יוסף ירדן

יוסף ירדן
לידה	1952 (בן 72 בערך); טְבֶרְיָה, ישראל
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים (1979); גננטק; מכון ויצמן למדע; המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ;
מוסדות	מכון ויצמן למדע (1988)
פרסים והוקרה	חתן פרס א.מ.ת; חתן פרס ישראל
מספר צאצאים	3

יוסף ירדן (נולד ב-1952) הוא פרופסור לביוכימיה במכון ויצמן למדע. מחשובי חוקרי הסרטן בישראל ובעולם. חתן פרס א.מ.ת, פרס ישראל ופרסים רבים אחרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף ירדן נולד ב-1952 בטבריה להורים יוצאי מקנס שבמרוקו. גדל בנוף הגליל (נצרת עילית דאז) ויש לו שני אחים ואחות. עם גיוסו לצה"ל התנדב לחטיבת הצנחנים. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים. כקצין צעיר בצנחנים לחם, בשנת 1973, במלחמת יום הכיפורים בקרב ואדי מבעוק^[1]. בשנת 1974 שימש כמפקד פלוגת צנחנים בגדוד 202. במילואים הגיע לדרגת סגן-אלוף.^[2]

בשנת 1979 סיים לימודי תואר ראשון בביולוגיה ובגאולוגיה באוניברסיטה העברית, בהצטיינות. לאחר מכן קיבל תואר דוקטור במכון ויצמן למדע בשנת 1985. רכש את הכשרתו בביולוגיה מולקולרית בחברת Genentech בסן פרנסיסקו ובמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הוא מכהן כחבר סגל מאז שנת 1988 ובשנת 1989 הקים את מעבדת המחקר שלו במכון ויצמן למדע.

ירדן משמש דיקן בית הספר למוסמכים במכון ויצמן, יושב ראש הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה ויושב ראש ועדת המחקר של האגודה למלחמה בסרטן. בעברו כיהן גם כסגן נשיא לעניינים אקדמיים במכון ויצמן למדע (1999-2001) וכדיקן הפקולטה לביולוגיה (1999-1997). כמו כן שימש המנהל הראשון של המכון לחקר מחלת הסרטן על-שם מ.ד. מורוס (2001-1999) ודיקן מדרשת פיינברג (2007-2001). לאחרונה, מונה למנהלו של המכון לחקר הטיפול בסרטן על-שם דואק במרכז הבין-תחומי לחקר סרטן על-שם מורוס.

נשוי ואב לשלושה. מתגורר ברחובות.

מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירדן תרם תרומה משמעותית להבנה של מחלת הסרטן וסלל את הדרך לשיטות טיפול חדשות ששולבו בעולם הרפואה והצילו חיים. במחקריו המתמקדים בדרכי הפעולה של מולקולות דמויות-הורמונים הנקראות גורמי גדילה (growth-factors), הגיע ירדן לגילויים שהובילו לפיתוחן של תרופות יעילות נגד סרטן.

עיקר עבודתו של ירדן מתרכזת בקבוצות החומרים EGFR ו-HER2, השייכות למשפחה של קולטנים לגורמי גדילה, שלה תפקיד מרכזי בהתפתחותם של גידולים. בזכות מחקריו, הצליחו רופאים וחוקרים ברחבי העולם לגבש אסטרטגיות לחסימת קולטני EGFR ו-HER2, ואלו שימשו למאבק במחלת הסרטן.

צוות המחקר בראשות ירדן מתמקד בגיבוש אסטרטגיות למניעת העמידות שמפתחים חלק מהחולים בסרטן ריאות לתרופות אימונותרפיות נגד סרטן. ירדן הצליח, באמצעות שילוב בין נוגדן שחוסם את הפעילות של EFGR ושני נוגדנים נוספים, לבלום את התפשטות תאי הסרטן במודל של עכברי מעבדה החולים בסרטן ריאות ואף הצליח לעכב את צמיחת הגידול עצמו. שיטה זו של "נוגדן משולש" עשויה להוות בסיס לאסטרטגיות מותאמות אישית למאבק בסרטן בבני אדם.

ירדן אחראי לשורה של תגליות פורצות דרך,^[3] שהביאו לזיהויים של קולטנים של גורמי גידול, האחראים לוויסות תהליכי חיים מרכזיים בתא, להבנת דרך פעולתם, ולגילוי השיבושים החלים בהם ותורמים להתפתחות התהליך הסרטני. על בסיס תגליות אלה, פותחה שורת תרופות אנטי-סרטניות.

