יועץ השקעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

יועץ השקעות הוא אדם העוסק במתן ייעוץ להשקעה (קנייה ומכירה) בניירות ערך.

יועצי השקעות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יועץ השקעות הינו בעל רישיון מטעם רשות ניירות ערך. בישראל, עיקר הייעוץ בהשקעות ניתן על ידי הבנקים ובתי ההשקעות, כמו כן ישנו מספר מצומצם של יועצי השקעות העובדים באופן עצמאי. החוק מחייב את יועץ ההשקעות לפעול לטובת הלקוח על פי צרכיו.

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1997 חלה חובת רישוי על כל מי שמעוניין לעסוק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות. החובה מוסדרת בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, והיא עוגנה בחוק בין היתר בעקבות המלצותיה של ועדת בייסקי והחלטות ועדת גבאי.

על בעלי רישיון חלות חובות רבות הנובעות ממספר רב של חוקים:

כמו כן הרשות לניירות ערך מפרסמת הוראות אתיות משמעתיות המיוחדות לבעלי הרישיון.

החוקים המרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שני חוקים מרכזיים וחשובים לעניין הגדרת האחריות, הסמכות והאתיקה של בעל תפקיד זה (ישנם הרבה חוקים ותקנות רלוונטיים אך אלה מהווים את השלד החוקתי).

שני החוקים הם: חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968‏[2] וחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995.

חובת הרישוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לעסוק בייעוץ השקעות האדם חייב להיות בעל רישיון "יועץ השקעות" מטעם הרשות לניירות ערך. האדם יכול לעבוד:

  • כיחיד,
  • כעובד בחברה בעלת רישיון יועץ או בחברה בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ,
  • כעובד או כשותף בשותפות שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות.

תוספת בעקבות ועדת בכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף סוג רישוי נוסף בתחום הנקרא - משווק השקעות. משווק השקעות הינו יועץ השקעות עם זיקה לנכסים פיננסים ועליו חובת הדיווח בעניין זה. לאור זאת, חברת השקעות המנהלת קרנות נאמנות אינה יכולה להעסיק יועץ השקעות עקב הזיקה שיש לו לקרנות הנאמנות של החברה בה הוא מועסק ולכן עליו להחליף את רישיונו (הליך רישומי ברשות לניירות ערך) מיועץ השקעות למשווק השקעות.

עיסוקים שאינם טעונים רישיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החוק, ישנם מספר עיסוקים שאינם דורשים רישיון "יועץ השקעות" (או רישיון רשמי אחר). לדוגמה:

  • ייעוץ השקעות (או ניהול תיקי השקעות) לחמישה לקוחות במהלך שנה קלנדרית אחת.
  • ייעוץ השקעות בכלי התקשורת.
  • ייעוץ השקעות מכוח חברות אדם בוועדת השקעות או בדירקטוריון - לתאגיד בו אדם עובד - ורק לאותו תאגיד.
  • ניהול תיקי השקעות של תאגיד בידי מי שעושה זאת אגב מילוי תפקיד באותו תאגיד או בתאגיד קשור.
  • ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות עבור בן משפחה (חשוב לשים לב למי זה בן משפחה - בחוק).
  • ניהול על ידי עורך דין, רואה חשבון או יועץ מס, בתנאי ומדובר בפעולות שהוא עושה אגב תפקידו ולא כפעילות עיקרית.

ועוד. כל הסעיפים מופיעים בסעיף 3 לחוק "הסדרת העיסוק..."

השגת רישיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יועץ השקעות מוסמך בישראל לא חייב להיות בעל תואר אקדמי. על מנת לקבל רישיון על המועמד לעמוד בהצלחה בחמש בחינות. מתוכן ניתן לקבל פטור על 3 בחינות לכל היותר על סמך לימודים קודמים.

הבחינות הן:

  1. כלכלה
  2. חשבונאות
  3. סטטיסטיקה ומימון
  4. דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית
  5. ניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים
  6. מקצועית ב' (ניהול תיקים)

בתחילת אפריל 2009 פירסמה הרשות לניירות ערך תקנות חדשות שאמורות להיכנס לתוקף בתקופה הקרובה, לפיהן, על מנת לקבל רישיון יועץ השקעות, יהיה צורך לעמוד בשתי בחינות:

  1. "דיני ניירות ערך ואתיקה מקצועית", כפי שהיה עד היום.
  2. "מקצועית א'", בחינה זו תכלול את הבחינה "ניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים", ובנוסף תכלול בתוכה נושאים רלוונטיים מתוך בחינות היסוד המהווים אבני יסוד של המקצוע. שלוש בחינות היסוד, חשבונאות, סטטיסטיקה ומימון, וכלכלה, יבוטלו עם כניסת התקנות לתוקף. מהלך זה נעשה לפי דברי הרשות לניירות ערך על מנת למקד את הבחינות לנושאים שמהווים את ליבת הפרקטיקה של המקצוע.

