יורי זבדסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורי זבדסקי בשנות ה-70 של המאה ה-20

יורי אלכסנדרוביץ' זָבָדְסקירוסית: Ю́рий Алекса́ндрович Зава́дский; ‏12 ביולי 1894, מוסקבה5 באפריל 1977, מוסקבה) היה שחקן ובמאי תיאטרון רוסי וסובייטי. הוא זכה פעמיים פרס סטלין, הוענק לו התואר האמן העממי (1948) וכן פרס לנין (1965) ועיטורים נוספים, בהם גיבור העמל הסוציאליסטי (1973).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זבדסקי נולד במוסקבה. בשנת 1913 הוא התחיל ללמוד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת מוסקבה. במקביל הוא למד ציור, ומשנת 1915 החל ללמוד משחק אצל יבגני וכטנגוב. בשנת 1918 הכיר את מרינה צבטייבה, שהקדישה לו קובץ שירים.

בשנים 1920-1924 היה זבדסקי שחקן ובמאי בתיאטרון וכטנגוב, ולאחר פטירת וכטנגוב בשנת 1922 נבחר ליו"ר מועצת התיאטרון. בשנים 1924-1931 הוא היה שחקן של התיאטרון האמנותי של מוסקבה. במקביל, החל משנת 1924 ועד 1936, עמד בראש סטודיו שבו שיחקו תלמידיו ורה מרצקאיה, פאינה רנייבסקאיה, רוסטיסלב פליאט, ניקולאי מורדבינוב.

בשנת 1924 נישא לשחקנית ורה מרצקאיה. בשנות ה-30 לזוג נולד בן, אך זמן קצר לאחר לידתו זבדסקי עזב את אשתו לטובת הרקדנית גלינה אולנובה.

בשנות ה-20 שיחק במספר סרטי קולנוע.

בשנים 1932-1935 כיהן זבדסקי כבמאי הראשי של תיאטרון הצבא האדום במוסקבה, ובשנת 1936 נשלח להיות במאי בתיאטרון העירוני החדש בעיר רוסטוב על דון. בשנת 1940 הוא חזר למוסקבה והועמד בראש תיאטרון על יד מועצת העיר. בתיאטרון זה אסף את רוב תלמידיו, וניהל אותו עד יום מותו. הוא העלה על במתו מספר הצגות מוצלחות, שעבורן הוענקו לו פרס סטלין ופרס לנין. את ההצגה האחרונה העלה על הבמה בשנת 1969, בהיותו בן יותר מ-70.

בסוף שנות ה-40 נפרד זבדסקי מגלינה אולנובה, אך לא התגרש באופן הרשמי.

החל בשנת 1940 לימד זבדסקי בבית הספר למשחק במוסקבה ובשנת 1947 הועלה לדרגת פרופסור.

זבדסקי נפטר ב-5 באפריל 1977 ונטמן ליד אמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]