יוסף קלארווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף קלארווין
Joseph Klarwein.jpg

יוסף קלארווין ליד דגם הכנסת, 1957
תאריך לידה: 1893
מקום לידה: ורשה, פולין
תאריך פטירה: 1970
מקום פטירה: ירושלים
שנות הפעילות: 1958-1909
פרויקט ידוע: משכן הכנסת

יוסף קלארווין (Joseph (Ossip) Klarwein;‏ 6 בפברואר 1893, ורשה9 בספטמבר 1970, ירושלים) היה אדריכל ישראלי שתכנן בין היתר את הר הרצל וקבר הרצל, את בניין ממגורות דגון ואת משכן הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלארווין נולד בשנת 1893 בעיר ורשה שפולין הרוסית. אביו היה מורה לעברית אשר קירבו לרעיון הציונות, שבעקבותיו עלה לארץ ישראל. את הכשרתו המקצועית רכש בין השנים 1917 ו-1919 בפוליטכניון של העיר מינכן. בשנת 1920 עבד באטלייה של הנס פֶּלְצִיג (Poelzig) בברלין, ובין 1921 ל-1933 עבד אצל פריץ הֶגֶר (Höger) בהמבורג, וגם ניהל את משרדו הגדול.

בשנת 1933 עלה לארץ ישראל בעקבות עליית הנאצים לשלטון והתגברות האנטישמיות בארצו.

עם עלייתו ארצה, בשל הניסיון העשיר שצבר במולדתו, השתלב קלארווין בשוק העבודה הישראלי ובכך נטל חלק פעיל במפעל הבנייה הציוני בימי היישוב. כחלק מתפיסת עולמו, תרם קלארווין מניסיונו לדור האדריכלים של העתיד, עת לימד במחלקה לאדריכלות בטכניון שבחיפה.

עיקר עבודותיו התמקד במבני ציבור ומסחר וכן בתוכניות אב ליישובים ולאתרים שונים ברחבי הארץ, יחד עם זאת פעל גם עם המגזר הפרטי ותכנן בתים פרטיים. קלארווין שיתף פעולה ותכנן רבות עבור שלטונות המנדט הבריטי וכן עבור המוסדות הציוניים.

בשנת 1959 התמנה כחבר האקדמיה לאדריכלות בפריז.‏[1]

משנת 1960 ועד מותו התגורר בדירה בקומת הקרקע של בית שוקרי ג'מל (רח' מרכוס 7 פינת רחוב ד'ישראלי) בירושלים.‏[2]

ארכיונו שמור בארכיון הציוני המרכזי.

בנו הוא הצייר הסוריאליסטי מתי קלארווין.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסייה האוונגלית בהוהנצולרנפלאץ

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על בניית משכן הכנסת:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קלרווין – חבר האקדמיה לארכיטקטורה בפאריס, דבר, 17 במרץ 1959.
  2. ^ 'בית שוקרי ג'מל (לשעבר'), בתוך: דוד קרויאנקר, שכונות ירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית; תחקיר ועריכה: ליאורה קרויאנקר, ירושלים: כתר; מכון ירושלים לחקר ישראל, 2002, עמ' 88.
  3. ^ ‏מירה ורהפטיג (Myra Warhaftig), תואר Sie legten den Grundstein. Leben und Wirken deutschsprachiger jüdischer Architekten in Palästina 1918-1948, Berlin und Tübingen: Wasmuth, 1996, p. 294. ISBN 3-8030-0171-4