משמעותה ליקוט קטעים שונים מכתבי יד שונים בשאיפה ליצור מסמך הקרוב ביותר לטקסט המקורי. שנתיים לפני שנסתיימה העבודה על המהדורה המדעית, נמצא כתב יד קדום של המגילה הקרוב למהדורתו של פלוסר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד פלוסר, ספר יוסיפון, מוסד ביאליק, ירושלים, 1978. ובמהדורה מעודכנת בת שני כרכים, כולל הגהה, ניקוד ופירושונים, 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל פלדמן, יוספוס או יוסיפון, מוסף תרבות וספרות, הארץ, 16 ביולי 2010
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.