יוסי שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יוסי שטרן (צייר))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסי שטרן
Joseph Stern.jpg
יוסי שטרן
תאריך לידה 1923 (בן 91 בערך)
מקום לידה הונגריה
מקום פטירה ישראל
לאום ישראלי
תחום יצירה איור, ציור
הושפע על ידי יעקב שטיינהרדט
יוסי שטרן מצייר, ינואר 1957

יוסי שטרן (19231992) היה צייר ומאייר ישראלי. נודע בציורי דמויות ונופים של העיר ירושלים והווי הלוחמים בארגונים צבאיים לפני קום המדינה, צה"ל וגדנ"ע. זכה לפרסים אחדים על עבודתו האמנותית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1923 למשפחה יהודית דתית בקאיאר, כפר קטן בהרי באקון שבהונגריה, בן לקתרינה ודוד. בגיל 10 עבר עם משפחתו לבירה בודפשט, ושם סיים לימודי תיכון. בשנת 1940, כאשר באירופה כבר החלה מלחמת העולם השנייה, עלה לבדו לארץ ישראל באוניית המעפילים "סקריה" והוא בן 17. "סקריה" הגיעה לנמל חיפה, ומשם הועברו המעפילים למחנה המעצר בעתלית ושוחררו לאחר ששה חודשים.

בשנותיו הראשונות בארץ ישראל היה חבר פלוגות העבודה של לתנועת בית"ר, ועבד כפועל בפרדסים, מטעים וסלילת כבישים, בראש פינה וראשון לציון. על סיפון "סקריה" התיידד שטרן הצעיר אל בני הזוג מטילדה ואֶמי (נפתלי) פלטין, חברי בית"ר, שהיו ממארגני שיירות העפלה (העלייה הבלתי-לגאלית). בני הזוג דאגו לצרכיו בשנים הראשונות לשהותו בארץ ואפשרו לו, בעזרת קשריהם עם זלטה כצנלסון (רעייתו של יוסף כצנלסון וגיסתו של זלמן שזר), שאימצה אותו לה כבן, לממש את אהבתו הגדולה לאמנות, וללמוד ציור בבית הספר לאמנות בצלאל.

בשנת 1943 החל את לימודיו ב"בצלאל". בשנת 1946 זכה ב"פרס ע"ש הרמן שטרוק" כתלמיד מצטיין. כעבור שלוש שנות לימודים התמנה כמורה ליסודות הגרפיקה והאילוסטרציה בבצלאל. שנה לאחר מכן הוצגו עבודותיו לראשונה בתערוכת יחיד בירושלים. על פי חוקר האמנות גדעון עפרת, שטרן הושפע בין השאר מיצירתו של יעקב שטיינהרדט.‏[1]

בשנות המנדט הבריטי האחרונות שימש שטרן כעורך גרפי וחבר מערכת בביטאון ההגנה "המגן". לאחר קום המדינה צייר בעיתונים "במחנה" ו"באהלי גדנ"ע". בשנת 1949 נסע ללמוד במכללה המלכותית לאמנות (Royal College of Art) בלונדון. ב-1950 נסע לפריז, ובה שהה כשנה. משנת 1952 ואילך, שימש כעיתונאי-צייר בעיתונים "ידיעות אחרונות", "דבר השבוע", "מעריב לנוער" ואחרים.

עם השנים הפך שטרן מְרָשַם לצייר; תחילה בטכניקה של צבעי מים על נייר, ואחר כך גם בצבעי גואש ובצבעי שמן על בד, ובכולם, נמצאה הרעננות האופיינית לציוריו.

שטרן זכור לקהל הישראלי בעיקר מעבודותיו כצייר של העיר ירושלים. על פי יהודה האזרחי הוא תיעד במכחולו את הווי "ירושלים של מטה", "מתוך אופטימיות ועליצות חיים. והוא ציירה כך, כאמור, כאילו היא ארצית, חילונית, כאילו היא מתגלה כך, בחיי היום-יום".‏[2] הוא ביטא בעבודותיו את ראייתו שלו אותה ואת אהבת הטבע והאדם שבו. בעינו החדה, צילם מצבים אנושיים והעלה אותם על הנייר, ובכולן התמימות והאופטימיות. הוא הצטיין כצייר רב-גוני של קריקטורות קלילות ועד לקומפוזיציות מורכבות.

במרץ 1992, בגיל 69, נפטר שטרן מהתקף לב, ללא משפחה, ערירי, ונקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

עבודתו האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודותיו של שטרן, מסוגות אחדות של אמנות חזותית, בהן ציורי שמן, אקווארלים ורישומים, הוצגו בעשרות תערוכות בארץ ישראל וברחבי עולם. בין היתר הציג תערוכות יחיד שלו בכנסת בשנת 1968, לכבוד מלאות 40 שנה למדינת ישראל, בבית האומנים, בגלריות בתל אביב ובקיבוצים. ברחבי העולם, הציג באירופה, בפריז, לונדון, ז'נבה, ווינה, בודפשט, ואנטוורפן, וב-1986 ברחבי ארצות הברית ובגבעת הקפיטול בוושינגטון ובאתרים נוספים.

שטרן אִיֵר כותרי ספרים רבים, בהם ספריהם של המשוררים מרים ילן-שטקליס, אהרון אשמן וחנניה רייכמן, ספרי התנ"ך שראו אור במהדורות מאוירות, בהם מגילת אסתר ושיר השירים, ובין השאר, עבד עבור הוצאות "מסדה", "כתר" ו"פלפוט", וכן פרסם ספרי איורים שלו.

תערוכות קבע של יצירותיו מוצגות כיום בלשכת ראש הממשלה בירושלים, בבית עיריית ירושלים ובלובי של ימק"א ירושלים. מוקירי זכרו, בני משפחות כצנלסון, פלטין, תמיר ואחימאיר, וידידים, הקימו עמותה להנצחתו.

פרסים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים אחדים הוענקו לו על עבודתו כאמן וכעיתונאי. בהם פרס שטרוק בשנת 1946, פרס אונסק"ו בשנת 1967, פרס נורדאו בשנת 1969 ופרס הרצל בשנת 1978, וכן הוענקה לו "מדלית ירושלים" על הישגים מיוחדים באומנות בשנת 1987

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי שטרן, בגיוס מלא, (עורך: אליעזר ארגוב), תל אביב: הוצאת מסדה, תש"י 1950 – אלבום ציורים מתקופת מלחמת השחרור.
  • יוסי שטרן, באֹהלי גדנ"ע, (עורך: ראובן ינאי), תל אביב: הוצאת מערכות וצה"ל, תשי"א 1951.
  • יוסי שטרן, רישומים וציורים, (עריכה ומבוא: יהודה האזרחי), ירושלים: המכון להוצאה לאור בישראל, 1965. ‬
  • The Drawings of Jossi Stern, Borden Publishing Company, 1974

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גדעון עפרת, יוסי שטרן: המטאור, (נכתב ב-1993) לרגל תערוכת עבודותיו לאחר פטירתו בתיאטרון ירושלים.
  2. ^ יהודה האזרחי, מבוא, בתוך: יוסי שטרן, רישומים וציורים, ירושלים: המכון להוצאה לאור בישראל, 1965