יוסף הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף הלוי
Joseph Halévy
1827 –‏ 1917
Brockhaus and Efron Jewish Encyclopedia e6 074-0.jpg
תרומות עיקריות
חקר ביתא ישראל, חקר כתובות שבאיות בתימן

יוסף הלויצרפתית: Joseph Halévy;‏ 15 בדצמבר 18277 בפברואר 1917) היה מזרחן וארכאולוג, מורה לעברית ונוסע נודע, יהודי-צרפתי ממוצא טורקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוי נולד בשנת 1827 בעיר אדריאנופול שבאימפריה העות'מאנית. היה מורה לעברית בעירו ומאוחר יותר בבוקרשט (לימד גם את משה גסטר), והיה אחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן יהודה בהחייאת השפה העברית.‏[1]

בשנת 1868 נשלח על ידי אליאנס לאתיופיה על מנת שיספק מידע על הפלשים. הדו"ח שכתב בנושא היה מוצלח מאוד. הוא נשלח לתימן (1869-1870) ללמוד כתובות בשפת שבאית. למסעו התלווה היהודי התימני חיים חבשוש כמורה דרך, שפרסם על מסעו את הספר "חזיון תימן".‏[2] עם חזרתו פרסם מספר עבודות בנושא מסעו.

בשנת 1879 התמנה למשרת פרופסור באוניברסיטת פריזסורבון) והיה ספרן של "הארגון האסיאתי".

הלוי התפרסם גם בגישתו העיקשת לפיה הלשון השומרית לא הייתה שפה בפני עצמה אלא כתיב מלאכותי שהומצא בידי כהני אשור ובבל, כדי לשרת רק אותם. המתנגד העיקרי לעמדה זו היה יוליוס אופרט בוויכוח ארוך שהשניים ניהלו, שבה לבסוף ידו של אופרט הייתה על העליונה.

פרסומיו ב"המגיד" ו"הלבנון" במהלך תקופה של כשלושים שנה כונסו וראו אור בספר "מחברת מליצה ושיר".

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומיו העיקריים:

  • Mission archéologique dans le Yemen (1872).
  • Essai sur la langue Agaou, le dialect des Falachas (1873).
  • Voyage au Nedjrân (1873).
  • Études berbères, Epigraphie Lybique (1873).
  • Mélanges d'épigraphie et d'archéologie sémitiques (1874).
  • Études sabéennes (1875).
  • Études sur la syllabaire cunéiforme (1876).
  • Recherches critiques sur l'origine de la civilisation babylonienne (1877).
  • Essai sur les inscriptions du Safa (1882).
  • Mélanges de critique et d'histoire relatifs aux peuples sémitiques (1883).
  • La Prétendue Langue d'Accad, Est-Elle Touranienne? (1875).
  • La Nouvelle Evolution de l'Accadisme (1876–78).
  • Documents Religieux de l'Assyrie et de la Babylonie (1882). טקסט עם תרגום וביאור
  • Essai sur les Inscriptions du Safã (1882).
  • Aperçu Grammatical sur l'Allographie Assyro-Babylonienne (1885).
  • Essai sur l'Origine des Ecritures Indiennes (1886).
  • La Correspondance d'Amenophis III. et d'Amenophis IV. Transcrite et Traduite (1891–93).
  • Les Inscriptions de Zindjirli, 1893, 1899. שני מחקרים
  • Nouvelles Observations sur les Ecritures Indiennes (1895)
  • Recherches Bibliques (1895). סדרת מאמרים שראשיתם ב-REJ, ושלאחר שנת 1893 המשיכו להתפרסם ב-Revue Sémitique d'Epigraphie et d'Histoire Ancienne מיסודו של הלוי, ובשנת 1895 כונסו וראו אור כספר
  • Tobie et Akhiakar (1900).
  • Le Sumérisme et l'Histoire Babylonienne (1900).
  • Taazaze Sanbat, Ethiopic text and translation, (1902).
  • Le Nouveau Fragment Hébreu de l'Ecclésiastique (1902).
  • Les Tablettes Gréco-Babyloniennes et le Sumérisme (1902).
  • Essai sur les Inscriptions Proto-Arabes (1903).
  • Etudes Evangéliques (1903).

