יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
Y D Soloveitchik.jpg

הבית הלוי
תאריך לידה ה'תק"ף
תאריך פטירה ד' באייר ה'תרנ"ב
תאריך לידה לועזי 1820
תאריך פטירה לועזי 1892 (בגיל 72 בערך)
מקום פעילות וולוז'ין, סלוצק, בריסק, ליטא
השתייכות שיטת בריסק
נושאים שבהם עסק חינוך
תפקידים נוספים רב העיר בריסק
חיבוריו בית הלוי

רבי יוסף דוב (יושה בער) הלוי סולובייצ'יק (1820 - 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) היה מגדולי דורו. כיהן כמשנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה לרבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879-1892. נחשב לראשון לשושלת בריסק - שושלת שרבנים רבים ומפורסמים נמנו עליה. בנו היה רבי חיים סולובייצ'יק, שכאביו אף הוא כיהן כראש ישיבת וואלוזי'ן וכרב ואב"ד בריסק, ונכדו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רבה האחרון של העיר, ובפרוץ השואה עלה לירושלים והרביץ תורה לתלמידים. רבי יוסף דב חיבר ספרי שו"ת וספר על המקרא. ספריו נקראים בשם "בית הלוי".

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף דב סולובייצ'יק נולד בניסוויז בשנת תק"פ. אביו היה רבי יצחק זאב, תלמיד חכם ועסקן ציבורי, בנם של רלקה, בתו של רבי חיים מוולוז'ין ורבי יוסף, אב"ד קובנה. אמו הייתה רבקה בת רבי משה כהנא שפירא רבה של ניסוויז, חסידו של רבי מרדכי מלעכוויטש ואביו החורג של רבי יצחק זאב.

בילדותו למד רבי יוסף דב בתלמוד תורה המקומי של ניסוויזש. בהיותו בן 10 נסע לוולוז'ין, שם למד אצל מלמד פרטי, עד הגיעו לגיל 13. עם הכנסו למצוות נתקבל כתלמיד בישיבת וולוז'ין, שם למד עד חתונתו.

אשתו הראשונה הייתה בתו של חסיד חב"ד עשיר מבוברויסק[1] הוא התגרש ממנה לאחר כשנה, כשכבר הייתה להם בת אחת. לאחר תקופה נישא בשנית לצירל, בתו של ר' יצחק עפרון מוולוז'ין, חסיד לעכוויטש.

בשנת תרי"ג 1853 הוכתר למשנה לראש ישיבת וולוזי'ן - רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, הנודע בכינויו "הנצי"ב".

בשנת תרכ"ג 1863 פרסם את ספרו הראשון - שאלות ותשובות "בית הלוי".

בתחילת שנת תרכ"ה 1864, לאחר שעזב את משרתו בישיבת וולוז'ין, נתמנה לרבה של העיר סלוצק שבליטא, תחת רבה הקודם שנפטר - רבי יוסף פיימר. בסלוצק התקבצו סביבו חבורה של בחורים, שחפצו ללמוד תורה מפיו. בשנת תרל"ב בהיותו בסלוצק, נפטרה אשתו צירל, שהייתה אמם של רוב ילדיו, בהם רבי חיים מבריסק. נישא בשלישית לאסתר ביילא רובינליכט בתו של משה אליעזר טמקין מוורשה, שהייתה אלמנה עם שמונה ילדים.

בפסח שנת תרל"ה 1875, החליט להסתלק מרבנות סלוצק, עקב מחלוקת עם פרנסי העיר, שהנהגתו התקיפה בעניינים ציבוריים לא נשאה חן בעיניהם. הוא עקר לוורשה שבפולין, והתגורר שם כארבע שנים. בוורשה נוצרו קשרים בינו לבין האדמו"ר החסידי מגור - רבי יהודה אריה לייב אלתר, הנודע בספרו "שפת אמת". זאת למרות היותו של ר' יוסף דב מתנגד.

בשנת תרל"ט 1879, הוכתר לרבה של העיר בריסק, תחת רבה הקודם - רבי יהושע לייב דיסקין, שעלה לארץ ישראל. בבריסק הוא שימש ברבנות עד יום מותו.

בשנת תרמ"ח 1888 חלה רבי יוסף דב בכיב קיבה וסבל כאבים עזים במשך כמה שנים. בשנת תרנ"א 1891 הורע מצבו והוא נותח.

סגירת ישיבת וולוז'ין על ידי ממשלת רוסיה השפיעה עליו לרעה, וביום ד' באייר תרנ"ב 1892 נפטר. ההלויה התקיימה בו ביום, ובמהלכה הוכתר בנו רבי חיים לרבה של בריסק.

משנה ראש ישיבת וולוז'ין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעוריו של ר' יושה בער בישיבה ושיטת לימודו הייתה בחריפות ובפלפול. שיטתו זו שונה משיטת לימודו של ראש הישיבה רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) שהיה פחות מפלפל בשיעורו, יותר מעמיק בפשט, ומוסר את שיעורו בבקיאות יתירה. שיטתו זו של ר' יושע בר הייתה חביבה על התלמידים המוכשרים בישיבת וולוז'ין בשל חריפותה וחידודה, אם כי לא זו הייתה שיטת הלימוד הנהוגה בישיבה מקדמת דנא מאז הקמתה על ידי ר' חיים מוולוז'ין, השיטה הנהוגה בישיבה עד אז הייתה כשיטת לימודו של הנצי"ב - פחות חריפה ומפולפלת, ויותר משקיעה בפשט הסוגיא בבקיאות ובעמקות.

