יוסף קרדונר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף קרדונר
יוסף קרדונר באומן 01.JPG

הזמר יוסף קרדונר בזיץ באומן במוצאי ראש השנה תשע"ד
מידע כללי
שם לידה גלעד קרדודניס
תאריך לידה 1969
מקום לידה פתח תקווה, ישראל
שנות פעילות 1990 - הווה
כלי נגינה זמרה, גיטרה
http://yosefkarduner.com/

יוסף קרדונר (נולד בשם גלעד קרדוניס ב-1969) הוא זמר ומלחין חוזר בתשובה חסיד ברסלב. נחשב לאחד מחלוצי ז'אנר המוזיקה היהודית המקורית שראשיתו בשנות ה-90 של המאה ה-20. נשוי ואב לשבעה, מתגורר בבית שמש.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלעד קרדוניס נולד בפתח תקוה ב-1969. בנעוריו שיחק כדורגל בקבוצת הנערים של הפועל פתח תקוה. בעקבות פציעה פנה ללימודי מוזיקה - נגינה בגיטרה ושירה. כשהיה בן 18 התגרשו הוריו. ב-1987 התגייס לצה"ל, ואת שירותו הצבאי עשה בלהקת פיקוד צפון לצד אחינועם ניני ודני שטג ובפיקודו של יצחק אזולאי. בהמשך שירותו הצבאי עבר ללהקת "רוק בירוק" של מפח"ש, שם שירת לצד אבישי כהן. עם שחרורו מצה"ל הקים להקת רוק והשתלב כגיטריסט וכזמר רקע בלהקה הייצוגית של פתח תקוה, "עבר הווה עתיד", בניהולו המוזיקלי של עוזי חיטמן.

בתחילת שנות התשעים החל בתהליך של חזרה בתשובה, במהלכו שינה את שמו מגלעד קרדוניס ליוסף קרדונר, כשם משפחתו של ר' ישראל קרדונר, שהיה מורו של ר' ישראל דב אודסר, מחשובי חסידי ברסלב במאה העשרים. בראיון עמו סיפר כי שיר חסידי ששמע באקראי (השיר ידיד נפש של הזמר החסידי אברהם פריד) השפיע עליו עמוקות בתהליך התשובה.

קרדונר למד בישיבת ברסלב לבעלי תשובה במגדיאל, ולאחר מכן אצל הרב שמעון ויזנפלד שהפך לרבו. לאחר הפסקה של כחצי שנה בעבודתו המוזיקלית, כשהיה בהתבודדות בפרדס כמנהג חסידות ברסלב, התנגן בראשו הלחן של "שיר למעלות" (פרק קכ"א בתהלים), וכששב לביתו מיהר לרשום את מנגינת השיר בתווים על מנת לזכור אותו. בעקבות אירוע זה קרדונר ביקש לשוב ולעסוק במוזיקה, והוא עשה זאת לאחר שקיבל את ברכתו של הרב ויזנפלד.‏[1] קרדונר הוסיף ליצור מוזיקה כבעל תשובה, למילים מהמקורות ומכתבי חסידות ברסלב (לרוב קטעים מליקוטי מוהר"ן).

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומיו הראשונים של קרדונר הופיעו באמצע שנות התשעים. קרדונר היה לאחד מחלוצי המוזיקה היהודית המקורית (במקביל ליוצרים כעדי רן), שהתפתחה אז בעיקר הודות לחדירתם של חוזרים בתשובה ברסלביים לתעשייה המקומית. להבדיל מן המוזיקה החסידית המיינסטרימית שפעלה בתקופה זו, המוזיקה היהודית התאפיינה בשירה בעברית צברית נטולת-מבטא יידי, בתזמור אקוסטי ומינימלי יחסית ובפנייה אל קהל-יעד רחב יותר, מעבר לגבולות המגזר החרדי ואף הדתי. עבודותיו של קרדונר תרמו להרחבת הרפרטואר המוזיקלי היהודי ופתחו פתח להופעתן של להקות כגון "המדרגות" ו"בין השמשות", וכן להתפתחות הטרנד היהודי בקרב מוזיקאים רבים בעשור הראשון של שנות האלפיים - חילוניים, דתיים ובעלי תשובה.‏[2]

המוזיקה של קרדונר מאופיינת בפשטות מלודית ובחזרות רבות, ובכך היא ממשיכה במובן מסוים את הקו המלודי של ר' שלמה קרליבך, אולם עם זאת היא נחשבת למורכבת בהרמוניות ובמקצבים שלה, והיא מטמיעה בתוכה השפעות רבות ומגוונות: החל מרוק רך ורוקנרול וכלה בג'אז ובמוזיקה לטינית.

קרדונר התפרסם בעיקר בזכות לחנו ל"שיר למעלות". השיר זכה במרוצת השנים לכמה וכמה ביצועים, על ידי יוצרים מפורסמים, ובהם נינט טייב, זהבה בן ומוש בן ארי. על כך אמר קרדונר בראיון לעיתון "בשבע":

Cquote2.svg

פעם כאב לי שעשו את זה, כי רציתי שהשיר יישאר בתמימות ולא יערבבו איתו עוד שירים, דתות אחרות או בנות. אבל אנשים לקחו את השיר בלי רשות, הקליטו ושרו. ניסיתי לעצור את זה ולא הצלחתי, מרוב שאהבו את השיר הזה, לקחו אותו. היום זה כבר לא מפריע לי, זה הגיע לכלל ישראל. אנשים אומרים לי: 'אני לא מתפלל, השיר הזה הוא התפילה שלי'. אני רואה את זה כמתנת שמיים מאוד גדולה

Cquote3.svg
– עפרה לקס, ‏יוסף קרדונר, באתר בשבע - ערוץ 7, 12 במאי 2011

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סימנים בדרך - כל העולם (כולל "שיר למעלות"). האלבום הוקלט תוך 24 שעות.
  • מקור חכמה
  • בחירה
  • אחת שאלתי
  • אוסף לידידי (ווקאלי)
  • בקש עבדך (2005)
  • מלווה מלכה (2007)
  • מקדש מלך (2008)
  • כיסופים לשבת (2011)
  • קומזיץ
  • דיבור פשוט (2012)
  • מנורת הזהב (2013)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]