יורופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורופ
Europe
מקום הקמה אופלנדס וסבי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1979 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספיד מטאל, הארד רוק, גלאם מטאל, הבי מטאל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אפיק רקורדס, אדל רקורדס, UDR עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה של המוזיקה השוודית (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
europetheband.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
Ian Haugland
Mic Michaeli
John Norum
John Levén
ג'ואי טמפטס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים לשעבר
Tony Reno
Kee Marcello עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יורופ (Europeאירופה) היא להקת גלאם מטאל והארד רוק משוודיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורופ נוסדה ב-1979 על ידי יואקים לארסן (כסולן וכקלידן) וג'ון נורום (כגיטריסט) בני ה-17 בסטוקהולם. לשניים הצטרפו פיטר אולסון (כבסיסט) וטוני רינו (מתופף). ההרכב קרא לעצמו "Force" וקלטת הדמו הראשונה שנשלחה לחברות תקליטים בשוודיה נדחתה בנימוק שחברי הלהקה אינם שרים בשוודית. ב-1981 הוחלף הבסיסט פיטר אולסון על ידי ג'ון לוון, ולארסן אימץ את שם הבמה "ג'ואי טמפסט", על מנת להקל על דוברי אנגלית לבטא את שמו. לדבריו, שם הבמה נלקח מהמחזה "הסערה" (The Tempest) של שייקספיר, האהוב עליו במיוחד.

לאחר כמה חודשים עזב גם ג'ון לוון את הלהקה וחבר לווירטואוז הגיטרה השוודי אינגווי מלמסטין בתקופת האלבום "Rising Force", אך חזר מיד ל-"FORCE" לאחר שלא הסתדר עם הגיטריסט השתלטן. בשנת 1982 נכנסה הלהקה לתחרות להקות צעירות שנקראה "SM-ROCK". לכבוד האירוע שינתה הלהקה את שמה ל-"EUROPE". הלהקה גברה על 4000 להקות אחרות ודורגה במקום הראשון, שזיכה אותה בחוזה הפצה לאלבום ראשון. טמפסט זכה בפרס "הסולן הטוב ביותר" וג'ון נורום כגיטריסט הטוב ביותר. לאחר כמה חודשים הוקלט האלבום הראשון של אירופה, הופץ בשוודיה וביפן ונמכר היטב. הלהיט הראשון של הלהקה-"Seven Doors Hotel", הגיע ל-10 הגדולים ביפן.

לאחר שנה, הוקלט האלבום השני של הלהקה שנקרא "Wings of Tomorrow". מתוך האלבום יצא הלהיט "Open Your Heart" שגרם לחברת התקליטים CBS להתעניין בלהקה ולהציע לה חוזה. הלהקה ידעה שמשהו חסר למוזיקה שלה וצירפה את מיק מיכאלי לעמדת הקלידים. בהתחלה קלידים היו שימושיים רק להופעות אך אט אט הפך מיק להיות חבר קבוע בלהקה. בעקבות היעדרויות חוזרות ונשנות מהחזרות והפגנת חוסר מוטיבציה מצידו, טוני רינו המתופף פוטר מהלהקה והוחלף באיאן הוגלן. ב-1985 הקליטה הלהקה פסקול לסרט הקולנוע "On The Loose" ואף השתתפה בסרט.

בסוף שנת 1985 הצליח במקרה טמפסט לכתוב קטע לקלידים שנשמע לו קליט מאוד. ואכן, לאחר סיום הכתיבה וההלחנה הוא קרא ליצירה "The Final Countdown". באותו החודש נכנסה הלהקה לאולפן בפעם השלישית. האלבום "The Final Countdown" יצא בשנת 1986 ושיר הנושא הפך מיד ללהיט בכל העולם והגיע למקום הראשון ב-26 ארצות. הלהיט "Carrie" הגיע למקום 3 בארצות הברית. האלבום נמכר ביותר מ-6 מיליון עותקים בכל העולם.

בנובמבר 1986 החליט ג'ון נורום לעזוב את הלהקה לטובת קריירת סולו. הגיטריסט המצליח קיי מרסלו התבקש להחליף את נורום ואכן בהמשך הוא נענה לבקשה זו. הלהקה, בהרכבה החדש, יצאה לסיבוב הופעות מצליח שנמשך שנה.

בשנת 1988 יצא אלבום האולפן הרביעי של הלהקה שנקרא "Out of This World". הלהקה יצאה לסיבוב הופעות נוסף עם שלוש להקות גלאם מטאל אמריקאיות: דף לפרד, בון ג'ובי ו-Skid Row. בשנת 1991 יצא האלבום החמישי של הלהקה שנקרא "Prisoners in Paradise". האלבום הופק בצורה יוצאת דופן והלהקה נשמעת בו טובה מאי פעם, אך האלבום זכה לתגובות פושרות עקב עליית הגראנג' שנעשה מאוד פופולרי באותה שנה וגרם לירידה בפופולריות של הגלאם מטאל.

הלהקה בכל זאת יצאה לסיבוב הופעות נוסף. בין היתר הופיעה הלהקה ב-Tokyo Dome ביפן לצד מטאליקה ות'אנדר. לאחר 10 שנים של כתיבה, הקלטה וחזרות החליטה הלהקה ב-1992 לפרק את החבילה. הלהקה התפרקה רשמית בשנה זו.

