יורי לויטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יורי לויטן

יורי לויטןרוסית: Ю́рий Бори́сович Левита́н) ‏(2 באוקטובר 1914 - 4 באוגוסט 1983), קריין רדיו מוסקבה, יהודי, שתרם רבות להעלאת המוראל של מיליוני בני העם הרוסי בימי מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורי לויטן נולד למשפחה יהודית בעיר ולדימיר ברוסיה. בהיותו בן 17, בשנת 1931, נתקבל כקריין ברדיו של ברית המועצות. נתגלה כבעל כושר נאום וקריינות מיוחדים שהתבססו על קולו העמוק ועל ההטעמה המיוחדת שלו. את שידוריו פתח במלים "גובוריט מוסקבה" (Говорит Москва, "מוסקבה בשידור", מילולית: "מוסקבה מדברת"), שהיו לסימן ההיכר שלו.

לשיא השפעתו הגיע בימי מלחמת העולם השנייה. ב-22 ביוני 1941 לפנות בוקר הוזעק לויטן לתחנת השידור של רדיו מוסקבה, בבואו למקום מצא (כפי שתיאר לימים בראיון עיתונאי) את כל הסובבים אותו בוכים. נמסר לידיו דף נייר וניתנה לו הוראה להקריאו. לויטן קרא את הכתוב והודיע לעם הסובייטי כי הודעה חשובה עומדת להיות משודרת וכולם מוכרחים להאזין לה. שעות אחדות לאחר מכן הגיעה ההודעה מפיו של שר החוץ של ברית המועצות ויאצ'סלב מולוטוב שבישר, בקול רועד, כי הנאצים פלשו לברית המועצות, בהכריזו:

"הבוקר בשעה 4, ללא הכרזת מלחמה וללא הגשת תביעות נגד ברית המועצות, תקפו חיילים גרמנים את ארצנו. ... התקפה זאת על ארצנו, שלא הייתה כמוה, היא מעשה בוגדני שאין לו הקבלה בתולדות עמי התרבות".

לויטן הוא שהודיע לעם על הקרבות המכריעים במהלך המלחמה (תוך הדגשת הניצחונות והצנעת התבוסות - כמקובל בתקשורת הסובייטית), עד שזכה להכריז על נפילת ברלין ועל כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945. ההודעות המיוחדות לעם הרוסי מאת סטלין הוקראו תמיד על ידי לויטן, וקריינותו נחשבה כנובעת מפי הגבורה.

השפעתו של לויטן על שמירת המוראל של העם הרוסי נחשבה למכרעת. כל תושב בברית המועצות הכיר את קולו ואת הטון הנשגב שלו מחד, אך המרגיע מאידך. קולו היה כעין דרישת שלום ועידוד מן הבית לחיילי הצבא האדום, שלחמו שנים רבות במקומות מרוחקים, במנותק מבתיהם ומשפחותיהם. אמרתו החוזרת "הצדק אתנו!" (Наше дело правое!) הפכה לאחת מססמאות המלחמה.

היטלר הכיר בהשפעתו של לויטן על שמירת המוראל של העם הרוסי והמודיעין הגרמני הכין מבצע מיוחד לחיסולו של לויטן. מפציץ גרמני הטיל פצצה של חצי טון על בנין שירות השידור הסובייטי במוסקבה, והרדיו הגרמני הזדרז להודיע כי הבניין נהרס ולויטן נהרג. למעשה הפצצה נפלה לתוך מערכת הביוב ולא התפוצצה. תוך 15 דקות נשמע קולו של לויטן שוב מעל גלי האתר.

יורי לויטן המשיך להיות קריין בכיר ברדיו מוסקבה גם לאחר סיום המלחמה. ב-7 במרץ 1953 הודיע לעם על מותו של סטלין, בהכריזו בטון דרמטי:

"הוועד המרכזי ... מודיע בצער עמוק למפלגה ולכל העמלים כי ב-5 במרץ בשעה 9.30 יוסף ויסריונוביץ' סטלין מת אחרי מחלה קשה. לבו של השותף לדרכו וממשיך עבודתו הגאונית של לנין, המנהיג הנבון והמורה של המפלגה הקומוניסטית והעם הסובייטי נדם".

לאחר מותו של סטלין המשיך לויטן בתפקידו. ב-20 ביולי 1953 כאשר הודיעה ברית המועצות על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל, שנותקו בפברואר של אותה שנה, לאחר שמחתרת צריפין הניחה פצצה בבניין צירות ברית המועצות בתל אביב, היה זה יורי לויתן שמסר הודעה זו בקולו ברדיו מוסקבה. בעיתונות צויין כי במוסרו את ההודעה הורגשה בקולו העמוק נעימה חגיגית מיוחדת. ב-1961 היה זה לויתן שהודיע לראשונה על טיסת החלל של יורי גגארין, שהיה האדם הראשון שהקיף בחלל את כדור הארץ.

לויטן זכה בתוארי הכבוד "האמן העממי של רוסיה" (1973) ו"האמן העממי של ברית המועצות" (1980).

יורי לויטן התמיד בקריינות במשך 52 שנה ונפטר במוסקבה בשנת 1983.

(מולטימדיה)

הודעה על פלישת גרמניה לברית המועצות, 1941
הודעת הרדיו על כיבוש גרמניה, 8 במאי 1945
דיווח על יורי גגרין, האדם הראשון בחלל, 12 באפריל 1961
לעזרה בהפעלת הקבצים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]