יוסף אשר הלוי פולאק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוסף אשר הלוי פולאק
תאריך לידה תרנ"ח
תאריך פטירה כ"ז באייר תש"ד
מקום פעילות מזו-צ'וט, ורפלט
השתייכות רבני הונגריה, חרדים אנטי ציוניים
נושאים שבהם עסק תנ"ך, ש"ס, הלכה
רבותיו הרב יוסף יהודה לייב סופר מפאקש, הרב יעקב חזקיה גרינוולד (בתקופת היותו רב וראש ישיבה בצעהלים) והרב עקיבא סופר מפרשבורג
תלמידיו ר' יוחנן סופר מערלוי, אהרן זלצר (מהעוסקים הראשיים בהוצאת חיבורו של רבו)
חיבוריו "שארית יוסף אשר : דרשות וחידושי סוגיות..."

הרב יוסף אשר הלוי פולאק (תרנ"ח, 1898-כ"ז באייר תש"ד, 20 במאי 1944) היה רבה של ורפלט בהונגריה וראש ישיבה במקום מתרפ"ב עד שנספה בשואה באושוויץ-בירקנאו.

אחד מרבותיו היה הרב עקיבא סופר (ה"דעת סופר"), מבני הרב שמחה בונם סופר, מנכדי הכתב סופר ומניני החת"ם סופר, ואחד מתלמידיו היה ר' יוחנן סופר מערלוי, נין ה"כתב סופר" ובן-נין של ה"חת"ם סופר".

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לאברהם פולאק בפאקש שבהונגריה. למד בעיירת מגוריו בישיבה של הרב יוסף יהודה לייב סופר (מחבר "ילקוט סופר" על התורה ו"לקוטי סופר" על תרי"ג מצוות) שהיה גם ראב"ד העיירה, בישיבת צעהלים בראשות הרב יעקב חזקיה גרינוולד, ובישיבת פרשבורג אצל הרב עקיבא סופר. נשא לאישה את בת הרב יהודה אלטמן, ראב"ד מזו-צ'וט, ובשנים שהתגורר בהן אצל חותנו העביר שיעורים לפני בחורים ובעלי בתים.

בתרפ"ב נבחר לכהונת רבה של ורפלט ושם ייסד ישיבה שגדלה עד לכמאה בחורים. כשראה שהישיבה גדלה הקים פנימייה שבה השתכנו כ-40 תלמידים בשיא התפתחותה. סדר הלימוד היה כמקובל בישיבות הונגריה, לימוד גפ"ת בדרך פשט ולימוד סוגיות מיוחדות בעיון, לימוד הלכה ולימוד חומש עם פירוש רש"י, כשבכל תחום היו מתקיימים שיעורים בכל שבוע.

הרב דרש מתלמידיו לחזור הרבה על תלמודם ולהיבחן פעמים רבות. אך עזר להם להצליח ככול יכולתו והזמינם לביתו בקבוצות והיה מדריכם כיצד ללמוד ולחזור על הלימוד בצורה הטובה ביותר. היה דרש ללמוד בחברותא ועודד גם את בעלי הבתים ללמוד רק בחברותא.

בימי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נסגרה על ידי ממשלת הונגריה האנטישמית לפי הכיבוש הנאצי. אך חלק נכבד מתלמידיו הסתתר בכרם שבבעלות אחד מיהודי העיירה ולשם הגיע אליהם רבם פעמיים בשבוע, ערך להם תוכנית לימודים, ומסר לפניהם שיעורים שהיו בעיקר בתחום המצוות התלויות בארץ כדי להראות להם את הערך הגדול של עבודת האדמה בארץ ישראל. אהבת הארץ הרב פולאק הייתה גדולה ואף ביקר בה בתרפ"ט, אך התנגדותו לציונות הייתה גדולה לא פחות, וכפי ההשקפה האנטי-ציונית המקובלת בהונגריה.

בדרשות שהעביר משנת ת"ש הדגיש את הצרות של עם ישראל. למשל, בדרשת חג השבועות ת"ש עורר את בני הקהילה לשמוח כפי הציווי "ושמחת בחגך" למרות הגזרות הקשות, ובדרשת שבת הגדול תש"ב אמר בין דבריו: "כמה מאחינו בני ישראל אין להם כזית מצה למצווה אבל מרור יש להם!"

כשיהודים רבים גויסו לפלוגות העבודה ההונגריים‏[1], הרב פולאק שלמד שחיטה, החליף את שוחטי הכפרים שסביב ורפלט, שגויסו לפלוגות העבודה.

נספה במחנה ההשמדה אושוויץ 2 יחד עם יהודי ורפלט.

תקופת חייו של יוסף אשר הלוי פולאק על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו שנותרו לאחר השואה יצא לאור הספר שארית יוסף אשר : דרשות וחידושי סוגיות אשר נשארו לפליטה כאודים מוצלים מאש, הוצאת "אגוד תלמידי ווערפעלעט", ירושלים תשל"ד, עם תולדותיו מתלמידו אהרן זלצר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן זלצר, תולדות המחבר בהקדמה לספרו של המחבר, "שארית יוסף אשר" שבו דרשותיו וחידושי תורתו שנותרו.
  • יצחק זקל פולאק, ספר שארית יוסף אשר : תולדות הגה"ק ... יוסף אשר הלוי פאללאק ... ותולדות צדיקי הונגריה וקהילתם שנהרגו על קידוש השם, בהוצאת בית המדרש "שארית יוסף אשר", ירושלים תשנ"ט.
  • יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שבמסגרת מכון ירושלים, ירושלים תשנ"ז, עמ' 512-511.
  • אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן : ישיבות סלובקיה, הונגריה המצומצמת, טרנסילבניה, קארפטורוס, מארמורש ובורגנלד : תולדות חייהם פעלם ואישיותם של הרבנים ראשי הישיבות, שיטת לימודם וארגון הישיבות, חלק א', ירושלים תשל"ט, עמ' 227–230.‏[2]
  • אנציקלופדיה שמע ישראל : לתיעוד ולהנצחת מעשים של מסירות-נפש בשנות הזעם תרצ"ט-תש"ה (1939-1945) בגיטאות, במחנות-העבודה, במחנות-הריכוז ובמחנות-ההשמדה, חלק א', "מכון 'שמע ישראל'", בני ברק תשנ"ז.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעטים מהם שרדו את השירות ורובם נהרגו במלחמה, נרצחו בידי השומרים ההונגריים, בידי שוביהם הסובייטיים האנטישמים גם הם, או נפטרו מתנאי השבי הקשים ביותר כשהשבויים הנאציים קיבלו תנאים טובים בהרבה. מיחידות שונות בשירות העבודה ההונגרי של כ-4,500 יהודים נותרו בחיים כמאה בלבד, ומאחרות לא הגיע מספר השורדים לאלף. כאן וכאן מאמרים עליהם, וכן בביקורת על ספר בנושא ב"הארץ".
  2. ^ יצא חלק שני בתשמ"ז.
  3. ^ "מכון שמע ישראל" הוא ממוסדות חסידות קאליב והוקם על ידי האדמו"ר ר' מנחם מנדל טאוב שהוא ניצול שואה להנצחת ניצולי השואה. האנציקלופדיה היא חלק ממפעל ההנצחה הזה וכוללת עד כה שלושה כרכים כשהשני יצא בתש"ס והשלישי בתשס"ז.