יוסף שאהין

יוסוף שאהין

יוסף שאהין (ערבית: يوسف شاهين) (25 בינואר 1926 - 27 ביולי 2008) הוא במאי קולנוע מצרי נוצרי.

שאהין נולד באלכסנדריה. בצעירותו למד בארצות הברית. עם שובו למצרים בשנות ה-40 החל בקריירה קולנועית. בשנת 1965 גלה מרצון ללוב לאחר שהסתכסך עם רשויות מצרים בעקבות המסרים של סרטיו. עד שנות ה-70 ביים בדרך כלל דרמות חברתיות. לאחר שעבר התקף לב החל לביים סרטים בעלי גוון אוטוביוגרפי.

בשנת 1978 זכה סרטו "אלכסנדריה... למה?" בפרס בפסטיבל ברלין.

סרטיו המוקדמים של שאהין מציגים פעמים רבות סיפורי אהבה חוצי גבולות עדתיים. הוא מציג בחלק מסרטיו ביקורת נגד עמדות הממשל המצרי ואף יוצא נגד הזרמים הלאומניים הקיצוניים בארצו.

בשנת 1997 זכה שאהין בפרס על מפעל חיים מטעם פסטיבל קאן.

סרטיו (רשימה חלקית)

• אבא אמין (1950)
• בן הנילוס (1951)
• הליצן הגדול (1952)
• גברת הרכבת (1952)
• אישות בלי אנשים (1953)
• מאבק בעמק (1954)
• שטן המדבר (1954)
• מאבק בשמאל (1956)
• להתראות, אהובי (1956)
• אתה אהובי (1957)
• תחנת קהיר (1958)
• ג'מילה (1958)
• אהבה לעד (1959)
• בידייך (1960)
• איש בחיימי (1961)
• צלאח א-דין (1963)
• שחר יום חדש (1965)
• חולות זהביות (1966)
• הארץ (1970)
• הבחירה (1971)
• האנשים והנילוס (1972)
• הציפור (1974)
• חזרת הבן הלאבד (1976)
• אלכסנדריה... למה? (1979)
• סיפור מצרי (1982)
• להתראות בונפרטה (1985)
• היום השישי (1986)
• אלכסנדריה שוב ולעד (1990)
• המהגר (1994)
• הגורל (1997)
• האחר (1999)
• سكوت ح نصور (2001) silence we're shooting - שקט, מצלמים
• אלכסנדריה ניו-יורק (2004)

לקריאה נוספת

• עפר שלח, לקסיקון קולנוע, כרך ב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1990.

קישורים חיצוניים

• יוסף שאהין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• הבמאי המצרי יוסף שאהין מת באלכסנדריה, ynet
• יורם מיטל, הכל התחיל בנאצר, 29.7.2008, הארץ

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.