רבי יצחק מאיר, האדמו"ר מגור, שלח אחדים מתלמידיו ללמוד תורה מפי ר' יוסף דב.

ימיו בראשות הישיבה לא ארכו, ועקב חילוקי דעות בינו לבין הנצי"ב הוא עזב (מרצונו) את משרתו. לאחר התפטרותו של ר' יוסף דוב, שלח אליו הנצי"ב[דרוש מקור] מספר פעמים, שיחזור אל משרתו כמשנה ראש ישיבת וואלוז'ין.

תקופת חייו של יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

רב העיר סלוצק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' יוסף דב דאג לצורכי עניי עירו והסתכסך עם העשירים ונכבדי העיר. מחלוקות אלו גרמו לכך שהוא החליט להתפטר מרבנות העיר סלוצק.

רבי יצחק אלחנן ספקטור שהיה מגדולי הדור ורבה של קובנא הוא שהמליץ על ר' יוסף דב לשמש כרב לפרנסי העיר.

ר' יושה בער התנה את מינויו לרב העיר בהסכמתו של ר' מנחם מנדל עפשטיין (רבי מנדלי) שהיה מגדולי הדור ותלמיד מובהק של ר' חיים מוולוז'ין, אשר שימש רב בהאלוסק. אחר כך הוא עבר להתגורר בסלוצק שם הרביץ תורה לשנים עשר אברכים שהחזיקו על חשבונם הגבירים ר' יונה ובנו ר' שכנא איסרלין ואחריהם יוצאי חלציהם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית הלוי - שו"ת ג' חלקים. בספר זה ניתן לראות את ניצניה של שיטת הלימוד המכונה שיטת בריסק. דוגמה לכך היא חידושו של רב יוסף דב, שמצוות אכילת קרבנות מורכבת משני חלקים: האחד - מצווה על האדם שיאכל את הקרבן, כדרך שישנה מצווה לאכול מצה בליל הסדר, למשל. השני - מצווה שהקרבן ייאכל, כדי שלא תיוותר ממנו שארית פסולה הנקראת "נותר".
  • בית הלוי - על התורה. בספר זה נוקט רבי יוסף דב בשיטה דרשנית, ומצביע על קשר רב בין המקרא למדרש.
ספרו שו"ת בית הלוי, מהדורה ראשונה, וילנא, תרכ"ג

משפחת סולובייצ'יק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדיו היו: מאשתו הראשונה נולדה לו בת אך לא ידועים עליה פרטים. מאשתו השנייה נולדו לו:

מאשתו השלישית נולדו לו:


 
 
 
 
 
ר' שמחה סולובייצ'יק
אב"ד דמאהליב
 
ר' יוסף דובער סולובייצ'יק
מספרינג ואלי
 
ר' יצחק סולובייצ'יק
בעל רווחא שמעתתא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' ישראל גרשון סולובייצ'יק
 
ר' משה סולובייצ'יק משווייץ
 
הרב ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
(1919-2002)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משולם דוד סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' יוסף דוב (ברל) סולובייצ'יק
 
 
ר' אברהם יהושע סולובייצ'יק
 
 
 
ר' מאיר ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
בעל בית הלוי
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
"ר' חיים מבריסק"
 
 
ר' יצחק זאב סולובייצ'יק
" הגרי"ז"
הבריסקר רב
 
 
ליפשה סולובייצ'יק פיינשטיין
 
 
 
ד"ר טובה סולובייצ'יק ליכטנשטיין
 
 
 
הרבנית אסתי רוזנברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליפשה שפירא
בתו של ר' רפאל שפירא מוולוז'ין
 
 
 
 
 
 
 
ר' רפאל סולובייצ'יק
 
 
 
ר' ד"ר אהרן ליכטנשטיין
 
 
 
ר' משה ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר סולובייצ'יק
 
 
 
עטרה סולובייצ'יק טברסקי
 
 
 
ר' משה טברסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' ד"ר יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
"הגרי"ד"
 
 
 
ר' ד"ר יצחק אשר (איזידור) טברסקי
 
 
 
ר' מאיר טברסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משה סולובייצ'יק
 
 
ר' ד"ר אהרן סולובייצ'יק
 
 
 
 
פרופ' חיים סולובייצ'יק
 
 
 
ר' משה סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשקה פיינשטיין סולובייצ'יק
 
 
ר' ד"ר שמואל סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' אליהו סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שולמית סולובייצ'יק מייזלמן
 
 
ר' משה מייזלמן
 
 
 
ר' יוסף סולובייצ'יק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אאן סולובייצ'יק גרבר
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' חיים סולובייצ'יק
 
 
 


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הראשון לשושלת בריסק, חיים קרלינסקי, הוצ' מכון ירושלים, ירושלים 1984
  • עובדות והנהגות לבית בריסק, שמעון יוסף מלר, ירושלים 1999

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהותו מוטלת בספק. בספר "הראשון לשלשלת בריסק" נכתב שהיה ממשפחת ק-ן, וכוונתו ככל הנראה למשפחת קצנלסון שהייתה משפחה עשירה ומכובדת ולפי דברי הרב אהרן היימן, מו"צ בלונדון שעסק בתולדות הבית הלוי, שמו היה מאיר עפשטיין. ראו בקישור החיצוני לפוסט בבלוג "תולדות".