פרסומיו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדר תפלות הפלשים / נעתק מכושית לעברית על ידי יוסף הלוי, פריז: J. Baer, תרל"ו 1877. ‬(עברית וגעז; בצרפתית: Prières des Falachas)
  • ספר חנוך / מתרגם משפת כושית בעברית עם באור נרחב מאת יוסף הלוי, פריז: דפוס משה מרדכי צוקקערמאנן, תרנ"ב.
  • מאמר על שמות ערי ארץ ישראל, ירושלים: דפוס א"מ לונץ, תר"ן.
  • מחברת מליצה ושיר, ירושלים: א"מ לונץ, תרנ"ד. (מסות ושירים)
  • "ספורים תפעיליים בכתבי הקדש", בתוך: דוד גינצבורג ויצחק דובער מארקאן (עורכים), זיכרון לאברהם אליהו: קבוצת מאמרים בחכמת ישראל ... לכבוד הרב אברהם אליהו הרכבי לזיכרון היום אשר בו מלאו שבעים שנה לימי חייו ...,‫ פטרבורג – ברלין: דפוס צ"ה איטצקאווסקי, תרס"ט, עמ' 1–16.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה הרמתי, שלושה שקדמו לבן יהודה, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשל"ח 1978 (ספריה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל).

מאמרים:

  • שלמה ‬הרמתי, "יוסף הלוי: בלשן וחובב ציון", לשוננו לעם, כז (תשל"ו), 195–236.
  • יוסף טובי, "הדין-וחשבון של יוסף הלוי על מסעו לתימן (1869–1870)", בתוך: יוסף דחוח-הלוי (עורך), מכתם ליונה: מחקרים בתרבות יהודי תימן ובסוגיות חברתיות וחינוכיות, תל אביב: אפיקים, תשס"ד, עמ' 209–239. ‬(כולל תרגום לעברית של תיעוד ביקורו בצנעא על פי שני הדו"חות שפרסם)
  • ג'ורג' מנדל, "אליעזר בן-יהודה ופרופסור יוסף הלוי", ברית עברית עולמית, כנס 6 (תשמ"ח).
  • יהודה ניני, "מיוסף הלוי ושליחותו לגילוי כתבות שבאיות ועד מחלוקת "עקשים ודרדעים" בשנת תרע"ד, בתוך: ישראל ישעיהו, יוסף טובי (עורכים), ‬יהדות תימן: פרקי מחקר ועיון, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשל"ו, עמ' 95–114.
  • שלמה ‬שבא, "משני עברי ים סוף: יוסף הלוי, חוקר נודע, ערך מסעות בחבש ובתימן, גילה את הפלשים וכתב שירים עבריים",‫ עת-מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, ו, 1 [33] (תשמ"א), 18–20.
  • Moses Schorr, "Joseph Halévy 1827-1917", Deutsche Literaturzeitung, 1917, Nr. 19 (12. Mai), pp. 595-601; Nr. 20 (19. Mai), pp. 627-633. (בגרמנית)

על מסעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסעות חבשוש: ספורו של ר’ חיים בן יחיא חבשוש על מסעותיו עם יוסף הלוי בתימן המזרחית ועל חיי היהודים והערבים שם / תורגם מערבית עם הערות ומבוא על ידי שלמה דב גויטיין, תל אביב: א"י שטיבל, תרצ"ט. ‬
  • חזיון תימן, רויא אלימן: תצניף אלמתרגי לכרם אללה חיים ן’ יחיא ן’ סאלם אלפתיחי חבשוש תרנ"ד ... / יוצא לאור על ידי שלמה דב גויטיין (באנגלית: Travels in Yemen: an account of Joseph Halevy’s journey to Najran in the year 1870 / written in San’ani Arabic by his guide Hayyim Habshush; edited with a detailed summary in English and a glossary of vernacular words by S. D. Goitein), ירושלים: חברה להוצאת ספרים על ידי האוניברסיטה העברית, תש"א 1941. (בערבית יהודית ואנגלית)
  • חיים בן יחיא חבשוש, מסעות חבשוש: חזיון תימן - רויא אלימן: תרגום עברי ומקור ערבי; ההדיר, תרגם והקדים מבוא: שלמה דב גויטיין, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ג (1983 (מהדורת צילום: צילום התרגום העברי משנת תרצ"ט, והחלק הערבי הכתוב באותיות עבריות מתוך המהדורה העברית-אנגלית שהוצאה לאור על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת תש"א, בתוספת שערים חדשים ומפתחות)
  • Yémen /‎ Hayîm Habshûsh; récit traduit de l’arabe yéménite et présenté par Samia Naïm-Sanbar, Arles: Actes sud, 1995.‎ (בצרפתית)}
  • Bernard Nantet, Édith Ochs, À la découverte des Falasha: le voyage de Joseph Halévy en Abyssinie (1867), Paris: Editions Payot & Rivages,‎ 1998 (Petite bibliothèque Payot. Voyageurs; P351).‎ (בצרפתית)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(פיליטון)

בספרות המחקר:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השניים האחרים היו ברוך בן יצחק מיטרני (1847–1915) ונסים בכר (1848–1931); ראו שלמה הרמתי, שלושה שקדמו לבן יהודה, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשל"ח 1978 (ספריה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל).
  2. ^ שלמה דוב גוייטיין ההדיר והוציא לאור את הספר, גם במהדורה מקוצרת בשם "מסעות חבשוש".
P beta israel.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ביתא ישראל ואישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.