יוסי בן-חנן
| יוסי בן-חנן | |
|---|---|
 |
|
| נולד | 23 בפברואר 1945, ירושלים |
| השתייכות | צבא הגנה לישראל |
| תקופת שירות | 1961 - 1994 |
| דרגה |  אלוף |
| תפקידים צבאיים |
|
| מלחמות וקרבות |
|
| עיטורים | |
| תפקידים אזרחיים |
ראש אגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון; ראש-משלחת משרד-הביטחון באירופה |
יוסי בן-חנן (נולד ב-23 בפברואר 1945, י"א באדר ה'תש"ה) שירת כאלוף בצה"ל, ועוטר בעיטור העוז. את רוב שירותו הצבאי שירת בחיל השריון. כיהן כראש האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט). מכהן כראש משלחת משרד-הביטחון באירופה.
בן-חנן נולד בירושלים למיכאל בן-חנן, הידוע כ"מר התעמלות הבוקר", שבמשך שנים רבות הפעיל את מאזיני הרדיו בארץ ישראל בתוכנית התעמלות בוקר ששודרה ב"רדיו קול ירושלים" ולאחר מכן ברדיו "קול ישראל", ולשרה בן חנן לבית אבוטבול ילידת צפת.
אב לשניים. בנו ברק ששירת אף הוא בחיל השריון ונפצע בלבנון בתור סמ"פ ובת, לה בחר לקרוא בשם "יוני", לזכרו של חברו הטוב, יונתן נתניהו, שהציל את חייו, במלחמת יום הכיפורים.
בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (1971). בוגר הקורס המתקדם לשריון של צבא ארצות הברית בפורט נוקס (1975). בעל תואר שני במנהל ציבורי, מאוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית (1980) ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת סטנפורד, ארצות הברית (1981).
תוכן עניינים |
שירות צבאי [עריכה]
בגיל 16 הצטרף לפנימיה הצבאית בחיפה, ועם גמר לימודיו התגייס לחיל השריון. בשריון עבר בן-חנן הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קצינים ושימש כמפקד מחלקת טנקים. במלחמת ששת הימים שירת כקצין המבצעים של חטיבה 7, בתום המלחמה נודע כחייל שתמונתו הופיעה על שער מגזין לייף, כשהוא רוחץ במי תעלת סואץ ומניף רובה קלצ'ניקוב מעל לראשו. תמונה זו הפכה לאחד מסמלי הניצחון הישראלי. ב-1972 פיקד על כוח משוריין שפעל בלבנון במהלך מבצע קלחת 4.
הוא שימש במגוון תפקידים בחיל השריון, ובהם מפקד גדוד 53, מפקד חטיבה 7, ראש תורת לחימה ומפקד חיל השריון. הוא הגה והטמיע את ססמת חיל-השריון "האדם שבטנק ינצח". ממייסדי אתר "יד לשריון" בלטרון. כשמונה לקצין-שריון ראשי, בשנת 1986, קבע שטקסי השבעת הטירונים וטקסי הסמכת המפקדים של חיל-השריון, יקוימו באתר בלטרון. שימש גם כראש המחקר והפיתוח של צה"ל (ראש מו"פ) וכמפקד המכללה לביטחון לאומי. מילא בנוסף תפקיד של מפקד אוגדת מקשנ"ר. ב-1997 מונה בן-חנן לעמוד בראשו של האגף לסיוע ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט), תפקיד אותו מילא עד אוקטובר 2008. מנובמבר 1999 היה בנוסף על תפקידו כראש סיב"ט, ראש וועדת-היגוי לפרויקט טנק ה"מרכבה". בנובמבר 2008 מונה לראש משלחת משרד-הביטחון באירופה.
במלחמת יום הכיפורים [עריכה]
עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שהה בן-חנן מחוץ לישראל. כאשר נודע לו כי פרצה מלחמה, חזר לישראל והרכיב בעזרת סגנו רב-סרן שמואל אסקרוב וקצין השלישות החטיבתי רב-סרן שמואל בן-משה (שעוטר בצל"ש הרמטכ"ל על תפקודו במלחמה) כוח משרידי חטיבת ברק (חט' 188) שנפגעה קשות במהלך הקרבות. הכוח זכה לכינוי "התעמלות בוקר" כשם תוכנית הרדיו של אביו של בן חנן. הכוח התארגן במהירות, וביום ג', 9 באוקטובר 1973, השתתף בקרב המכריע לבלימת התקפת הסורים באזור שמצפון לקוניטרה (עמק הבכא), קרב אשר הסתיים בהדיפת הכוחות הסורים והשמדתם. בקרב זה ובקרבות הנגד שהתנהלו בימים שלאחר מכן נפצע פעמים אחדות, אך המשיך להילחם. בפעם הרביעית נפצע מאחורי קווי האויב בתל-שאמס שברמת הגולן. כוח של סיירת מטכ"ל, בראשות יונתן נתניהו, חילץ אותו. לנתניהו הוענק עיטור המופת על חילוצו של בן-חנן. על פועלו במלחמת יום הכיפורים בקרבות ברמת הגולן הוענק לבן-חנן עיטור העוז[1].
לאחר שחרורו [עריכה]
בתום שירותו הצבאי ערך את 'מסע של אלופים' מאירופה ועד סין והודו-סין, ביחד עם האלוף במילואים מאיר דגן. כתבות פרי עטו המתעדות את המסע התפרסמו במעריב. לקראת בחירות 1996 הביע יוסי בן-חנן תמיכה במפלגת מולדת ובמטרותיה המדיניות, ואולם לא ראה עצמו כמועמד לכנסת אלא סייע לה מבחוץ.
בן-חנן הוא בן זוגה של העיתונאית נחמה דואק.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- עיטור העוז שהוענק ליוסי בן-חנן, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל
- גידי וייץ, הקשר האפריקאי של יוסי בן חנן, מניף הקלצ'ניקוב מהצילום המפורסם בתעלה, באתר הארץ, 3 ביולי 2009
הערות שוליים [עריכה]
| מפקדי חיל השריון | ||
|---|---|---|
|