מאז פירוק הלהקה, ג'ואי טמפסט וג'ון נורום הוציאו אלבומי סולו שלא בלטו במיוחד. טמפסט המשיך להצליח בשוודיה כסולן, ג'ון נורום ניגן למשך תקופה מסוימת בלהקת ההבי מטאל האמריקאית דוקן. לקראת סוף שנת 1999 וכניסתו של המילניום התבקשה הלהקה להתאחד לאירוע חד פעמי לכבוד המילניום החדש. הלהקה עלתה על הבמה חמושה בשני הגיטריסטים של הלהקה, לאחר כמעט 8 שנים שלא התראו. "אירופה" ביצעה את "Rock The Night" ואת "The Final Countdown".

במהלך השנים שלאחר אותה הופעה חד פעמית, התרוצצו שמועות בדבר איחוד הלהקה. השמועות קיבלו תוקף רשמי ב-2 באוקטובר 2003, כאשר יורופ הודיעה על איחוד וצאתו של אלבום חדש. הגיטריסט קיי מרסלו החליט שלא לקחת חלק באיחוד. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות עולמי ראשון ב-2004, לאחריו יצא האלבום "Start From The Dark" שקיבל ביקורות טובות והביא איתו גם DVD שנקרא Live From The Dark שכולל הופעה מלאה באנגליה כחלק מסיבוב ההופעות העולמי של האלבום. בשנת 2006 הוציאה הלהקה אלבום שני לאחר האיחוד ושביעי סך הכל שנקרא Secret Society וב-2009 יצא האלבום "Last Look At Eden" ששם אותם ברף מאוד גבוה שוב עם שירים כמו "New Love In Town" שהצליח מאוד וגרר אחריו קליפ מושקע.

כיום סיימה הלהקה סיבוב הופעות ברחבי בריטניה שבמהלכו צולם DVD שעתיד לצאת במאי השנה.

ב 18 באפריל 2012 הלהקה הוציאה את אלבומה התשיעי "Bag of Bones" שהצליח ברחבי אירופה, מזרח אסיה, דרום אמריקה ובמיוחד בשוודיה שהגיע מקום 2 במצעד אלבומי הרוק, וגם הוסמך לזהב.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'ואי טמפסט - סולן
  • ג'ון נורום - גיטרה
  • ג'ון לוון - בס
  • איאן הוגלן - תופים
  • מיק מיכאלי - קלידים

חברי להקה קודמים:

  • קיי מרסלו - גיטרה
  • טוני רינו - תופים
  • פיטר אולסון - בס

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Europe -‏ 1983
  • Wings of Tomorrow -‏ 1984
  • The Final Countdown -‏ 1986
  • Out of this World -‏ 1988
  • Prisoners in Paradise -‏ 1991
  • Start from the Dark -‏ 2004
  • Secret Society -‏ 2006
  • Last Look At Eden -‏ 2009
  • Bag of Bones -‏ 2012
  • War of Kings -‏ 2015
  • Walk the Earth -‏ 2017

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Seven Doors Hotel -‏ 1983
  • Lyin' Eyes -‏ 1983
  • Dreamer -‏ 1984
  • Stormwind -‏ 1984
  • Open Your Heart -‏ 1984
  • Rock the Night -‏ 1985
  • On the Loose - פסקול -‏ 1985
  • The Final Countdown -‏ 1986
  • Love Chaser -‏ 1986
  • Rock the Night - גרסה מחודשת - 1987
  • Carrie -‏ 1987
  • Cherokee -‏ 1987
  • Superstitious -‏ 1988
  • Open Your Heart - גרסה מחודשת - 1988
  • Let the Good Times Rock -‏ 1989
  • More Than Meets the Eye -‏ 1989
  • Tomorrow -‏ 1989
  • Prisoners in Paradise -‏ 1991
  • I'll Cry for You -‏ 1992
  • Halfway to Heaven -‏ 1992
  • Sweet Love Child -‏ 1993
  • The Final Countdown 2000 - רמיקס - 1999
  • Got to Have Faith -‏ 2004
  • Hero -‏ 2004
  • Always the Pretenders -‏ 2006
  • Last Look at Eden -‏ 2009
  • New Love in Town -‏ 2009
  • Not Supposed to Sing the Blues -‏ 2012
  • war of kings -‏ 2015

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1982-1992
  • 1982-2000
  • Rock the Night: The Very Best of Europe

קליפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • In the Future to Come -‏ 1983
  • The Final Countdown -‏ 1986
  • Rock the Night -‏ 1986
  • Carrie -‏ 1986
  • Cherokee -‏ 1987
  • Superstitious -‏ 1988
  • Open Your Heart -‏ 1988
  • Let the Good Times Rock -‏ 1988
  • Prisoners in Paradise -‏ 1991
  • I'll Cry for You -‏ 1991
  • Halfway to Heaven -‏ 1992
  • The Final Countdown 2000 -‏ 1999
  • Got to Have Faith -‏ 2004
  • Hero -‏ 2004
  • Allways The Pretenders -‏ 2006
  • Last Look At Eden -‏ 2009
  • New Love In Town -‏ 2009
  • Not Supposed To Sing The Blues -‏ 2012
  • Firebox -‏ 2012
  • war of kings -‏ 2015
  • days of rock n'roll -‏ 2015

DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rock the Night -‏ 2004 - אוסף קליפים של הלהקה מכל השנים + אותה הופעה בתחרות להקות צעירות בשנת 1982 שבה זכתה הלהקה
  • The Final Countdown Tour -‏ 1986 - הופעה של הלהקה מהשנה שנחשבת לשנת השיא שלה
  • Live from the Dark -‏ 2005 - אלבום DVD כפול עם הופעה מהאמרסמית' בלונדון
  • The Final Countdown Tour -‏ 2006 - הופעה של יורופ מתקופת השיא שלהם ב-1986
  • Live! At Shepherd’s Bush, London -‏ 2011 - הופעה של יורופ בשפרדס בוש אמפייר בלונדון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורופ בוויקישיתוף