עם זאת, המהלך עדיין לא הושלם והתקנות עדיין לא נכנסות לתוקפן.

מגבלות מסחר והשקעה לבעל רישיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור החזקה ורכישה של ני"ע[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מגדיר את הפעילויות האסורות על בעל רישיון בעת המסחר השוטף בבורסה. לשון החוק:

יחיד בעל רישיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך עבור עצמו.

מסחר מותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק מתיר מספר אפשרויות השקעה ומסחר לבעל רישיון, המפורטות בחוק "הסדרת העיסוק..." בסעיף 4. הרעיון הוא שבעל הרישיון לא יוכל (ולא יתפתה) להשפיע על תנודת נייר הערך. ולכן כלולים ברשימה זו ניירות ערך שבעל הרישיון לא יוכל להשפיע עליהם:

  • ני"ע מדינה - יחיד בעל רישיון יכול לסחור בניירות ערך המונפקים על ידי המדינה.
  • ני"ע תאגיד - מגבלות ספציפיות לגבי ניירות ערך של תאגיד (החוק מפרט יותר מאשר להלן):
    • יחיד בעל רישיון יכול להחזיק ב"נאמנות עיוורת" ניירות ערך שהנפיק התאגיד בו עובד בעל הרישיון או בן זוגו. עליו להעביר ניירות ערך אלה לנאמנות עיוורת תוך 7 ימים מיום שנרכשו על ידו.
    • יחיד בעל רישיון יכול להחזיק ניירות ערך בתאגיד - אם החזיק בעל הרישון בניירות ערך אלה טרם קבלת הרישיון. ניהול נייר הערך יועבר תוך 7 ימים ל-"נאמנות עיוורת" או שחובה על היחיד שלא לספק ייעוץ בנייר ערך זה ולא לבצע עסקאות בנייר ערך זה וכן להודיע ללקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל עניין בתאגיד ושהוא מנוע מלייעץ או לבצע עסקאות בעבורם לאותו נייר ערך.
  • קרן נאמנות פתוחה - בעל רישיון יכול להחזיק יחידות של קרן נאמנות פתוחה. ישנה מגבלה על אחזוי ההחזקה ביחידות של קרן נאמנות פתוחה עבור בעל שליטה במנהל הקרן ועבור דירקטור, חבר ועדת השקעות או עובד של מנהל הקרן או של חברה שולטת במנהל הקרן או נשלטת בידי חברה כאמור.
  • קרן נאמנות הרשומה מחוץ לישראל - מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל.
  • קופ"ג - השקעות בקופות גמל.
  • ני"ע בנאמנות עיוורת - ניירות ערך שנמצאים ב"נאמנות עיוורת".
  • ניירות ערך חוץ - ני"ע חוץ של תאגיד (ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל) שניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בבורסה בישראל ושהשווי למסחר של ניירות הערך שלו גבוה מסכום בשקלים חדשים השווה ל- 200 מיליון דולר או מסכום אחר שקבע שר האוצר.
  • תעודות סל.
  • אופציות מעו"ף.

יועץ השקעות פרטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל רישיון מטעם הרשות לניירות ערך הישראלית אשר מספק שירותי ייעוץ אישיים, בלתי תלויים, אובייקטיביים ומקצועי בתחום ההשקעות בניירות ערך בארץ ובחו"ל בהתאם לתהליך למידה של הצרכים הפיננסים של הלקוח ואמידת רמת הסיכון המתאימה לצרכיו של הלקוח על ידי תהליך שקוף וברור של איפיון צרכי השקעה. מטרתו העיקרית של יועץ ההשקעות הפרטי/אישי הוא לספק מטרייה רחבה עבור הלקוח בבניית מרכיבי הסיכון של תיק ההשקעות בעזרת אלוקציית השקעות נכונה, איתור הזדמנויות השקעה וניתוח מעמיק של איגרות חוב ומניות.

המשמעות של שכירת שירותי ייעוץ השקעות אישי היא: שירות מקצועי, אישי ואובייקטיבי וכן בלתי תלוי. כמו כן, התאמה מלאה של מבנה חסכונותיו והשקעותיו של הלקוח לצרכיו האישיים כך שבדרך זו ניתן להגיע לאופטמיזציה מלאה ולתוצאות טובות יותר מכל אלטרנטיבה אחרת. אך לא די בכך, תפקידו של יועץ ההשקעות האישי הוא לחסוך ללקוח כסף על ידי הוזלת העמלות הבנקאיות למינימום, כמו כן, תפקידו לשמור על האינטרסים של הלקוח מפני סיכוני יתר ולא פחות חשוב גם לייצר תשואה שוטפת עבור הכספים הנזילים של לקוחותיו בעזרת בחירת נכסים פיננסים להשקעה המתאימים לצרכיו האישיים של כל לקוח ולקוח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]