מחקריו של ירדן עוסקים בקולטנים של גורמי גידול. גורמי גידול הם החלבונים האחראים להאצה מבוקרת של חלוקת התאים בגוף, כמו אחרי פציעה למשל. תא סרטני מתעלם מהבקרה הזו ומתחלק באופן פראי. עבודתו של ירדן הביאה לזיהוי הקולטנים של גורמי גידול ולגילוי השיבושים החלים בהם ותורמים להתפתחות התהליך הסרטני. על בסיס תגליות אלה, פותחה שורת תרופות אנטי-סרטניות, שחלקן כבר מצוי בשימוש נרחב.

לאחרונה, צוות המחקר בראשות ירדן מתמקד בגיבוש אסטרטגיות למניעת העמידות שמפתחים חלק מהחולים בסרטן ריאות לתרופות אימונותרפיות נגד סרטן. ירדן הצליח, באמצעות שילוב בין נוגדן שחוסם את הפעילות של EFGR ושני נוגדנים נוספים, לבלום את התפשטות תאי הסרטן במודל של עכברי מעבדה החולים בסרטן ריאות ואף הצליח לעכב את צמיחת הגידול עצמו. שיטה זו של "נוגדן משולש" עשויה יום אחד להוות את הבסיס לאסטרטגיות מותאמות אישית למאבק בסרטן בבני אדם.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבור מחקריו ועבודתו המדעית זכה יוסף ירדן בפרסים רבים, בהם פרס המחקר ע"ש דאדלי רייט בביו-ממברנות, פרס סומך זאקס בכימיה, פרס אנדרה לווף, פרס לומברוזו בחקר הסרטן, פרס מיכאל ברונו מטעם קרן יד הנדיב, פרס מייסדי טבע ופרס הצטיינות של מכון המחקר הלאומי לחקר הסרטן בארצות הברית.

ירדן הוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2007 זכה בפרס א.מ.ת ובשנת 2017 הוכרז כחתן פרס ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יוסף ירדן בוויקישיתוף

פרופ' יוסף ירדן, באתר פרס ישראל
פרופ' יוסף ירדן, באתר פרס א.מ.ת.
10 דברים שלא ידעתם על פרופ' יוסף ירדן, באתר מכון ויצמן, 1 בדצמבר 1997
כרטיס אישי וקורות חיים, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
שלושה מדענים מצטרפים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, באתר ynet, 11 בדצמבר 2007
שרון ביידר, ‏פרופ' ירדן יוסף בוועידת הנשיא: "אין לכוחות השוק אינטרס למניעת מחלות", באתר גלובס, 14 במאי 2008
רוני לינדר-גנץ, פרופ' יוסף ירדן: הקפיטליזם השתלט על שוק הבריאות - לא משקיעים במניעה שאינה מובילה להצלחה כלכלית, באתר TheMarker‏, 15 במאי 2008
יעל (פרוינד) אברהם, מקור ראשון, "לחברות התרופות לא משתלם למנוע את הסרטן", באתר nrg‏, 8 באפריל 2017
פרס ישראל ליוסף ירדן, באתר מכון ויצמן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ דורון רובין, "בדרכי שלי", כנרת זמורה ביתן, 2018, עמוד 9.
^ 10 דברים שלא ידעתם על פרופ' יוסף ירדן, באתר מכון ויצמן, המכון - חדשות מדע בשפה ידידותית, 1 בדצמבר 1997.
^ ירדן סקופ, פרס ישראל בחקר מדעי החיים לפרופ׳ יוסף ירדן על מחקר מחלת הסרטן, באתר הארץ, 2 במרץ 2017

[1] דורון רובין, "בדרכי שלי", כנרת זמורה ביתן, 2018, עמוד 9.

[2] 10 דברים שלא ידעתם על פרופ' יוסף ירדן, באתר מכון ויצמן, המכון - חדשות מדע בשפה ידידותית, 1 בדצמבר 1997.

[3] ירדן סקופ, פרס ישראל בחקר מדעי החיים לפרופ׳ יוסף ירדן על מחקר מחלת הסרטן, באתר הארץ, 2 במרץ 2017

[1]

[2]

[3]