יוסף שלמה כהנמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יוסף שלמה כהנמן
יוסף שלמה כהנמן (10 ביוני 1953)

הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הרב מפוניבז'; ג' בסיוון תרמ"ח, 1888 - כ' באלול תשכ"ט, 1969). ראש ישיבת פוניבז' בליטא לפני השואה. מייסד הישיבה בארץ לאחר השואה, ראשה הראשון וחבר מועצת גדולי התורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר קוהל שבליטא. למד בישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון והרב שמעון שקופ. לאחר מכן למד שנה בנובהרדוק ושלוש שנים בישיבת ראדין אצל החפץ חיים, שם היה חברו לחדר של הרב הנזיר.‏[1] עוד בבחרותו בלט בכושר ארגון ובעת מרד המוסר הנהיג את בחורי ישיבת טלז במשך חצי שנה מחוץ למסגרת.

נשא לאשה את בתו של הרב אריה לייב רובין, שכיהן אז כרב בוידז'. כשחמיו מונה לרב העיר וילקומיר נבחר במקומו לרבה של וידז'. ב-1916 עמד בראשות הישיבה בגרודנו, שם נודע כאיש ארגון מעולה, ומאז התחיל בהקמת ישיבות דומות. ב-1919 לאחר פטירת הרב יצחק רבינוביץ' מונה לרבה של פוניבז', ומיד הקים שם ישיבה בשם "אוהל יצחק" על שם הרב הקודם.

בין השנים 1923-1925 שימש כחבר בסיים הליטאי. בתפקידו הרבני בפוניבז' שימש עד לסיפוחה של ליטא לברית המועצות ב-1940. בזמן הכיבוש הגרמני שהה מחוץ לליטא בשליחות הצלה וכך נמלט וניצל. הרב כהנמן יחד עם בנו אברהם הם הניצולים היחידים ששרדו ממשפחתם.

באותה שנה הוא עלה לארץ והתיישב בירושלים. ב-1944 החל בעזרתו של החזון איש בהקמת ישיבה בבני ברק על שם קהילתו שנכחדה. מבנה הקבע של הישיבה נשלם רק כעבור כעשר שנים. יום חנוכת המבנה נקבע לכ"ז בסיון תשי"ג (10 ביוני 1953) - יום השנה לכניסת הנאצים לליטא.

הרב כהנמן, בניגוד לגישה החרדית הנפוצה, גילה סימני תמיכה בציונות, כך לדוגמה הוא התבטא מספר פעמים על התקופה שלאחר הקמת מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה[2], הקפיד להניף כל שנה ביום העצמאות את דגל המדינה על בניין הישיבה (כך נוהגים שם עד היום).‏[3] על פי המקובל הוא גם נמנע מלומר תחנון באותו היום. כאשר נשאל אודות הסתירה במנהגו שלא לומר תחנון וגם לא לומר הלל ביום העצמאות, ענה בהלצה כי הוא נוהג כמו ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שאינו אומר הלל או תחנון.‏[4]

לאחר מלחמת ששת הימים פרסם מאמר בו כתב בין השאר:

אחים יקרים ורחימאים! המותר לנו להיות קטנוניים בשעה גדולה ונשגבה זאת? הלא נבוש וניכלם להישאר בדלות ההשגות וקטנות המוחין בתקופה הרת פלאות, כשאנו מוקפים ממש בניסים, ואף עיוור יכול למשש את הניסים בידיים...הניסים והנפלאות התשועות והנחמות והמלחמות, שנתרחשו בארץ הקודש ובעיר הקודש והמקדש, אף אלה שראו זאת בעיניהם, אף אלה שחזו זאת מבשרם ממש, אינם מצליחים להביע את מעמקי רגשותיהם. ואולי מי אשר כמוני נדד באותם הימים על פני קיבוצי היהודים בגלויות, מסוגל יותר לחוש את תעצומת הניסים ולחשוב יותר על פשר המאורעות המופלאים למאוד

– ירחון בית יעקב,גיליון המאה, אלול תשכ"ז

בנוסף לישיבה בבני ברק הקים הרב כהנמן גם את מוסד "בתי אבות" לילדים פליטי שואה, וייסד את קריית פוניבז' באשדוד ואת ישיבת גרודנה. בפרשת ילדי טהראן נלחם נגד הממסד, ודרש שחלק מהילדים, בהתאם לרצון הוריהם שנרצחו בשואה, יעברו לידיים של יהודים דתיים.

הרב כהנמן נפטר בשנת תשכ"ט (1969), ואחריו שימש בנו אברהם כהנמן כנשיא הישיבה עד פטירתו ב-2009. כיום, מכהן כנשיא הישיבה נכדו, אליעזר כהנמן.

על שמו רחוב הרב כהנמן בבני ברק. כמו כן נקראת על שמו שכונת נאות יוסף בבני ברק.

תורתו שבכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורתו ומאמריו של הרב כהנמן נאספו בחלקם בשלושה קובצי 'דברי הרב'. (א'- בני ברק תשס"א; ב' - בני ברק תשס"ג; ג'- בני ברק תשס"ז). קבצים אלו נערכו על ידי בצלאל דבליצקי (נכדו של הרב שריה דבליצקי).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחד בדורו: קורות חייו, מאבקו ופעלו של רבי יוסף שלמה כהנמן מאת שמואל קול, תש"ל
  • הרב מפוניבז’: תולדות חייו של ר’ יוסף שלמה כהנמן רבה של ווידז ורבה האחרון של פוניבז’ שבליטא מאת הרב יואל שוורץ, תשנ"ז
  • הרב מפוניבז’: פרקי חיים ויצירה של רבי יוסף שלמה כהנמן מאת אהרן סורסקי, תשנ"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי דברי הרב שאר ישוב כהן, זכרונות מבית הרב הנזיר, אתר ישיבת בית אל.
  2. ^ "רבה של פוניביז'" – "ציוני" הי'ה?, יצחק רוייטמן, אתר חב"ד - דור השמיני
  3. ^ ישראל אייזן, ה'נטורי קרתא' הגיעו לפוניבז', אתר Tog - חדשות ותוכן יהודי, 21.4.2010.
  4. ^ תשובתו של הרב כהנמן רמזה לעובדה כי ראש ממשלת ישראל לא נהג להתפלל שחרית ובפרט לא אמר הלל ותחנון. הדר מרגולין, יום הלל או יום אבל: האמת לאמיתה על יום העצמאות, אתר aish.