יוסף מאיר וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה המיוחסת ל"אמרי יוסף"

ר' יוסף מאיר וייס מספינקא הנודע על שם ספרו בעל האמרי יוסף (מונקאץ', י"ח באדר תקצ"חספינקא, ו' באייר תרס"ט) היה אדמו"ר, רב, מקובל ומחבר ספרים תורניים, מייסד חסידות ספינקא.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר מונקאץ' (באותה עת תחת השלטון של האימפריה האוסטרית), לר' שמואל צבי וייס ששימש כאב"ד בעיר.‏[1] היה תלמידם של המהר"ם א"ש רבה של אונגוואר, הרב שמואל שמלקה רבה של סליש, ודודו ר' יצחק אייזיק וייס רבה של סוואליווע. מגיל צעיר דבק בתורת החסידות והיה נוסע לאדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלז ולאדמו"ר ה"צמח צדיק" מויזניץ.

לאחר נישואיו השניים התקרב מאוד לאדמו"ר ר' יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, עד שהיה לחשוב בתלמידיו, וממנו קיבל את עיקרי תורתו בחסידות. קיים גם קשרים עם ר' חיים מצאנז. עוד בשנת תר"ל הכתיר אותו רבו לאדמו"ר, אולם הוא סירב לקבל על עצמו תפקיד של אדמו"ר בחיי רבו. לאחר פטירת רבו בי"ג סיון תרל"ג, הכתירו אותו כמה מחסידי הרב המנוח לאדמו"ר בעיירה ספינקא שבמרמורש.‏[2] מני אז הסתופפו בחצרו רוב חסידי רבו מזידיטשוב, והמוני יהודים ממחוזות הונגריה וגליציה. גם גדולי תורה כמהרש"ם מברעזין נמנו על חסידיו.

במיוחד התפרסם כבקי בתורת הקבלה, עד שאמרו שר' חיים מצאנז מתייעץ עימו בשאלות בקבלה. כרבו מזידיטשוב אחז בקבלת האר"י הקלאסית, ללא שינויים.‏[3] תורתו החסידית נכתבה בספרו הגדול "אמרי יוסף", המבוססת רובה ככולה על קבלת האר"י. תורתו מצויה גם בספר של רבו שהוא הוציא לאור "ליקוטי מהרי"א".

בנו ר' יצחק אייזיק המשיך את הנהגתו באדמורו"ת. חתנו ר' נחמן כהנא, נודע כפוסק, חיבר ספר הלכתי "ארחות חיים". חתן נוסף ר' אביגדור פולק. אחיו היה רבי אהרן, רב ואדמו"ר בבנדיקוביץ, חתנו של רבי יהושע השיל פריד מקאפיש.

נקבר בעיירה ספינקא. בשנת תשל"ב הועלו עצמותיו לארץ ישראל, והוא נטמן בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת ספריו "אמרי יוסף" באתר HebrewBooks

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביו הרב אברהם ווייס תלמידו של רבי יצחק אייזיק מקאליב עלה לעת זקנתו לארץ ישראל ומקום קבורתו בבית העלמין העתיק בטבריה.
  2. ^ מנשה אונגר, ספר קדושים: רביים אויף קידוש-השם. פארלאג שולזינגער ברידער, ניו יורק 1967. עמ' 306.
  3. ^ גרשום שלום בערך קבלה, האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמ' 99