יורי יאקובלב

יורי יאקובלב
Юрий Васильевич Яковлев
לידה	25 באפריל 1928; מוסקבה, ברה"מ
פטירה	30 בנובמבר 2013 (בגיל 85); מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
תקופת הפעילות	1952–2013 (כ־61 שנים)
מקום לימודים	המכון לתיאטרון על שם בוריס שצ'וקין (1952)
בן או בת זוג	Catherine Raikina (1961–1964); Kira Machulskaya ;
צאצאים	אליונה יאקובלבה, אנטון יאקובלב
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות (1979); עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (17 באוקטובר 1996); פרס פיגארו (2011); הקריסטל של טורנדוט (1998); תעודת הוקרה נשיאותית של הפדרציה הרוסית (25 באפריל 1998); פרס הפדרציה הרוסית (1994); העיטור על השירות למען המולדת דרגה שנייה (10 ביוני 2008); אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (2 ביולי 1968); עיטור לנין (1988); אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית (28 באפריל 1961); עיטור הדגל האדום של העמל (1978); אמן העם של ברית המועצות (12 באוקטובר 1976); מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה; פרס נשיא הפדרציה הרוסית; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
	פרופיל ב-IMDb

יורי יאקובלב (ברוסית: Юрий Яковлев; ‏25 באפריל 1928, מוסקבה – 30 בנובמבר 2013, מוסקבה) היה שחקן תיאטרון וקולנוע רוסי וסובייטי. הוא זכה בפרס ברית המועצות, פרס הפדרציה הרוסית ובשנת 1976 הוענק לו תואר האמן העממי של ברית המועצות. על פעילותו בתחום התיאטרון הוא קיבל מספר עיטורים בתקופת ברית המועצות ורוסיה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורי יאקובלב נולד במוסקבה למשפחת משפטן. בשנת 1937, במהלך הטיהורים הגדולים, חלק גדול מקרוביו אבדו. לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה המשפחה נמלטה לאופה. בהיותו באופה יאקובלב החל לעזור לאימו בבית חולים צבאי. בשנת 1943 הם חזרו למוסקבה ויאקובלב החל לעבוד במוסך. בשנת 1948 הוא ניסה להתקבל ללימודים ב-VGIK ללא הצלחה, אך התקבל לבית הספר למשחק ליד תיאטרון וכטנגוב. את שנת הלימודים הראשונה הוא סיים בין הסטודנטים החלשים והיה על סף סילוקו מלימודים. בהמשך הישגיו השתפרו, ובשנת 1952, לאחר סיום לימודיו, התקבל לתיאטרון ווכטנגוב. יאקובלב שיחק על במתו של התיאטרון במשך כל חייו. במספר הצגות הוא שיחק לצד מיכאיל אוליינוב.

את התפקיד הראשון בקולנוע יאקובלב גילם כבר בשנת 1953, בהיותו סטודנט. בשנת 1958 הוא שיחק באחד התפקידים הראשיים בסרט של איוואן פירייב, "אידיוט", על פי ספרו של פיודור דוסטויבסקי. ההצלחה הגדולה הגיעה ליאקובלב לאחר השתתפותו בסרטיו של אלדר ריאזנוב, הבלדה הגוסארית וצחוק הגורל (ואף הופיע בסרט ההמשך משנת 2007, צחוק הגורל 2,) ובסרטיו של לאוניד גאידאי, כדוגמת איוואן וסילייביץ' מסב את מקצועו.

במקביל לקולנוע, בו יאקובלב שיחק בכ-70 סרטים, הוא המשיך להופיע בתיאטרון ווכטנגוב והיה בין שחקניו המובילים. יאקובלב עסק גם בדיבוב סרטים מצוירים ובקריינות.

בשנותיו האחרונות חדל להצטלם בקולנוע ובתיאטרון השתתף רק בהצגה אחת. יאקובלב נפטר ממחלה ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה במוסקבה.

יאובקלב היה נשוי 3 פעמים ולו שלושה ילדים, כולם עוסקים במשחק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יורי יאקובלב בוויקישיתוף

יורי יאקובלב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יורי יאקובלב, באתר AllMovie (באנגלית)
יורי יאקובלב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יורי יאקובלב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יורי יאקובלב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)