יוסף טונקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף טונקל, בשנות ה-1920

יוסף טונקליידיש: יוסף טונקעל 1881 בוברויסק - 9 באוגוסט 1949, י"ד באב תש"ט - ניו יורק) היה סופר ומשורר יהודי בשפה יידיש וקריקטוריסט יליד בלארוס (אז באימפריה הרוסית), שפעל בעיקר בפולין ובארצות הברית. נודע בכתיבתו ההומוריסטית, תחת שם-העט "דער טונקעלער", כלומר "האפל". ההומורסקות, הסיפורים, הסצנות, הפרודיות והמחזות שלו מהווים במידה מסוימת המשך למורשת הספרותית של שלום עליכם.‏[1]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף טונקל נולד במשפחתו של מלמד עני מבוברויסק. ילד חולני וצולע, מוכשר מאוד בציור, נשלח בעזרת כמה נדיבים שבקהילה היהודית, ללמוד בבית הספר טרוטנב לציור בוילנה. סיים שם את לימודיו בשנת 1899, אולם בגלל קוצר ראיה חמור, העדיף לעזוב את הקריירה של צייר לטובת העיסוק בכתיבה יצירתית. מגיל 15 הפך לחילוני.

פעילותו בפולין ובאמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1901 פרסם שיר ראשון בכתב העת "דער יוד" של יוסף לוריא, שנערך בוורשה והודפס באוסטרו-הונגריה, בעיר קרקוב. מאז שיריו, סיפוריו הסטיריים, מחזותיו וסיפורי הילדים שכתב התפרסמו בעיתונות ביידיש ברחבי אירופה וצפון אמריקה. בהתחלה צייר גם קריקטורות.

בשנים 1910-1906 שהה בארצות הברית והקים בניו יורק את השבועון ההומוריסטי "דער קיבעצער", שהמשיך אחר כך להופיע תחת השם "דער גרויסער קונדס". חזר הבייתה לבוברויסק בגלל חירום משפחתי ובשנת 1911 השתקע טונקל בוורשה ועבד בעיתון "דער מאָמענט" כעורך מוסף ההומור השבועי שלו, "דער קרומער שפיגעל" ("המראה העקומה"). נהג לחתום "חושך" או "דער טונקעלער". בימי מלחמת העולם הראשונה חזר טונקל לבוברויסק ואחר כך שהה באוקראינה, בעיקר בקייב ואודסה. בתום המלחמה שב לפולין, הפעם מדינה עצמאית, וגם לעיתון "דער מאָמענט". מדי פ0עם פרסם גם בעיתונים כמו "דער היינט" ו"פאלקסצייטונג", תחת שם העט "אנדרוגינוס".

בשנות העשרים המוקדמות עיבד ליידיש את כתבי המשורר הגרמני וילהלם בוש. פרסם ספרים, מחזות, פיליטונים, הומורסקות ופרודיות רבים, ובסיורי הופעות ברחבי פולין משחק כמה מהם על הבמה. אחרי פתיחת מועדון הקברט "עזזאל" בוורשה, טונקל היה אחראי על חלק מהרפרטואר שלו. קטעי ההומור שכתב הוצגו גם במועדון הקברט "סמבטיון", שנפתח בוורשה בשנת 1927 וגם בלודז'

בשנת 1931 ערך טונקל ביקור בארץ ישראל וזכה לקבלה ידידותית של איגוד הסופרים העבריים, לרבות של חיים נחמן ביאליק שהכריז על הערצתו הרבה כלפי כתבי טונקל. בחזרתו לאירופה כתב טונקל ספר על מסעו בארץ ישראל. בהתחלת שנות ה-1930 ביקר בארצות הברית (את ידידיו ואת אחיו אלקס שחי שם), בברית המועצות ובפריז

ימי מלחמת העולם השנייה. הבריחה לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצת מלחמת העולם השנייה מצאה אותו בבלגיה. יחד עם קבוצה של פליטים יהודים נמלט מפני הנאצי, בצורה בלתי חוקית, לצרפת, אך נעצר כעבור זמן על ידי שלוטנות וישי שגרשו אותו למרכז מאסר ליהודים זרים בשטרסבורג. שם התידד עם הסופר ו.ווביורקה. ב1941 הצליח בדרך נס לברוח מן המחנה ומצוא דרכים לברוח לארצות הברית. התיישב בניו יורק ומצא שם מיד עבודה ביומון פֿאָרװערטס.גם אחרי שחלה קשה לא עזב את העט והמשיך לכתוב לעיתון כמיטב יכולתו. בסוף ימיו איבד את חוש הראייה.

יוסף טונקל נפטר בניו יורק בשנת 1949.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף טונקל פרסם מעל שלושים ספרים.

  • 1901 א געלעכטער אן אזייט
  • 1910 - דער קרומער שפיגעל:פארודיעס אף דעם סטיל פון פארשידענע שריפטשטעלער (המראה העקומה - פארודיות של סגנונם של סופרים שונים)
  • 1912 - דער גרינער פאפוגאי
  • 1914 - פלעדער מייז
  • 1921 - וויכנע דוואשע פארט קיין אמעריקע, ערשטער טייל: פון שטויבץ ביז דאנציג
  • 1922 -חיים געצל דער רעפארמאטאר מיט זיינע 25 רעפארמען
  • 1923 - קאטאוועס
  • 1931 - איך לאך פון אייך : הומארעסקן, סצענקעס, דראמען(אני צוחק מכם - הומורסקות, סצנות, מחזות)
  • 1931 - מיטן קאפ אראפ: פאראדיעס
  • 1931 - דאס פריילעכע טעאטער
  • 1931 - אויף צו כלומרשט
  • 1936 - אין גוטן מוט
  • 1943 - גלות - כתבים פון א פליכטלינג

מחזות

  • אַ יריד פון געלעכטער - יריד הצחוק - (קומדיה מוזיקלית - הוצגה בישראל על ידי תיאטרון יידיפשיל

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דער ספר פון הומארעסקעס און ליטערארישע פאראדיעס / ספר ההומרסקות והפארודיות הספרותיות ביידיש - בעריכתו של יחיאל שיינטוך - ירושלים, הוצאת מגנס ,תש"ן

קישורים ומקורות חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ש' הגר, ראשית כתיבתו ההומוריסטית של יוסף טונקעל (דער טונקעלער) ב-יומון "דער מאמענט" בשנים 1920-1911, עבודת גמר, י-ם תשנ"ז, עמ' 11-7 ו- 69-64.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחיאל שיינטוך