יוסף יקותיאלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף יקותיאלי (1897 - 1982) היה הוגה רעיון המכביה ומגשימו.
נולד בי' ניסן תרנ"ז (1897) בעיירה קורטוז-ברזה ברוסיה. בגיל 12 עלה לארץ עם משפחתו (1909). למד ב"תחכמוני" וב"עזרה" ביפו ובבית המדרש העברי למורים בירושלים. חזר ליפו ועבד במשרד הארץ-ישראלי עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ב-1914 גויס לצבא הטורקי ונתמנה למדריך בחינוך גופני במטה המוג'אהדין (לוחמי מלחמת הקודש), ובבית הספר הממלכתי בעיר שכם. אחר כך הועבר לתפקיד של מתורגמן (טורקית/גרמנית) של פלוגות התחבורה הגרמניות ק.ק. 502., מהן הוגלה יחד עם עם כל אנשי הצבא היהודים בשנת 1918 לאנטוליה.
בסוף המלחמה חזר לארץ, ועבד במשרד הארץ ישראלי, ועד הצירים והכשרת היישוב. שנתיים עבד בחברת החשמל ברכישת זכויות קרקע בקו החשמל של המתח הגבוה מנהריים לתל אביב. לאחר מכן עבד ב"חברת הנוטע" שעסקה ברכישת קרקעות. עם קום המדינה נתמנה לפקיד בכיר בוועדה הממשלתית לרכוש הנטוש. ב-1966 פרש לגמלאות.
מאז חזרתו ארצה בסוף מלחמת העולם הראשונה היה פעיל ומפעיל ב"מכבי" עד יומו האחרון. הוא היה הרוח החיה ביסוד מוסדות הספורט בא"י, התאחדות הא"י לכדורגל, התאחדות אגודות הספורט לחובבים בא"י והוועד האולימפי הא"י וסיפוחם אל מוסדות הספורט הבינלאומיים.
ביוני 1929, בקונגרס של מכבי העולמי במהריש-אוסטרו (צ'כוסלובקיה) קרא בפני המשתתפים את הצעתו לארגן את המכביה הראשונה, "המכביאדה", באביב תרצ"ב בארץ ישראל. הדרך להגשמת הרעיון הייתה ארוכה וקשה. בכ' באדר ב' תרצ"ב (28 במרץ 1932) נפתחה המכביה הראשונה בתל אביב. המשחקים נערכו באצטדיון שהוקם במיוחד בצפון העיר. השתתפו בהם 5,000 מכבים שבאו מ-22 מדינות. מאז נערכו כל ארבע שנים מכביות נוספות, פרט לתקופת מלחמת העולם השנייה ומלחמת השחרור.
דגל המכביה, תרומת יהודית ויוסף יקותיאלי, לזכר בנם אמנון, מ"כ בפלמ"ח, שנפל במלחמת השחרור לרגלי מבצר נבי-יושע בי"א בניסן תש"ח (20 באפריל 1948) הונף לראשונה במכביה השלישית באצטדיון רמת גן ב-1950.
בשנת 1979 הוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים בעיצוב הספורט וקידום תרבות הגוף בישראל וכינון הבסיס הבינלאומי של הספורט הישראלי.
ביוני 2008, בטקס בהשתתפות ראש העירייה מר רון חולדאי ובני המשפחה, הונצח שמו של יוסף יקותיאלי, ברחוב בתל אביב, באזור הנמל הצפוני, בקרבת אצטדיון המכביה הראשונה, שם התגשם חלום המכביות של יוסף.
